דמי המזונות של אנדרה דהן

הלהט להגיע לגירושים מהירים בין קומברס לדהן הוביל להסכם פרישה שערורייתי

1. חברת ההיי-טק קומברס, המספקת מערכות שירותי ערך מוסף וגבייה לשחקנים בשוק התקשורת, עושה הכול ב"סטייל". היא שיחקה עם האופציות בסטייל והסתבכה עם הרשויות האמריקניות בסטייל; היא הפסידה בסטייל - מאות מיליוני דולרים לפחות לאורך השנים; היא פיטרה בסטייל כ-2,000 עובדים בשנים האחרונות; היא מרחה את תיקון הדוחות בסטייל - משהו כמו ארבע שנים; היא שרפה בסטייל סכומים בלתי נתפסים על רואי חשבון ומגוון יועצים - כ-2 מיליארד שקל - כדי לתקן את הדוחות; והיא השמידה ערך בסטייל - מניותיה איבדו מהשיא כ-95%. אחרי שהיא שיחקה במספרים, הפסידה, פיטרה, מרחה, שרפה והשמידה בסטייל, התברר שהיא גם יודעת להיפרד מהמנכ"ל שלה בסטייל אופייני.

לדירקטוריון קומברס היה כנראה דחוף מאוד ללחוץ על כיסא המפלט של אנדרה דהן, המנכ"ל שלה ב-4 השנים האחרונות. עד כדי כך דחוף, עד כדי כך בהול ועד כדי כך נחוץ, עד שהיא חתמה ב-25 בפברואר על "הסכם פרידה" עם דהן, שבו הסכים כבודו להתפטר מתפקידיו בקבוצה ולעזוב את החברה כבר ב-4 במארס, שבוע בלבד אחרי החתימה על הסכם הגירושים. הלהט להגיע לרבנות מהר כל כך ולחתוך את הקשר המעיק בין קומברס לדהן הוביל לאחד מהסכמי הפרישה הנדיבים והשערורייתיים שנתקלנו בהם מעודנו.

דהן לא היה הצלחה גדולה בקומברס, זה ברור. יעידו על כך המספרים היבשים של המכירות, ההפסדים וירידת המניה, ויעיד על כך גם סרטון ששחררו עובדיו לרשת בתקופת כהונתו ובו תואר דהן כדיקטטור שלא חס עליהם. לזכותו ייאמר שהוא קיבל חברה במצב לא פשוט, בתהליך הידרדרות, ורק "דאג" להמשיך להתגלגל איתה במורד המדרון. כל אלה בהחלט אינם מצדיקים את מצנח הזהב שהרעיפה עליו קומברס.

בחרנו להביא את פרטי המצנח המלאים כפי שהוצגו במסמכים הרשמיים של קומברס לרשות ני"ע האמריקנית, ולצרף לסכומים כמה הערות מתבקשות.

■ "מר דהן יהיה זכאי לקבלת מענק התמריץ במזומן לשנה שהסתיימה ב-31 בינואר 2011 בהתאם לתנאים שהוסכמו קודם לכן עם החברה (לתשלום לא יאוחר מ-15 באפריל 2011). מועצת המנהלים קבעה את בונוס המטרה של מר דהן על מיליון דולר ואת הבונוס המרבי האפשרי על 2 מיליון דולר, שתשלומו כפוף לביצועים הכספיים של קומברס ושל מר דהן אישית. ועדת התגמול ומועצת המנהלים, לאחר בחינה של האינדיקטורים הפיננסיים, הסכימו על תשלום של 800 אלף דולר או 80% מבונוס המטרה. מר דהן הסכים לוותר על כל תשלום שמתבסס על הביצוע האישי שלו".

אינדיקטורים פיננסיים של קומברס? סליחה, על אילו אינדיקטורים פיננסיים מדברות ועדת התגמול ומועצת המנהלים? נראה שהן וקומברס לא חיות באותו שוק ולא מדברות על אותם דוחות. ובעצם, אל תחפשו היגיון או קשר למציאות הפיננסית בבונוסים למנהלים. אין קשר, אין היגיון - לא למספרים ולא למציאות - אבל יש דירקטורים שמאשרים סכומים על בסיס מילים גבוהות כמו תמריץ, אינדיקטורים פיננסיים, בונוס מטרה, בונוס מרבי ונוסחאות שמומצאות רק כדי להשאיר בידי המנהלים עוד ועוד כסף. אבל העיקר שמר דהן, בנדיבותו יוצאת הדופן, ויתר על הבונוס שמתבסס על הביצוע האישי שלו. מה זה "ביצוע אישי"? להקפיד לממש את המנוי לחדר כושר שקומברס מימנה לו?

■ "החברה הסכימה לשלם את כל שכר הטרחה הסביר של עורכי הדין והוצאות של מר דהן שקשורות למו"מ על הסכם ההיפרדות בסך של עד 30,000 דולר".

30 אלף דולר לעורך דין תמורת הסכם שאורכו עמודים ספורים? אין ספק, למר דהן יש טעם יוקרתי מאוד גם בבחירת היועצים שלו.

