לידיעת הקורא בנימין נתניהו: כך תנמיך את עוצמת המחאה

ניסיונותיו של נתניהו להרגיע את עוצמת המחאה ולפייס את מובילי המרי החברתי לא ממש מצליחים ■ מה הם המהלכים הנכונים שיסיעו לו להתמודד עם הבעיות שמעלים המוחים?

ניסיונותיה של ההנהגה במדינה להרגיע את המחאות שצצות זו אחר זו ולפייס את דעתם של מובילי המרי החברתי לא ממש מצליחים. השטח רק בוער יותר ויותר. כל כמה ימים נכנס למשחק סקטור חדש שמעלה על נס את האג'נדה שלו, והמנהיגים בשלטון לא רואים את הסוף: שלשום זו הייתה מחאת הדיור, אתמול מצעד העגלות, היום מחאת המוניות ומחר עלולים להצטרף למרי הזה נכים, קשישים או חלכאים ונדכאים אחרים. ומי תוקע לכפו של השלטון שמאבקים נקודתיים על קוטג' או על חינוך חינם לא יחריפו מחרתיים לכדי מרי מסים כולל.

איך הנהגה צולחת משבר גורף כזה? איך היא מייצרת קצת שקט בשטח? ומהם המהלכים הנכונים שיגרמו למחאה לדעוך? מבחינת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, התשובות לשאלות הקריטיות הללו לא פשוטות, כיוון שפתרונות של "זבנג וגמרנו" לא מתאימים לטיפול בבעיה ארוכת טווח שהתהוותה במשך שנים ארוכות.

פרופ' דני בן-דוד, מנהל מרכז טאוב לחקר מדיניות חברתית בישראל; ד"ר איציק ספורטא, מאוניברסיטת תל אביב; ובני כהן, יועץ אסטרטגי למשברים - ממפים עבור ראש הממשלה ואנשיו כלים ושיטות פרגמטיות מן המרחב העסקי, שיסייעו לו לשלוט על עוצמת הלהבות ואולי אפילו לכבות את הבערה הגדולה.

1. דע ממה להימנע

"לפני שהבינו את גודל המחאה, הדיבורים היו 'זו רק בועה תל אביבית'. אחרי שקלטו את התמיכה הגורפת, הגיעה האמירה 'אני מחבק אותם'"

ד"ר ספורטא: "נכון יותר לייעץ לנתניהו ממה להימנע היום יותר מאשר 'מה כן לעשות'. כאן הייעוץ שלי יהיה: לא לטפל במשבר באמצעות גימיקים תקשורתיים ויחצניים, כיוון שהפעם טריקים כאלה לא ימסכו את הרעש. כלומר, אי-אפשר עוד ללכת עם המונהגים בטקטיקה של 'אזרוק לכם סוכריה ואחמוס את כל הקופה'".

- למה הכוונה?

"נתניהו השתמש בתחילה בטקטיקת הפרד ומשול כשהוא נתן לסטודנטים במסיבת העיתונים יותר ממה שהם ציפו לו, והשאיר את ההבטחות למגזרים האחרים עמומות - כל זאת כדי לנתק את הסטודנטים מהמאבק. ביטוי נוסף לטריקים בסגנון זה התבטא בכך שעם הנץ המרי, לפני שעוד הבינו את גודלו, הדיבורים שבאו מכיוון השלטון היו 'זו רק בועה תל אביבית, זה לא העם, אלה רק המפונקים'.

"קרי, נעשה ניסיון להפריד בין המוחים ברחובות לאזרח שיושב בבית. אחרי שההנהגה קלטה שלמחאה יש תמיכה ציבורית גורפת, נתניהו הלך על אמירות כמו 'אני מחבק אותם', אבל גם הטריק הזה של מילים יפות כבר לא עובד יותר, כי זה לא אמיתי".

