מיוחד: מנהלים ויזמים בוחרים את אייקון הנדל"ן הלאומי

מהפרתנון ברומא ועד פסל החירות בניו-יורק, החומה בצפון סין והפירמידות בקהיר, בכל מדינה יש מבנה שהתושבים רואים בו את אייקון הנדל"ן הלאומי שלהם ■ יצאנו לחפש את המקבילה הישראלית

עמוס שפירא, מנכ"ל סלקום

מגורים: תל אביב; הבחירה: גימנסיה הרצליה הישנה

"בניין גימנסיה הרצלייה הישן הוא מהמוסדות החינוכיים המפורסמים בישראל. בניין הגימנסיה היה מבנה הציבור הראשון בתל אביב והיווה אחד ממרכזי התרבות והחינוך המרכזיים עד הריסתו.

"בניין גימנסיה הרצליה הוא חלק מזיכרונות ילדותי כנער בדרום תל אביב והלמות הפטישים שעבדו בהריסתו עדיין מהדהדות בראשי. הוא סמל אמיתי לשימור העבר של מדינת ישראל שלא נעשה כראוי; הבניין הישן הצמיח תחת שורותיו אלפי בוגרים שהשתלבו בתחומי היצירה הכלכלית והתרבותית בישראל והריסתו בשם הפיתוח והקדמה הייתה אבדה אמתית להיסטוריה של מדינת ישראל.

"אני מאמין שהמדינה צריכה לפעול יותר בשימור עברה, כדי לכבד את ההיסטוריה ולהשאיר מזכרת לדורות הבאים. לצד הביטחון, החינוך הוא אחד החוזקות של עם ישראל. כולי תקווה שנמשיך לראות מבנים דוגמת בניין גימנסיה הרצליה הישן קמים ונבנים".

רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב

מגורים: תל אביב-יפו; הבחירה: פארק המדרון

"מי שמזדמן לחופה של יפו, מדרום לנמל ועד לחוף עליה, לא יכול להתעלם מהפארק החדש, הירוק ורחב הידיים שצמח מול שכונת עג'מי - פארק מדרון יפו. הנוף הפסטורלי והתמים למראה מסתיר סיפור ארוך ומורכב שלדעתי הוא מפתח להבנת תהליך השיקום וההתחדשות ביפו בעשור האחרון".

"המקום שבו שוכן הפארק היה עד לפני מספר שנים הר פסולת בשטח 200 דונם, על קטע ים שיובש. המקום סימל בעבור תושבי שכונת עג'מי ביפו הזנחה וקיפוח; הוא כונה "הר הזבל" והיווה מפגע סביבתי, חזותי ונופי אשר חסם את הגישה והמבט לים ואת היכולת ללכת לאורך החוף.

"נדרשו שנים של מאבק והשקעה על מנת לשכנע את רשויות המדינה לוותר על תוכניות הבנייה במדרון וכדי לגייס את תושבי השכונה, למודי האכזבות וחסרי האמון בכוונותיה של העירייה. אבל כשאני רואה היום את המשפחות עם הילדים, את זוגות האוהבים, את רוכבי האופניים וחובבי הספורט נהנים מהפארק אני יודע שלא התאמצנו לשווא. אני גם רואה איך שכונת עג'מי , זכתה בחלון ירוק לים והיא היום מקום שרוצים ונעים לחיות בו והיא חלק מתהליך החזרת יפו למעמד הראוי לה".

פארק המדרון / צלם: עיריית תל אביב
 פארק המדרון / צלם: עיריית תל אביב

רני רהב, יו"ר רהב תקשורת ויח"צ

מגורים: סביון בית דובינר, רמת גן

"בית דובינר הוא בניין בעל מבנה ייחודי שנבנה עבור התעשיין סם דובינר על כתף הר הבנים, גבעה ברחוב נסתר ברמת גן. רמת גן היא עיר הולדתי ובעיניי מדובר בבניין המיוחד והמעניין ביותר בעיר וביצירה הייחודית ביותר של האדריכלים צבי הקר, אלפרד נוימן ואלדר שרון.

