השופט יורם דנציגר: "בעבודה הזאת אין מקום להיעלבויות"

"הנשיא אהרן ברק אמר פעם, כשהוא שינה את ההלכה בתחום דיני החוזים, בפסק דין אפרופים: 'אם הדעה שלי לא נכונה, שיתקנו אותי'. מי יתקן אותו? או חבריו השופטים או המחוקק. אדם צריך לומר את עמדתו ולהילחם על דעתו. לומר לעיתים 'עמדתי אינה עמדת הרוב, אני בדעת מיעוט', אך לקוות שאנשים יפנימו שאולי צריך לעשות שינוי, לא עוד 100 שנה אלא עוד שנתיים".

כך אמר שופט בית המשפט העליון, ד"ר יורם דנציגר, בהרצאה שנשא בסוף השבוע האחרון בכנס אילת של פורום עורכי הדין הצעירים בלשכת עורכי הדין, בראשותו של עו"ד-פסיכולוג ינון היימן.

הדברים נאמרו על רקע המחלוקת המתוקשרת בין נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט (בדימוס) אהרן ברק, לבין דנציגר סביב "הלכת אפרופים" שניתנה בפסק דינו של הנשיא ברק, שגרס כי יש לפרש חוזה לאו דווקא בהתאם למילותיו - אלא בפרשנות תכליתית על-פי כוונתם הסובייקטיבית של הצדדים.

ההלכה היוותה את יריית הפתיחה של המאבק האידיאולוגי בתוך בית המשפט העליון בנוגע לפרשנות חוזים, בין אלה שסוברים כי יש לתת ללשון החוזה את המשקל המכריע בפרשנות חוזה, ורק אם אינו ברור לפנות לבחינת הנסיבות (פרשנות בשני שלבים) - לבין המצדדים בפרשנות התכליתית שאותה התווה ברק ואשר הינה ההלכה המחייבת עד היום. דנציגר שייך למחנה הראשון.

באחד מפסקי הדין הראשונים של דנציגר מינואר 2008 - אמנון לוי נגד נורקייט - העיר דנציגר כי אינו מתכוון ליישם את הלכת אפרופים, שאושרה בפסק דין מגדלי הירקות. בפסק דינו, שאושר על-ידי שני שופטי ההרכב הנוספים, קבע דנציגר כי יש לתת משקל מכריע ללשון ההסכם. חודש אחר-כך המשיך דנציגר את הקו האמור גם בפסק דין בעניין אנגלו-סכסון, וזכה שוב בתמיכת שני שופטי ההרכב שישבו לצידו.

בכנס העשור של לשכת עורכי הדין באילת במאי אשתקד תקף ברק את דנציגר באופן חסר תקדים על ניסיונותיו לשנות את הלכת אפרופים, ובין השאר כינה אותו "שולף מהמותן" ואמר כי דבריו הם "דברי הבל".

דעת מיעוט

הרצאתו של דנציגר בסוף השבוע האחרון, שכותרתה: "הזכות להשפיע והניסיון לשנות", לכאורה לא עסקה בדיני חוזים, אך המסר שעלה מדבריו היה ברור.

"לפני 3 שנים ו-4 חודשים התחלתי כהונה בבית המשפט העליון. אחת הסיבות המרכזיות שגורמות לאדם להגיש מועמדות לתפקיד מסוג זה, זו התקווה שתוכל לעשות משהו בעל משמעות בתפקיד החשוב הזה. אני מקווה ומאמין שבדברים מסוימים הצלחתי, הדרך עוד ארוכה, לא כל מה שלטעמי טעון שינוי - יצלח. ברגע שמשתלבים בעבודה קיימת, יש אילוצים".

דנציגר אף ציין כי לא יזכיר את תחום דיני החוזים בהרצאתו, למרות שלדבריו "זה המטען שהגעתי אתו, וכאן אני מנסה להשפיע ולשנות". עם זאת, אמר: "דיני החוזים מדגימים את הקושי שבו אני נתקל לעיתים קרובות וטוב יותר מתחומים אחרים.

