אין מקום אחר

האינפלציה של הסופר קלאסיקו הפכה את המעמד מאירוע נדיר למשהו שקורה יותר מדי

חצי גמר ליגת האלופות, יום ד' 21:00, ערוץ ספורט 5

יכול להיות שגם לכם נמאס מכל הקלישאות שמעטרות את סדרת המפגשים בין ריאל מדריד לברצלונה, המשחקים שכל אחד מהם מכונה בספרדית "אל קלאסיקו", ובארץ אחת בלבנט, כזו שבה גם ההגזמה היא סוג של אנדרסטייטמנט, מכונה: "סופר קלאסיקו".

האינפלציה במפגשים הללו (המשחק הערב יהיה הרביעי מתוך חמישה, לעומת שניים בעונה "רגילה") הפכה את המעמד מאירוע נדיר למשהו שקורה לאחרונה קצת יותר מדי - ועדיין, הערב יהיה זה הדבר האמיתי ולא רק על המגרש: הערב יתקיים אולפן ליגת האלופות הלפני אחרון לעונת המשחקים הנוכחית.

אני לא מתכוון לחזור על המחמאות והסופרלטיבים שנשפכו כאן במהלך העונה הסדירה על המפעל הטלוויזיוני הזה, שעושה כבוד אפילו למפעל הספורטיבי שאותו הוא מכסה, אלא רק להסב את תשומת לב הקוראים לכך שהוא נמצא לפני סיום: ה"אל קלאסיקו" שיתקיים בשבוע הבא ישודר בערוץ 2 ("רשת"), הגמר ישודר בערוץ 10, ואם אין לכם ממירי HD (שמאפשרים לצפות בשידור בערוץ הספורט במקביל לשידור בערוצי הברודקאסט), הרי שכל מה שיישאר לכם הערב מאולפן ליגת האלופות, יהיה בסך הכול משחק הגומלין בין מנצ'סטר יונייטד לשאלקה בשבוע הבא, משחק שצריך לקרות בו משהו סנסציוני באמת כדי שיהיה לו ערך ספורטיבי אמיתי.

גם מי שלא נמנה עם חובבי הכדורגל המושבעים, יגלה בקיץ עניין בכדורגל. לא, אין מונדיאל וגם לא יורו. מה שכן יהיה הוא משא ומתן על זכויות השידור של כמעט כל המפעלים החשובים, והפעם לא רק עם ערוץ הספורט וצ'ארלטון, אלא גם עם ערוץ ONE ברקע. האם אנחנו חוזים לא רק בערב האלופות הלפני אחרון העונה בערוץ הספורט, אלא גם באחד המופעים האחרונים של משדר הספורט האלגנטי והאינטליגנטי ביותר בתולדות שידורי הספורט בישראל?

קצת תינוקיים

"בייביז", יום ד' 22:00, ערוץ "יס דוקו"

תינוקות הם עם די חמוד, יש להודות. הבעיות מתחילות בדרך-כלל רק כשהם גדלים והופכים להיות אנשים קטנים ומעצבנים, קצת בגלל טבע האדם, והרבה יותר מכך באשמתנו, ההורים.

אם משפט הפתיחה הזה נשמע לכם כמבוא למניפסט בדבר "אורות וצללים בהורות החדשה" משל הייתה זו מלכותו של הורדוס, הרי שאתם יכולים להירגע: מדובר בסרט מרהיב, סרט-טבע לכל דבר, רק שבמקום גורי פילים או אריות, יש בו גורי-אדם.

כנגד ארבעה תינוקות מדבר הסרט הזה: יפני, אמריקני, נמיבי ומונגולי, והדבר היפה שבו הוא שניתן ליהנות בו מכל מני רבדים - תלוי כמה בא לכם להשקיע בצפייה.

אפשר לגרגר גירגורים אל מול המסך, כדרך שעושים אנשים מבוגרים אל מול תינוקות, או סתם לקרוא בקול מדי פעם "איזה מאמי", ואפשר גם להתעמק יותר ולתהות על השפעות החברה על חבריה החדשים, השפעה שמתחילה ממש מהשנייה הראשונה, והיא זו שיוצרת את ההבדלים התרבותיים שיפרידו במשך הזמן בין ארבעת התינוקות, שלכאורה באו לעולם הזה על קו זינוק אחד.