מאמר זה נכתב בתגובה למייל שעבר באינטרנט בשבועות האחרונים, שכותרתו "אני לא תורם יותר". למייל צורפה טבלה המפרטת את עלות השכר של 5 מנכ"לים של עמותות גדולות.
מי שמבקש לא לתרום ולא לעזור לזולת תמיד ימצא לכך תירוץ טוב.
כבר התרגלתי לשמוע תירוצים רבים ומקוריים מחברים ומאנשי עסקים שלא תורמים, אבל מבין שלל התירוצים, דווקא התירוץ שמתמקד בשכר מנהלי העמותות מחייב תגובה רצינית, וזאת בשל ריבוי המשתמשים בו.
יש משהו מתחסד לטעמי בטענות האלה. הרי לכולנו ברור מאליו מדוע למנכ"ל של חברה עסקית בהיקף פעילות מסוים (ואני לא מדבר רק על התאגידים הגדולים במשק), מגיע שכר בסיס של עשרות אלפי שקלים, ולעתים אף יותר מכך.
אני אעז ואסתכן בניחוש שכמעט כל מנכ"ל סטארט-אפ צעיר בישראל מרוויח לפחות 25-30 אלף שקל ברוטו לחודש, ולא חשוב מה אותה חברה מפתחת ומה היא תורמת, אם בכלל, לחברה.
ברור לנו מאליו שאדם צעיר, שהמציא אפליקציה של משחק לילדים למכשיר הטלפון הסלולארי, יזכה בתגמול אדיר, ולא אכפת לנו שהערך החברתי של ההמצאה הזו הוא אפסי, ואולי שלילי, שכן הוא גורם לילדינו לעסוק לעתים קרובות בשטויות.
אם יצליח למכור את החברה תתנוסס תמונת הממציא יחד עם חבריו לסטארט-אפ בשערי העיתונים הכלכליים, והוא יהווה מקור גאווה לאומי.
אבל אדם שמקדיש חייו לסוגיה חברתית כמו סיוע לילדים עם מוגבלויות, קליטת עולים, הגנה על איכות הסביבה, זכויות האדם או סוגיות חשובות אחרות - לא ראוי בעינינו למשכורת ראויה. מדוע? האם הערך החברתי של פעילויות אלה אינו מספיק חשוב בעינינו, או שמא אנו מבקשים שמי שיוביל את הטיפול בסוגיות אלה יהיה מראש מנהל כושל או חסר ניסיון, או להבדיל בעל אמצעים, כך שלא יזדקק לשכר בגין עמלו? מדוע מנהל או מנהלת של ארגון חברתי, המעסיק לעתים מאות עובדים ומתנדבים ומשפיע לטובה על חייהם של אזרחים רבים בישראל, צריך/ה להרוויח פחות ממנכ"ל של חברת סטארט-אפ קטנה?
הנושא מקבל משנה תוקף לנוכח העובדה כי בעשורים האחרונים הועברו רוב השירותים החברתיים הניתנים בישראל מאחריות ומטיפול הממשלה לידי גופים במגזר השלישי (מגזר העמותות).
כך פועלות בישראל עמותות רבות העוסקות בנושאים קריטיים לחברה הישראלית וניהולן המקצועי, הכספי והציבורי מורכב ביותר. ניהול אפקטיבי ומצליח של עמותות אלה מחייב שדרה ניהולית איכותית, בוגרת, בעלת השכלה וניסיון.
מהיכרותי האישית, רוב המנהלים במגזר השלישי אינם מגיעים לעשייה החברתית מתוך ציפייה לשכר או לרווח חומרי. למעשה, רבים מהם יכלו להשתכר פי כמה וכמה במגזר הפרטי. הם מובלים על ידי רצון לסייע לחברה ולשפרה. הפיכת אותם אנשים שבוחרים לעבוד במגזר השלישי לכמעט 'גנבים', בשל העובדה שהם משתכרים כראוי, תמנע מאנשים טובים וראויים להצטרף למגזר זה, וכולנו נצא מכך נפסדים.
אני בעד מגזר עמותות איכותי, אפקטיבי, מצטיין ומשפיע, ואני בעד תשלום שכר הולם למנהלים שיכולים להוביל מגזר זה למען חברה טובה יותר במדינת ישראל. לכן אני ממשיך לתרום, ואני קורא לכולנו להמשיך ולתרום.
אבנר סטפק הוא סגן יו"ר בית ההשקעות מיטב, ממייסדי מידות - שיקוף ודירוג מלכ"רים לקידום האפקטיביות של תורמים ועמותות בישראל
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.