"אם התקבלה או שוריינה הלכה מסוימת בהרכב מורחב... האם זה אומר ששופט שהגיע מאוחר יותר עם דעה שונה צריך לשבת בשקט ולהמתין לחלוף הזמן כדי ליצור ודאות, כדי לא ליצור אי-יציבות משפטית בתחום הרלבנטי?

"הלכת אפרופים וארגון מגדלי ירקות יצרו מצב שבו שופטי העליון סבורים כי יש מעמד דרמטי לשופט הפרשן בהליך פרשנות החוזה. כשהגעתי עם השקפת עולם שונה במקצת, זו שאלה שעמדה בפניי.

"גישתי בנושא זה, כמו בנושאים אחרים, אומרת שאם אתה סבור כי יש הלכה שאיננה נכונה או שניתן לתקן או לשפר אותה - אתה לא צריך לשתוק אלא לומר את שעל ליבך, כולל לקיחה בחשבון שתהיה בדעת מיעוט.

זה בסדר גמור, כשאתה בא עם השקפת עולם אחרת אתה לא יכול לצפות שכולם יחבקו אותך, שכולם יגידו מיד אנחנו טעינו, אתה צודק. אבל זה לא אומר שאני לא יכול להביע את דעתי ולקחת אפשרות של ביקורת ולהיוותר בדעת מיעוט".

דנציגר הדגיש: "זו לא רק זכותי אלא גם חובתי להגיד את הדברים שאני מאמין בהם, ולקחתי בחשבון את האפשרות של ביקורת ושדעתי תישאר בדעת מיעוט".

לדבריו, "הדבר המרתק בעבודה בכלל, ובפרט כשופט, היא האפשרות לעשות משהו שהוא בעל משמעות".

"לא עניין של כבוד אישי"

על הישארותו בעמדת מיעוט בחלק מן הנושאים שניסה לשנות במהלך כהונתו העיר דנציגר: "בעבודה הזאת אין מקום להיעלבויות. זה לא עניין של הכבוד האישי שלך. אתה לא מביא את הכבוד האישי שלך מהבית, ואם לא מקבלים את דעתך אתה נעלב. זוהי השקפתך, ואם לא מקבלים אותה, לא נורא. זה בסדר גמור".

הגם שלא אמר זאת, ניתן להניח כי הדברים מכוונים גם לביקורת שסג מהנשיא לשעבר ברק.

כשנשאל על-ידי אחד מעורכי הדין האם הוא רשאי ומוסמך לקבל החלטה המשנה הלכות גם כשהוא שופט יחיד או בהרכב מצומצם מההרכב שקבע את ההלכה, השיב דנציגר: "אני אגיד את דעתי תמיד. חובתי לומר את דעתי, אפילו אם היא תישאר דעת מיעוט... רצוי שבית המשפט העליון יישב ברוב-רובם של העניינים המהותיים בהרכב מורחב של 9 שופטים, רק שזה לא אפשרי.

"אילו הייתה ערכאת ערעור בין המחוזיים לעליון, יכול להיות שהיינו מגיעים לימים יפים שבהם בית המשפט יושב בהרכב כל חבריו ויקבע החלטה שתהיה לה משמעות עומק, למרות דעות מיעוט, לשנים רבות. אך נכון להיום, איך תשנה הלכה אם זה לא אפשרי? בשביל זה יש בית משפט. אני חושב שחובתי להגיד כל מה שנראה לי שהוא פסול, פגום, בעייתי - גם אם אני לא בהרכב מורחב".

פרשנות דיני חוזים

* עמדת דנציגר:

- על שופטים להתייחס לביקורת שמושמעת מהציבור.

- הצדדים קובעים את תוכן החוזה - לא השופט.

- הצדדים מוגנים מפני התערבות מאוחרת של בית המשפט בתוכן החוזה.

- לא כל טקסט חוזי זקוק לפרשנות.

* עמדת ברק:

- שופטים לא צריכים לפעול לפי משאלי דעת קהל.

- הלכת אפרופים חלה בכל העולם.

- כל טקסט דורש פרשנות - להבין משמעו לפרש.