איציק ספורטא / צלם איל יצהר
 איציק ספורטא / צלם איל יצהר

ד"ר איציק ספורטא, מאוניברסיטת תל אביב

2. זהה את הצרכים האמיתיים

"ייצור מערכת חינוך מעולה בפריפריה וחיבור הפריפריה למרכז עם מערכת תחבורתית טובה, יפתרו את שתי הבעיות הבוערות ביותר"

כדי להפיק תוצאות עסקיות משביעות רצון, מנהלים מחויבים לעבור מגישה ממוקדת-מוצר לגישה ממוקדת לקוח. כלומר, לזהות את הצרכים האמיתיים של הלקוח, לפעמים עוד לפני שהוא עצמו (הלקוח) יודע לשים אותם במילים. ככל שאבחון הצרכים האמיתיים יהיה מדויק יותר, כך גובר הסיכוי לתפירת פתרון אפקטיבי.

פרופ' בן-דוד: "הצעד הראשון שנתניהו חייב לעשות היום הוא לזהות את הצרכים האמיתיים של השטח, ולהבין שכשם שבמרחב העסקי צורכי השוק גוזרים את האסטרטגיה כך גם במישור הממשלתי - הצרכים של העם הם אלה שצריכים להכתיב את סדרי העדיפות הלאומיים.

"נכון להיום, אם נבחן את הצרכים הכי בוערים של משפחה צעירה עם ילדים נגלה שניים: חינוך איכותי לילדים וזמינות למקום העבודה. על-פי הנתונים שבידינו מערכת החינוך בישראל היא הגרועה ביותר בעולם המערבי, ובפריפריה רמת החינוך נמוכה עוד הרבה יותר לעומת הרמה הארצית. מכאן גם נגזרים שני פתרונות משולבים: לייצר מערכת חינוך מעולה בפריפריה ולחבר אותה עם מערכת תחבורתית-מסילתית טובה למרכז הארץ.

"באופן הזה ניתן יהיה להכפיל את שטחי המגורים בחצי מחיר, ולמלא את שני הצרכים החיוניים הללו של שכבת העם הצעירה. עד היום הכשל של ההנהגה היה בזיהוי לא מחודד מספיק של צורכי המונהגים. גם אם היה שם זיהוי חלקי, ההנהגה לא ענתה עליהם עם הפתרונות הנכונים".

ד
 ד

פרופ' דני בן-דוד, מנהל מרכז טאוב לחקר מדיניות חברתית בישראל

3. לסה פייר, "הנח לעבור"

"החיפזון לכנס מסיבת עיתונאים היה שגוי. כניסת עיני לפרשה היא הזדמנות מצוינת עבור נתניהו לפעול, כי שניהם פוליטיקאים מקצועיים"

לעתים האסטרטגיה הטובה ביותר היא לא לעשות כלום לנוכח משבר שמתרגש עליך בעולם העסקי, ולהניח לו לגווע מעצמו. ברגע שמנהל הופך פעלתן מדי או תגובתי מתוך הלחץ, הוא לעתים רק מחריף את המשבר ומייצר התנגדות מיותרת. יש מנהלים שנוקטים לנוכח משברים גם בכלי של "הניחו לעשות" ומאפשרים להתנגדות להתפרץ ולקמול מאליה.

כהן: "בניהול משברים אנו יודעים ש-90% מהבעיות נפתרות מאליהן, כיוון ש-90% מהדאגות הן דאגות שווא. בתפקידי, אני תמיד פוגש בקצה האחד של הסקאלה את המנכ"ל הפעלתן מדי - שמרגיש שהוא חייב לעשות משהו ולהגיב מהר, ובקצה השני את המנכ"ל הפסיבי - שאומר 'תנו לגל לעבור'. האופטימום בין שני הקצוות הללו לא נמצא באמצע, כיוון שאין משבר אחד שדומה לרעהו. במקרה שלפנינו נתניהו לא יכול אמנם לשבת בשקט, אבל מסיבת העיתונאים שהוא ערך הפגינה פעלתנות יתר (עצם המסיבה בראשותו הייתה שגיאה)".

