לא צריך להתרשם יותר מדי, ואולי בכלל, מההצהרות המצ'ואיסטיות של אביגדור ליברמן על ההחלטה להעמידו לדין. זה ריטואל שהפך להיות חלק בלתי נפרד מהמפגשים שבין פוליטיקאים לחוק. עם קבלת ההחלטה להגיש כתב אישום, החשוד מגיב בשני אופנים: "אני בטוח בצדקתי" ו"כל העניין זה רדיפה". את הדברים הצפויים הללו אנחנו שומעים עכשיו גם מליברמן.
לאחר ההצהרות הלוחמניות על החפות, עוברים בדרך-כלל לשלב הבא: מזעור הנזק, כלומר, הסדר טיעון. אני לא יודע אם פרקליטי השר כבר החלו במגעים בכיוון זה, אבל אם לא, זה יקרה כנראה בקרוב. כי אחרי כל-כך הרבה שנות חקירה, בדיקות, דיונים והתלבטויות, קשה להאמין שאין שום דבר בחשדות נגד ליברמן - ומי יודע זאת טוב ממנו?
"מילה היא מילה"?
ליברמן מנסה להרגיע את תומכיו ונתמכיו שאין מה לדאוג, שהוא יוכיח את חפותו, והוא מצפה מהם להאמין בכך, כי "אצלי מילה זו מילה". כלומר, המילה שלי שווה יותר מכל החקירות וההחלטות של המשטרה והפרקליטות. כלומר, המצב הוא כפי שאני, ליברמן, מתאר אותו.
אלא שהאמירה "אצלי מילה זו מילה" אינה מדויקת כל-כך. לא תמיד קיים ליברמן את מילותיו. ביותר מנושא אחד הוא העדיף את יציבות הממשלה על פני המילה שלו - בעיקר בנושאים הקשורים לדת ולמפלגות הדת.
גם בנושאים פוליטיים בלע ליברמן לא פעם ולא פעמיים את המילים שלו. זה אינו נאמר כטענה, בפוליטיקה אי-אפשר לשמור על המילה באופן אבסולוטי, ולעתים זה גם לא אחראי לעשות זאת. איש ציבור, למעשה כל אדם, צריך לשמור לעצמו את האופציה לשנות דעתו וגם מילתו. וליברמן עשה וימשיך לעשות זאת. וזה, בסך-הכול, בסדר.
שיבוש הליכי דמוקרטיה
אם השימוע היה בן אדם, הייתי ממליץ להגיש נגדו אישום בעוון "שיבוש הליכי דמוקרטיה". מדובר בהליך בלתי דמוקרטי בעליל, באשר הוא מעמיד בעלי שררה וקשרים במצב עדיף לעומת אנשים רגילים שהזכות הזאת נמנעת מהם. יתרה מכך, ההליך הזה משבש גם דרכי ממשל נאותות, כפי שמוכח במקרה זה.
באופן רגיל, החלטה על כתב אישום אמורה להביא מיידית להתפטרות נציג הציבור באשר הוא. ליברמן עצמו, ייאמר לזכותו, הודיע מספר פעמים כי אם יהיה אישום נגדו הוא יתפטר מהממשלה, אבל אז נתקע השימוע. "כתב אישום בכפוף לשימוע" - מונח משפטי שלא ברור מאיפה ולמה נלקח.
לא יעיל
גם מבחינה מעשית השימוע אינו יעיל. אם ניקח את מקרה ליברמן, אז הוא נחקר במשך עשרות, אולי מאות שעות. כלומר, כל מה שיש לו לומר להגנתו - המשטרה והפרקליטות כבר שמעו ממנו. הסיכוי שמשהו ישתנה בעקבות שימוע הוא קטן ביותר - אבל הוא מאפשר לחשוד הציבורי לדחות את ההליך נגדו.
בהתאם לכך טוען ליברמן כי לא יתפטר, שכן כתב האישום עדיין לא הוגש. כלומר, איש הציבור ממשיך כרגיל, גם כאשר למעשה יש החלטה על העמדתו לדין. העובדה שזה "כפוף לשימוע" אינה משנה עובדה זו.
חשוב לאפשר לבג"ץ לומר את דברו בעניין זה, גם לגבי מקרה ליברמן, וגם באופן תקדימי.
חג עם ודאות
החלטה דרמטית גוררת כמובן פרשנויות לרוב, חלקן ענייניות, חלקן רגשיות, שלא לומר רגשניות. "למה הודיעו לליברמן על ההחלטה לפני פסח", שואלים כמה פרשנים בגרונות חנוקים מדמעות. "אחרי 15 שנה לא יכלו לחכות עוד שבוע?" יכלו, בטח יכלו.
אבל ליברמן ידע שההחלטה כבר קיימת; יותר טוב שיהיה בחג במצב של חוסר ודאות, שהוא הגרוע במצבים?
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
