יצרניות המזון כשלו. מרוב עיסוק בתוצאות הכספיות ובשורה התחתונה, קרי במאות מיליוני השקלים שיזרימו לכיסם של בעלי המניות, הן שכחו בדרך את הצרכנים, את אלה שבתחילתו של יום ובסופו אחראים ישירות לשטף הכספים הזורם אליהן.
במשך שנים הן לא עסקו בצרכן, אלא בכיסו, בחישובים כיצד לגרום לו להוציא יותר ויותר כספים על מותגים, והן עשו זאת בהצלחה. הן המשיכו לחלוב את הצרכן הישראלי, והוא המשיך לשלם. כשהן סיפרו לו שיש צידוק לעליית המחיר, הוא האמין, וגם כשהן ביצעו מחטף סמוי לעליית מחיר - הוא קנה.
היום, המציאות הזאת נראית אחרת. מותגי התאגיד של החברות הללו - תנובה, שטראוס, טרה - ניזוקו, ואת הנזק לא יהיה קל לתקן.
גם החברות שהצליחו לחמוק מאור הזרקורים יפגשו כבר צרכן אחר במדף. צרכן שבודק, משווה מחירים ולא מאמין. צרכן שבפעם הבאה שהחברות יבקשו להעלות את המחיר, הוא כבר ישאל למה וידרוש הסבר.
תאגידי המזון בישראל אוהבים לספר על פרויקטים שהם עושים תחת הכותרת "אחריות חברתית", בזמן שהתנערו כליל מאחריות חברתית בסיסית ללקוחות שלהם.
"אי-אפשר להגיד 'לגדול בבית ישראלי', לשכוח מהאוטו הירוק ולשכוח שכל עם ישראל חי מהמוצרים שלך", אמר לנו השבוע עובד בתנובה. גם אי-אפשר לירוק לצרכן בפרצוף, להשתיק אותו עם פירורים ולחשוב שבמהלך השיווקי הבא הוא יסתער עליך.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
