פשרה: חברות התקשורת לא ישלמו תמלוגים החל מ-2013

פשרה בבג"ץ בין חברות התקשורת לבין אגף התקציבים במשרד האוצר: התמלוגים שמשלמות החברות למדינה יופחתו ב-2012 מ-2.5% ל-1.75%, וב-2013 יירדו לאפס

סאגת התמלוגים עומדת לקראת סיום, בעקבות פשרה שהושגה היום (ה') בבג"ץ בין חברות התקשורת לבין אגף התקציבים במשרד האוצר. במסגרת הפשרה שבג"ץ דחף לביצועה יופחתו התמלוגים שמשלמות החברות למדינה ב-2012 מרמה של 2.5% ל-1.75%, וב-2013 יירדו התמלוגים לאפס. התמלוגים ל-2011 יישארו ברמה של 1.75% כפי שהם היום, ורמתם לא תשתנה.

משרד האוצר צריך לאשר את הפשרה בתוך 45 יום או להתנגד לה, אבל ההערכה היא כי הוא ייענה ויאשר אותה, על רקע דחיפת בג"ץ לפשרה.

הפשרה המוצעת מנוגדת להחלטות של הכנסת והממשלה. בתחילת השבוע אישרה ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ כרמל שאמה-הכהן, את החלטת הממשלה מיולי 2010 להאריך את הוראת השעה ולעלות את שיעור התמלוגים שמשלמת חברת הוט, בעלת הרישיון לשידורי כבלים, מ-1% ב-2010 ל-1.75% שנתי ב-2011 שיחולק לשניים - 1% לאורך החצי השנה הראשונה של 2011 עד ה-30 ביוני ו-2.5% עד סוף השנה האזרחית.

לדברי נציגי הממשלה שנכחו בדיון, הפיצול נועד כדי שהמדינה לא תחיל את העלאת התמלוגים באופן רטרואקטיבי על 6 החודשים הראשונים של שנת 2011.

עוד הוחלט בוועדה כי לאורך כל שנת 2012 תשלם הוט למדינה תמלוגים בשיעור של 2.5%. בנוסף, הוחלט כי אם יקומו במהלך התקופה הנדונה 7 ערוצי DTT, תחזור המדינה לגבות תמלוגים בשיעור של 1% אחד בלבד.

בקשת האוצר להעלות את התמלוגים בשוק התקשורת נובעת מכך שלטענתו שווקים מסוימים אינם תחרותיים בשוק התקשורת, ומכיוון שהחברות הפועלות בו מרוויחות רווחים עודפים, יש מקום להגדיל את התמלוגים שהן משלמות.

טענת האוצר הייתה כי העלאת התמלוגים נועדה לשמור בין היתר על מדיניות פיסקאלית שבמרכזה הפחתת הגירעון, ואילו החברות העותרות טענו כי משרד האוצר מתעלם מההתחייבות שנקבעה בדוח גרונאו, לפיו ביטול התמלוגים יבוצע כל עוד יהיו הפחתות מסים בין השנים 2008-2012.

עוד טענו העותרות כי משרד האוצר מתעלם מההתחייבות לבג"ץ על כך שהמצב היחיד שהתמלוגים לא יבוטלו יהיה "בכפוף לנסיבות המשליכות לרעה באופן משמעותי על המצב הכלכלי של המשק".

בעניין טענת האוצר כי בישראל שיעור הנטישה נמוך משמעותית לעומת העולם - מה מוכיח כי התחרות בסלולר נמוכה, נטען כי משרד האוצר מציג תמונה מעוותת כשהוא מתבסס על נתוני מריל לינץ' מסוף 2009 (בישראל 1.5%). האוצר היה יכול להציג את נתוני מריל לינץ' לסוף 2010, שם שיעור הנטישה בישראל הינו בדומה לממוצע העולמי.