■ "בתקופת ההתייעצות יהיו למר דהן את תחומי האחריות והסמכות שייקבעו לו על ידי היו"ר הפעיל. הציפייה היא שמר דהן יסייע לחברה בהעברה מסודרת וימקד את תשומת לבו ביחסים עם לקוחות מפתח. בתקופת ההתייעצות מר דהן יקבל 246,575 דולר בשישה תשלומים שווים ויהיה זכאי להחזר הוצאות עסקיות סבירות שקשורות לביצוע שירותי הייעוץ".

"הציפייה היא שמר דהן יסייע לחברה בתקופת ההתייעצות"? זו בדיחה טובה. כן, הוא ירים טלפון, מדי פעם פגישה או שתיים, ותמיד יאמר לעצמו שזו פאקינג חברה שמשלמת לו כרבע מיליון דולר בשביל ציפייה אמיתית שהוא יתרום משמעותית לחפיפה.

■ "מר דהן יהיה זכאי לקבלת הטבות הפסקת העבודה הבאות: (1) שכרו הבסיסי שלא שולם עד תאריך ההיפרדות".

או.קיי, את זה כבר הבנו. זה הכסף הקטן.

■ "(2) 1.5 מיליון דולר שמייצגים 150% משכר הבסיס".

הופה-הולה, עוד 1.5 מיליון דולר גלשו לחשבון הבנק של דהן. סחתיין אנדרה, שיחקת אותה.

■ "(3) 1.5 מיליון דולר שמייצגים 150% מבונוס המטרה".

וואו, לא להאמין, אנדרה, איך שאבת מהם עוד 1.5 מיליון דולר? עכשיו אנחנו מבינים למה שילמת לעורך דין היוקרתי שלך 30 אלף דולר.

■ "(4) שחרור מלא של כל המניות החסומות שהוענקו לדהן".

מה מסתתר מאחורי הסעיף הזה? מחיאות כפיים סוערות להישג מרשים נוסף של אנדרה: עוד 4.5 מיליון דולר שהוענקו להוד רוממותו במניות ישולמו לו במזומן. הקצאת המניות, אולי מיותר לציין, לא קשורה כלל לביצועי קומברס.

■ "(5)תשלום פרמיות מלאות למר דהן ולכל מוטב מכוסה במסגרת ביטוח הבריאות COBRA למשך 18 חודשים מיום ההיפרדות".

העיקר הבריאות, רק הבריאות. פיטורי עובדים הרי עלולים לגרום תעוקה קשה.

■ "(6) כל סכום שטרם שולם למר דהן במסגרת תוכניות ההטבות לעובדים והחזר הוצאות עסקיות".

לא נהיה קטנוניים, אלה כבר פרוטות.

■ "(7) 128 אלף דולר תמורת 32 ימי חופשה שלא נוצלו עד תאריך ההיפרדות".

אפשר להבין: אנדרה עבד קשה, לא הספיק למצות עד תום את ימי חופשתו.

החשבון הסופי של אנדרה, זה שלקח כ-8 מיליון דולר עם פרישתו, מתקרב ל-30 מיליון שקל. הנושאים באחריות להסכם השערורייתי - אלה שנתנו: חברי דירקטוריון קומברס, שאישרו מראש הסכם העסקה דמיוני.

2. אנחנו חייבים עתה לשאול את עצמנו ביושר, למה הסכם הפרישה של דהן לא עורר מהומה? למה פיטורי עובדים בקומברס, עניין שבשגרה, אינו סוחט מחברי הכנסת את הרפרטואר הידוע והמתלהם שלהם?

אחד ההסברים לכך הוא שמדובר בכלל בחברה אמריקנית, אבל זה הסבר טכני-רשמי. קומברס נוסדה על ידי ישראלים ומעסיקה כ-2,600 עובדים בישראל. היא אחד המעסיקים הבולטים במשק; בולטת מכדי שניתן יהיה להתעלם ממנה.

ההסבר השני הגיוני יותר: מדובר בחברת היי-טק, ובהיי-טק - סמל החדשנות, היזמות, הפריון, היעילות, התחרות וכל הסיסמאות היפות הללו - החיים הם אכזריים. חברה שאינה מתקדמת ומתחדשת בשווקים דינמיים מאוד, דינה להיכנע למשמעת השוק, לחתוך בהוצאות ולפטר עובדים. לכן, בהיי-טק פיטורי עובדים מתקבלים בסלחנות יותר מאשר בענפים מסורתיים כמו טקסטיל או כימיה (למשל, מכתשים-אגן). ההנחה היא שהעובדים ניידים וגמישים יותר, וגם מרוויחים שכר גבוה יותר. זו גם בדיוק הסיבה שבגללה יש לפצות בנדיבות מנהלים הפועלים בשווקים שמתקיימת בהם תחרות על החיים ועל המוות.

התירוץ הזה אכן הגיוני, אבל גם מטעה. עובדי היי-טק מעל גיל 40 כבר פחות גמישים וניידים - זה לא תענוג גדול לחפש עבודה בגיל הזה. וחשוב יותר, חלק מהמנהלים והיזמים בתחום אינם שונים בהרבה מהשרלטנים של התעשיות המסורתיות - הם משתמשים בכספם של אחרים, שורפים אותו במהירות האור, משמידים ערך ועושים הרבה מאוד לביתם. הם רק עושים את זה בסטייל, בכישרון, ביזמות יוצאת דופן. דירקטוריון קומברס יכול להעביר קורסים ביזמות כזאת.