איום: "לא נסכים שמדינת ישראל תפתח שקי דואר"

שר התקשורת הפלסטיני, דר' משהור אבו-דקא, מאיים להפסיק את שיתוף הפעולה עם ישראל ודואר ישראל בסוף החודש, בעקבות סירובה של ישראל לממש את ההסכם שנחתם בין הצדדים ב-2008, ואשר מסדיר את אופן קבלת הדואר לרשות הפלסטינית.

בשיחה עם "גלובס" אמר אבו-דקא שישראל עושה הכול על מנת לעכב מימוש ההסכם שעליו היא חתומה בנושא הדואר. "נפגשתי עם שר התקשורת, משה כחלון, כבר שלוש פעמים, והוא הבטיח לי שהעניין הזה יטופל. אנחנו מפסידים מאות אלפי דולרים בשנה מזה שאנחנו לא מקבלים את חלקנו בהכנסות מקבלת ושליחת דואר, ובנוסף נגרמים לתושבים שלנו עיכובים אדירים בשליחה וקבלת דואר לחו"ל.

"הודענו שאנחנו מסכימים לכל הבדיקות הביטחוניות שישראל רוצה לעשות, העיקר שנוכל לקבל דואר בצורה מסודרת ועל פי ההסכם ששני הצדדים חתומים עליו. לצערי זה לא קורה, ולכן בכוונתי לעצור קבלת דואר דרך ישראל, ומי שירצה לקבל או לשלוח דואר שיעביר אותו דרך חברות שילוח פרטיות", אמר השר הפלסטיני. אבו-דקא אמר עוד שהעלות של קבלת הדואר מושתת על הרשות, שכן היא בסופו של דבר זו שצריכה לשלם בעבור לקיחת הדואר משכונת גבעת שאול בירושלים.

דיונים אחרי החג

בצד הישראלי טוענים בתגובה שבניגוד לדבריו של אבו-דקא - ולרושם שהוא מנסה ליצור, של משבר בשיחות - הרי שבפועל ישנה התקדמות, והצדדים מנסים למצוא פתרון לסוגיית הדואר. בישראל אף הביעו פליאה על דבריו, שכן סוכם שלאחר החג יימשכו הדיונים וישנה התקדמות בשיחות. עוד אמרו שההסכם שעליו מדבר אבו-דקא נחתם ב-2008 במסגרת של הצהרה משותפת, אבל נגזרת ממנו ירידה לפרטים וסיכומים מפורטים - ואי אפשר להיתלות בהצהרה כאילו הייתה הסכם מחייב. כיום הדואר הוא עניין ששני הצדדים מחויבים לו, במסגרת של הסכם ישן.

עוד אמרו שהצד הפלסטיני טועה לחשוב שמשרד התקשורת יכול לתת מענה לסוגיות פוליטיות, ואין זה כך. לדברי המגיבים בישראל, משרד התקשורת יכול ונותן מענים לסוגיות מקצועיות, אבל אם הפלסטינים רוצים לקבל דואר ללא בדיקות ביטחוניות, "זה משהו שאנחנו לא יכולים להתחייב אליו".

בעניין הטענה של אבו-דקא, שהפלסטינים מסכימים לקבל את הדואר אחרי בדיקות ביטחוניות, מתברר שהדבר אינו מדויק לגמרי, משום שהפלסטינים דורשים שהדואר יגיע בשקים חתומים ושישראל לא תוכל לגעת בהם ולבדוק אותם באופן פרטני יותר.

מעבר לסוגיה הביטחונית, יש בעניין גם היבטים לאומיים, שכן דואר חתום ללא בדיקות מהווה סממן של מעין דואר דיפלומטי, והדיונים המקצועיים בין המשרד בישראל לבין משרד התקשורת הפלסטיני אינם יכולים לגלוש לעניינים פוליטיים, שאינם בתחום סמכותו של המשרד.