טוחנים מים

אחד המאבקים המוזרים שהתנהלו בתחום המים הסתיים בשבוע שעבר בצליל חרישי: מקורות תורשה להקים באשדוד מתקן התפלה מהגדולים בישראל, לאחר שהושגה הסכמה בינה ובין האוצר על המחיר שתשלם המדינה עבור המים המותפלים. לאחר שבמשך שנה התעקשה ועדת המכרזים בראשות החשב הכללי על 2.36 שקלים לקוב (אלף ליטר), היא ניאותה להסכים להצעה האחרונה של מקורות - 2.4 שקלים.

הסכמת האוצר מתפרשת כהישג ליו"ר החדש של מקורות, אלכס ויז'ניצר. עד לפני כמה שבועות היו מוכנים באוצר להישבע שמקורות לא תקבל את הפרויקט. "זה לא רק הכסף", הסבירו שם, "הם פשוט לא מתאימים". אלא שוויז'ניצר הגיע מוכן למלחמה. הוא הצליח לגייס קואליציה מרשימה של תומכים, כולל שרי הממשלה עוזי לנדאו ושלום שמחון, שלא הבינו מה ההיגיון בסירוס חברת המים הלאומית.

העובדה שישראל בעיצומו של משבר מים לא הפריעה לאוצר להתמקח על כמה אגורות במחיר. בשורה התחתונה יכולים אנשי האוצר לטעון שהתעקשותם השתלמה: המחיר המקורי של מקורות עמד על 2.86 שקלים.

46 אגורות לקוב מים כפול 100 מיליון קוב לשנה שהמתקן עתיד לייצר במשך 22 שנים הן אכן הרבה מאוד כסף. אבל השאלה היא אם תצליח מקורות לעמוד במחיר האגרסיבי שהתחייבה לו. "לחצו את מקורות לקיר", אמר לנו השבוע שחקן מרכזי בתחום ההתפלה, "אף חברה עסקית לא הייתה לוקחת את הפרויקט במחיר כזה". אף אחד גם אינו חושב על אובדנם של כ-100 קוב מים שהמתקן היה יכול לייצר במהלך התקופה שבה הוקפא הפרויקט. החשב הכללי, מה לעשות, עובד באגורות ולא במטרים מעוקבים.