קפטן ליברמן

כשיו"ר הליכוד עולה לבמה בכינוסים של המפלגה, הוא מלווה בג'ינגל האהוב כל-כך על חברי הליכוד: "רק הליכוד יכול". במפלגת העבודה מלווה את צעדיו של היו"ר "ישראל מחכה לעבודה" וזוכה לתשואות נלהבות בקהל. בקדימה נוהגים להשמיע בוועידות המפלגה ללא הפסקה את הנעימה שמלווה את המפלגה מיום היווסדה, המזכירה את ההמנון הלאומי.

במקרה או שלא במקרה - ומי שמכיר את אביגדור ליברמן יודע שאצלו אין מקרה - את תחילת נאומו של יו"ר ישראל ביתנו אמש (ד') בוועידת ישראל ביתנו, שהתקיימה בבנייני האומה בירושלים, כמה סמלי, ליווה פסקול הסרט "שודדי הקאריביים". אנלוגיה מעניינת ליום שבו החליט היועץ המשפטי לממשלה להמליץ על הגשת כתב אישום נגד שר החוץ, ללא סעיף של שוחד.

אם אי-פעם צפה ליברמן בטרילוגיית הסרטים הזאת, הוא ודאי זוכר את המשפט השגור בפי גיבור הסרט, שודד הים ג'ק ספארו (ג'וני דפ). "זכור תמיד את היום הזה כיום שבו כמעט לכדת את קפטן ג'ק ספארו", נוהג שודד הים לומר בכל פעם שהוא מצליח לחמוק מתפיסתו. האם אתמול ייזכר כיום שבו כמעט לכד וינשטיין את ליברמן? את זה עוד מוקדם לדעת.

אמש הכריז ליברמן כי הוא לא מודאג. אבל בהפוך על הפוך, יש דווקא מי שסבורים כי העובדה שבמשך 30 הדקות שבהן נאם הוא התעלם במופגן מהפיל הגדול שעמד במרכז הבמה, דווקא משדרת לחץ.

כלפי חוץ, בכל מקרה, הוא שידר עסקים כרגיל והתלוצץ כהרגלו מעל לבמה עם הקהל. נתון מפתיע בהתחשב ביום מורט העצבים שעבר עליו אתמול, שכמעט האפיל על 15 השנים שקדמו לו.

השמועות החלו לזרום ללשכתו של שר החוץ אתמול בבוקר. הטלפונים הראשונים לאנשיו של ליברמן היו מהכתבים. היום זה היום, עדכנו את אנשי הלשכה, שגם להם היה ברור שהם יהיו האחרונים לדעת. קודם כל התקשורת.

את היום העבירו ליברמן ואנשיו בציפייה בלתי נסבלת. שר החוץ עצמו שהה בוועידת המפלגה משלוש אחר-הצהריים, והעדכונים זרמו לשם.

בחמישה לשבע בערב, כשיועציו לחשו לאוזנו כי נפלה החלטה בעניינו, כמעט נפלטה אנחת רווחה מפיו. עינוי הדין המתמשך והאי-ודאות הגיעו לסופם. "אין שמחה כשמחת התרת ספקות", ציטט מהמקורות אחד ממקורביו של ליברמן.

לוקחים את הזמן

איך שלא מסתכלים על זה, העיתוי של וינשטיין אומלל. אי-אפשר היה לחשוב על טיימינג גרוע יותר מזה. 3 ימים לפני ערב חג, וחצי שעה לפני נאומו של ליברמן. אם הפרקליטות חיכתה 15 שנה, לא היה קורה כלום לו הייתה ממתינה 15 שנה ו-10 ימים.

במשך שבועות, חודשים ושנים נמשכת חקירתו של ליברמן. הוא יוצא ונכנס מחדרי חקירות. עוד השלמה, עוד בדיקה, עוד הסתעפות. הפרקליטות לקחה את כל הזמן שבעולם.

ההכרעה הייתה אמורה ליפול עוד בתקופת היועמ"ש הקודם, מני מזוז, אבל זה, מטעמים השמורים עמו, העדיף להשאיר את תפוח האדמה הלוהט לוינשטיין, שגם הוא לקח את הזמן שלו. שנה וחצי לקח לו להחליט.

עם השבעת ממשלת נתניהו, ב-31 באפריל 2009, היו אמורים להיכנס לתוקף פיטוריהם של נושאי משרות האמון ובעלי התפקידים בממשלה הקודמת. ההחלטה הראשונה שקיבל ראש הממשלה הישן-חדש הייתה לדחות בשבועיים את הפיטורים, בשל העובדה שהם היו אמורים להיכנס לתוקפם ערב ליל הסדר.

אם נתניהו, שמואשם לא מעט בניתוק מהעם, השכיל לעמוד על כך, גם וינשטיין היה יכול להתאפק עוד 10 ימים. לא יהיה זה מפתיע אם בקצב העבודה המטאורי של הפרקליטות, ההחלטה על הגשת כתב אישום תיפול ודאי ערב פסח הבא.

המנטרה החדשה: ליברמן יזוכה בשימוע

אם מישהו טען לרדיפה, אז אתמול הטיעון הזה קיבל חותמת. אם הייתה כוונה לפגוע בליברמן פוליטית, סביר להניח שהושגה התוצאה ההפוכה.

בקרב מצביעיו של ליברמן לא הורגשה אתמול רעידת אדמה. ישראל ביתנו נולדה למציאות הזאת ולתוכה גדלה המפלגה. וגדלה. וגדלה. כל חייה היא חיה כשעננת כתב אישום מרחפת מעל העומד בראשה.

מבחינת הקהל הביתי של ליברמן, המחט של הסיסמוגרף לא זזה. המנגינה לא השתנתה, רק המילים. אם עד היום הצהירו שריה, חברי הכנסת שלה ופעיליה שלא יוגש כתב אישום - עכשיו השתנתה המנטרה. "ליברמן יזוכה בשימוע", תהיה הסיסמה שידבקו בה מעכשיו. בפקודה.

השימוע, ככל הנראה, לא יתקיים לפני תום מושב הקיץ. ליברמן ינסה למשוך זמן עד ראש השנה, עד תחילת מושב החורף של הכנסת, באוקטובר הבא.

בניגוד לפרנויות של נתניהו, שר החוץ לא ממהר לשום מקום. הוא ייקח את הזמן בסבבה וימתח את העצבים לכולם, ובעיקר לנתניהו, תוך שהוא נהנה מכל רגע. כל בוקר יתעורר ראש הממשלה לספקולציות וללחשושים חדשים באשר לכוונותיו של שר החוץ שלו. אין כמו ליברמן להעריך את ההנאה וליהנות מתחושת הכוח בלי שיש לו צורך להפגין אותה.

דוכן הנקניקיות שקידם את פניהם של הבאים לוועידת ישראל ביתנו אתמול - רבים מהם בוגרי ביתן 28 של מרכז הליכוד - נתן ביטוי נוסף לשאיפותיו של ליברמן.

לוועידת ישראל ביתנו הבאה, שתיערך בעוד 4 שנים, מתכוון ליברמן להגיע, כשהוא מועמד לראשות הממשלה.