מבחן דרכים: פיאט פונטו אבארט - טעם של פעם

הרבה חכמי שיווק ומלומדי ניהול עסקים ניסו לפצח במהלך השנים את התעלומה הקרויה "האסטרטגיה העסקית של פיאט". כולם נכשלו, כנראה מהסיבה שהיא פשוט לא קיימת.

ארגון עצום זה, שמייצר כ-2 מיליון מכוניות בשנה, מתנהל בצורה לכאורה כאוטית, יצרית ומלאת ניגודים, ממש כמו המדינה שבה הוא צמח: מעין שילוב בין ההנדסה והיצירתיות של מילאנו ופירנצה עם הבלגן של נפולי והעצבים של סיציליה, או כמו קינוח הטירמיסו, שנראה כגיבוב אקראי שאיכשהו מצליח להסתדר.

מעקב אחרי קורות החיים העדכניות של פיאט יגלה בעברה שלל שותפות בין-לאומיות שונות ומשונות - מניסן ועד ג'נרל מוטורס, מסיטרואן ועד צ'רי - שרובן לא הצליחו למצוא שפה משותפת עם האיטלקים ופרשו. גם הצעד האחרון בהיסטוריה שלה, רכישת קרייזלר האמריקנית, הרים כמה גבות בתעשייה ועדיין לא נושא פירות הגיוניים כלשהם, אלא אם כן שיווק מכונית מנהלים אמריקנית ענקית תחת שם המותג לנצ'יה באירופה נראה למישהו הגיוני.

הגישה השיווקית הכאוטית של פיאט זולגת כיום לשוק הישראלי. בעשור האחרון לא טרחה החברה לצייד את הנציגות שלה בישראל אפילו במשפחתית-אוטומטית אחת, או לפחות בקומפקטית-משפחתית לנחמה, שתוכל להתמודד בשוק ציי הרכב האסטרטגי. במקום זאת משגרים כיום האיטלקים לישראל בקצב מרשים את כל ארסנל דגמי הנישה שבקטלוג של קבוצת פיאט ובנותיה, ומנסים להחיות כאן תתי-מותגים נשכחים שמתמודדים בפלחים צדדיים של השוק (ואף מילה על פרארי), בתקווה שה"קאמבק" ייווצר ספונטנית.

כמו האימפריה הרומית

אחת הדוגמאות היא פונטו EVO, שמגיעה לארץ תחת שם המותג ההיסטורי "אבארט", עם שלוש דלתות, תיבת הילוכים ידנית ותג-מחיר שאפתני של 160 אלף שקל.

אנשי פיאט עשו מאמצים לא מבוטלים כדי לבדלה מפונטו הרגילה, והשתמשו בכל סממן קוסמטי של סדנאות השיפורים, שכה אהובות על האיטלקים: כנפיים מודגשות, פגוש קדמי רחב עם גריל מאיים, חישוקי ספורט מרהיבים עם צמיגים בחתך אולטרה-נמוך, "חצאיות" ספורטיביות מתחת לפגוש האחורי ומפלט בריא.

זה בהחלט לא עיצוב לנחבאים אל הכלים, ובמהלך נהיגת המבחן שלנו - שנמתחה בין תל אביב לגליל - גילינו שהוא מעורר סנסציה בקרב צעירים בני כל המגזרים. סמוך לאחד היישובים בצפון, למשל, דלקה אחרינו חבורת רוכבי טרקטורונים, שבדיעבד הסתבר שרק רצו לצלם את המכונית ולהצטלם איתה. אין נפגעים לכוחותינו.

כמו האימפריה הרומית, שהרחיבה והעשירה את תרבותה באמצעות הטמעת התרבויות של העמים והמדינות שכבשה, כך סיפחה לעצמה פיאט כמה מהמאפיינים של שותפותיה העסקיות בעבר. במקרה של אופל, שאיתה פיתחה פיאט במשותף את פונטו הנוכחית, מדובר באיכות ייצור ברמה גבוהה ובעיצוב נקי.

התא של פונטו אבארט מרגיש מוצק כמו במיטב המכוניות הגרמניות ויש לו דלתות כבדות שנטרקות בצליל מאסיבי, דיפונים הדוקים, מושבי ספורט מצוינים, הגה עור נעים לאחיזה וחומרי דיפון נאים למראה ולמגע.

גם עמדת הפיקוד לא הייתה מביישת את אאודי עם מערך מאורגן, אסתטי והגיוני של מתגים ובקרי שליטה. פה ושם נראה שהאיטלקים לא הצליחו להתאפק והוסיפו - כנראה אחרי כמה כוסיות "גראפה" - יצירות יצירתיות כמו הזרבובית שמזדקרת מהקונסול המרכזי ושולטת במצב הספורט/חיסכון של הרכב. בסך-הכול, האיכות עשויה להפתיע מאוד את הלקוחות הוותיקים של פיאט.

מרווח הפנים סביר למכונית בקטגוריה זו והמושב האחורי מיועד בעיקר לשני נוסעים, אם כי בדוחק אפשר להכניס לתוכו גם נוסע שלישי - רצוי מתחת לגיל 12. גם תא מטען מציע בונוס שימושי, אבל זה כמובן לא מוקד העניין ברכב כזה.

