דנציגר צריך להשעות את עצמו מיד

אין כל סיבה לחכות. על השופט דנציגר לשמש דוגמה כחבר הערכאה השיפוטית הבכירה

חוק יסוד: השפיטה אינו מחייב את שופט בית המשפט העליון, יורם דנציגר, להשעות את עצמו מכהונתו אם יוחלט לפתוח נגדו בחקירה פלילית ולזמנו לחקירה באזהרה. חוק היסוד גם אינו מחייב את נשיאת העליון, דורית ביניש, להשעות את דנציגר מכהונתו כל עוד מתקיימת נגדו חקירה פלילית, ואפילו אם בהמשך יוחלט להגיש נגדו כתב אישום. במקום זאת, חוק היסוד מעניק לנשיאת העליון שיקול-דעת בשאלת ההשעיה.

ואולם, נראה כי לנשיאת העליון לא תהיה כל ברירה, ומן הראוי שהיא תעשה שימוש בסמכותה ותשעה את דנציגר והיה אם תיפתח נגדו חקירה פלילית. די בכך שבחצי השנה האחרונה זכה השופט העליון להנחה מצד היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, שאישר לקיים בעניינו הליך "בדיקה", כדי שלא ייאלץ להגדיר את השופט כחשוד פלילי - פריבילגיה שאזרח מן השורה לא היה זוכה לה.

כל החלטה אחרת של ביניש, מלבד השעיה מיידית של דנציגר, אם אכן יאשר וינשטיין לחקור אותו באזהרה, תהיה בלתי סבירה בעליל. חוק היסוד אמנם מעניק לה שיקול-דעת בעניין זה, אך כפי ששופטי העליון עצמם משננים השכם והערב - סמכות לחוד וסבירות שיקול-דעת לחוד.

כדי להדגים זאת, די להזכיר כי חוק היסוד איננו מחייב את ביניש להשעות את דנציגר, אפילו אם יוגש נגדו כתב אישום ויתנהל נגדו משפט. אין צורך להסביר מדוע תרחיש כזה הוא סוריאליסטי: במצב כזה, דנציגר עוד עשוי לשבת כערכאת ערעור על פסקי דין של השופטים, שבפניהם הוא עומד לדין.

הבעיה היא שאם ביניש תחליט אחרת, לא יהיה שום גורם שיוכל לאלצה להפעיל את שיקול-דעתה כראוי: עתירה לבג"ץ נגד ביניש נראית בלתי אפשרית, ולו מאחר שקשה להאמין כי יימצאו 3 שופטים בעליון שיעזו להורות לנשיאתם להשעות את עמיתם, בניגוד להחלטתה.

התנהלות ראויה מצד ביניש תחייב אותה איפוא להשעות את דנציגר עם פתיחת חקירה פלילית רשמית נגדו. ואולם, מן הראוי שדנציגר יקדים רפואה למכה, ויכריז על השעיה עצמית, או יציאה לחופשה, או כל נוסחה אחרת שבה יבחר שתרחיק אותו מכס השיפוט - עוד היום.

אין כל סיבה לחכות. עליו לשמש דוגמה, כדי להגן על האמון האישי בו, כחבר הערכאה השיפוטית הבכירה, ובשל אחריותו הקולקטיבית כאחד מבניה הבכירים של מערכת המשפט.