"הבניין בנוי בצורת משושה, שעשוי בעצמו מרשת של משושים מאורכים ש"מוטלים" בדירוג על המדרון התלול. אני אוהב בבית הזה הכל, בייחוד את החצר הפנימית הנסתרת שבמרכזו, הדירות ללא חדרי מדרגות סגורים והמרפסות הרבות שיש לכל דירה. העוצמה שלו שזורה בשנות הילדות שלי, בישראליותי ובחיבתי לדברים ש"יוצאים מהקופסא" ומבטאים יצירה, מחשבה קצת אחרת ועושר רוחני ואמנותי אדיר.

"כולם טסים עד לברצלונה כדי לראות את גאודי - לנו יש פה, במרכז הארץ, במקום נגיש לכל, מחזה מרהיב שהוא רק שלנו. כילדים קראנו לבניין "הבית המשוגע", כמבוגר אני ממשיך לחשוב שצריך הרבה שיגעון, אבל גם הרבה כישרון, כדי ליצור כזו גאונות".

בית דובניר רמת גן / צלם: אלי אטיאס
 בית דובניר רמת גן / צלם: אלי אטיאס

מיכל נגרין, בעלת רשת תכשיטים בינ"ל

מגורים: תל אביב; הבחירה: כלבו שלום

"את ילדותי העברתי בביקורים תכופים אצל הדודים שלי הניה ובנימין, שגרו ברוטשילד 2 ובכל פעם שהגעתי מהקיבוץ הייתי עדה לבנייתו והקמתו של כלבו שלום - שריגשה אותי, כילדה שגדלה בקיבוץ והייתה רגילה לראות שדות ירוקים ובתים נמוכי קומה.

"אני זוכרת את החוויות שהיו לי סביב הבניין הזה: הבלינצ'ס ההונגרי עם אבקת הסוכר, הפסטיבלים הססגוניים שהוקדשו כל פעם למדינה אחרת והחנות של פארג'י - חנות חרוזים שהייתה ממוקמת בקומה התחתונה. זו הייתה החנות הראשונה שבה קניתי חומרים - כך שעבורי הכלבו הפך לאחד מעמודי התווך של ההתבגרות שלי, ולא פלא שבחרתי לגור היום בשכונת נווה צדק הסמוכה משם אני יכול להשקיף עליו.

"היום קצת עצוב לי לראות את הבניין הזה שומם - אני מעדיפה לזכור אותו בימי הזוהר שלו, והייתי שמחה לראות אותו מתחדש. למרות שאני לא חובבת קניונית ומעדיפה רחובות פתוחים ושווקים - בכלבו שלום יש איזה טוויסט שקשה לשכוח".

כלבו שלום / צלם: אריאל ירוזולימסקי
 כלבו שלום / צלם: אריאל ירוזולימסקי

אבי בניהו, דובר צה"ל לשעבר

מגורים: קיבוץ להבות חביבה; הבחירה: עיר הבה"דים בנגב

"בחרתי בפרויקט שעדיין לא הוקם - 'קריית ההדרכה של צה"ל בנגב' המוכרת גם בשם 'עיר הבה"דים'. מדובר בפרויקט אדריכלי ונדל"ני גדול מאוד שמושקעים בו יותר משני מיליארד שקל. אני מאמין שהוא יהיה אבן שואבת לדרום ולעוד עשרות פרויקטים למגורים ותשתיות באזור. לצה"ל ומשרד הביטחון יש הכבוד והזכות להיות הקטר שמוביל את המעבר לדרום - אם הגורמים הבירוקרטיים יאפשרו להתקדם בקצב הנכון, צה"ל יציב את באר שבע כמרכז הארץ במקום ת"א.

"עיר הבה"דים יהיה פרויקט גדול מבחינה ארכיטקטונית ומבחינת התשתיות והכבישים שייבנו בעקבותיו באזור. בכך צה"ל יגשים את חזון דוד בן גוריון: האתגר הגדול בפרויקט הוא לא רק הקמתו אלא גם להעביר את אלפי המשרתים ואנשי הקבע אל דרום ארץ ולהפריח את השממה. זה פרויקט עם הרבה בטון ולא פחות מכך - עם הרבה מאוד נשמה".

עיר הבהדים בנגב / צלם: איל יצהר
 עיר הבהדים בנגב / צלם: איל יצהר

* הכתבה המלאה - במוסף הנדל"ן החגיגי של "גלובס" ליום העצמאות