 אינפו: פונטו EVO

המינימום ההכרחי

היכולת הדינמית היא התכלית האמיתית של פלח זה ובמקרה של פונטו אבארט, שנשענת על פלטפורמה משפחתית קיימת, האתגר ההנדסי היה כיול ספורטיבי של המתלים וההיגוי. לזכות המהנדסים האיטלקיים ייאמר, שהם יודעים היטב את מלאכתם והמכונית מרגישה שונה מאוד מ-EVO הרגילה.

ההגה, למשל, חד, מדויק ומהיר, ובמצב הספורטיבי יש לו גם משקל טוב שמזכיר את מערכות ההיגוי שלפני העידן האלקטרוני. אחיזת הכביש גבוהה מאוד, לא מעט בזכות הצמיגים הספורטיביים, ואפשר לשלוט במכונית בפניות מהירות בעזרת ריקוד על הדוושות לא פחות מאשר השימוש בהגה. המכונית מפגינה גם יציבות כיוונית במהירויות רציניות על הכביש המהיר, ללא העצבנות האופיינית לקומפקטיות-ספורטיביות.

לזכותה של פיאט ייאמר, שהתחושה הספורטיבית לא באה על חשבון התעללות בחוט השדרה, כפי שהיה מקובל בספורטיביות האיטלקיות מלפני שניים-שלושה דורות. על מהמורות גדולות בעיר אתה עדיין מרגיש כאילו חבטו בך באלת בייסבול, אבל בניגוד לעבר הפעם האלה מצופה היטב בגומי סופג. בשורה התחתונה זו מכונית שבהחלט יכולה לשמש גם למטלות שינוע יום-יומיות תמימות.

את מנוע 1.4 הליטר טורבו של פיאט אפשר למצוא כיום במגוון עצום של גרסאות הספק - מ-120 כ"ס ועד יותר מ-170 כ"ס. המנוע של אבארט מספק 165 כ"ס מכובדים, וכמו ברוב הדגמים העדכניים של פיאט-אלפא-לנצ'יה יש לו שני מצבי תכנות שנשלטים אלקטרונית.

המצב הרגיל מכויל לחיסכון ומספק את המינימום ההכרחי לתנועה שגרתית. מצב הספורט כבר מותח של שריריו של המנוע ומאפשר למצות את הפוטנציאל כהלכה. את הציפיות מהביצועים צריך למתן: המכונית לא בועטת כמו גולף GTI ותאוצה מ-0 ל-100 קמ"ש בכ-7.9 שניות היא לא משהו שיגרום להתרגשות בעמודי הפייסבוק של חובבי התחרויות הפיראטיות של שישי בערב. אבל בסל"ד גבוה, עם ליווי באס מוזיקלי של מערכת הפליטה, אפשר בהחלט ליהנות במכונית הזאת מתענוגות נשכחים.

EVO אבארט היא מכונית קומפקטית חמה "כמו שהיו עושים פעם": מוחצנת, חדה ואפילו שימושית ביום-יום. אבל עם תג מחיר של 160 אלף שקל, תיבת הילוכים ידנית ומוצא איטלקי, קרוב לוודאי ש-EVO אבארט עתידה להיות פריט לאספנים ולא תיקרא תגר ממשי על אלטרנטיבות פופולריות בפלח זה דוגמת פולקסווגן שירוקו ושות'. מנגד, גם לפריטים לאספנים יש יתרונות כמו בלעדיות ושמירת ערך.

מתחרות

ג'ולייטה מולטיאייר

למחפשי הרוח הספורטיבית האיטלקית באריזה קצת יותר מרווחת ויוקרתית מציעה החברה-האחות אלפא את הג'ולייטה מולטיאייר החדשה. ב-175 אלף שקל מקבלים את אותו מנוע 1.4 טורבו בהספק מעט יותר גבוה, 170 כ"ס, תא מטען מרווח יותר וביצועים נמרצים: 0 ל-100 קמ"ש ב-7.8 שניות ו-218 קמ"ש

סיאט איביזה קופרה

ב-165 אלף שקל מציעה סיאט את איביזה קופרה עם מתכונת דומה לאבארט: עיצוב קרבי, חישוקים רציניים, מרכב 3 דלתות קומפקטי ומנוע 1.4 ליטר "מתוח". במקרה זה מפיק מנוע 1.4 ליטר הטורבו 180 כ"ס מכובדים, שדי בהם כדי להאיץ אותה מ-0 ל-100 קמ"ש ב-7.2 שניות בדרך ל-225 קמ"ש. במחיר זה מקבלים גם גיר DSG

סיטרואן DS3

150 אלף שקל הוא מחירה של סיטרואן DS3: ספורט-קומפקט יוקרתית ולא שגרתית, עם מנוע 1.6 ליטר טורבו בהספק 156 כ"ס, גלגלי 17 אינץ' ומראה ייחודי. למכונית תא נוסעים מפואר ומאובזר עם הרבה השקעה באיכות, אם כי ביצועיה מעט אפרוריים לחבורה: 0 ל-100 ב-8.1 שניות

פולקסווגן שירוקו

164 אלף שקל עולה הגרסה הידנית של שירוקו, עם מנוע 1.4 ליטר טורבו בהספק 150 כ"ס, תיבה ידנית ומרכב עם הרבה פוזה, שהפך אותה למובילת הפלח הקומפקטי-ספורטיבי בארץ, ובפער גדול. הביצועים מתונים למדי: 0 ל-100 קמ"ש ב-8 שניות, אך המכונית מרווחת, איכותית ומבוקשת מאוד בשוק יד שנייה