- מדוע?

"המחאה הזו שעברה מהקרב על הגבינה לקרב על הבית, לא הייתה רק ונטילציה לכעס של הציבור אבל היא הייתה בעיקר כזו. כוחה של המחאה הזו מול הממשלה מונח בעיקר בערפול שלה, בספונטניות, בריבוי האג'נדות (שלשום זה הקוטג', אתמול זו מצוקת הדיור והיום מגיעים האנשים עם העגלות), באנרכיה ובחוסר המיקוד שלה. האסטרטגיה הזו, שנקראת בשפה המקצועית 'אסטרטגיה של ענן', פעלה לרעתו של נתניהו. כיוון שמול 'ערפל' אין לו מיקוד. אין לו במי לחבוט, אין לו קונטרה. היה מוטב לו לנתניהו להמתין לשלב שבו הענן יהפוך למשהו 'מוחשי' יותר ורק אז להגיב".

- למה הכוונה?

"החיפזון לכנס מסיבת העיתונים היה שגוי, כי אז זה עדיין היה 'שלב הענן'. לעומת זאת, כניסתו האחרונה של עיני לפרשה היא הזדמנות מצוינת עבור נתניהו לפעול, כיוון ששניהם פוליטיקאים מקצועיים. המעורבות של עיני תמקד את הדיון ואז נתניהו יוכל יהיה לנהל מו"מ ענייני ולצאת מהמשבר".

בני כהן / צלם תמר מצפי
 בני כהן / צלם תמר מצפי

בני כהן, יועץ אסטרטגי למשברים

4. דע את ה"אויב"

"נתניהו חייב להבין שהקהל כבר לא מתייחס אליו כאל גאון הדור הכלכלי. היום הוא נואם אל אנשים אקטיביים, שיושבים ברחובות ומוחים"

ד"ר ספורטא: "נתניהו חייב להבין שהקהל השתנה באופן מהותי. כבר לא מדובר באותו קהל שהזיל ריר על התוכניות הכלכליות שלו ב-2003 והתייחס אליו כאל גאון הדור הכלכלי. היום הוא נואם אל האנשים שיושבים ברחובות ומוחים, אנשים שפועלים באופן אקטיבי, לא עוד אל בטטות כורסא.

"יתר על כן, היום הוא מדבר אל קהל אזרחים שהפנים סוף-סוף כי יש לו כוח גם בין הבחירות ולא רק לפניהן. זהו גם קהל של דור צעיר עם דמוגרפיה אחרת, שפועל בספונטניות; קהל מאורגן בלי היררכיה, שנהנה מפלטפורמות טכנולוגיות חזקות לבטא את עמדותיו. בנאום שהוא נשא במסיבת העיתונאים ראינו שנתניהו זז מילימטר בעמדותיו, אבל השפה שלו עדיין פנתה לקהל הישן".

כהן: "אתה אף פעם לא מכיר את האנשים שאליהם אתה מדבר עד הסוף. אבל דבר אחד ברור, למרות שהפלטפורמות של כל דור שונות (לפני 10 שנים זה היה האינטרנט, היום זה הפייסבוק), במהות כל דור דומה לקודמו וכדי להיות אפקטיבי אתה כמנהיג נדרש להכיר אותו ואת עמדותיו באופן ישיר ובלתי-אמצעי. בהקשר זה יש כלי אחד שמבחינת המנהיג משקף לו את השטח: סקרים.

"אנחנו שוכחים בטעות שמול המחאה להוזיל את מחירי הדיור, יש גם קבוצת אוכלוסייה לא מבוטלת שהאינטרס שלה הוא להשאיר את מחירי הדיור גבוהים וגם קבוצת אוכלוסייה זו מצביעה בקלפי. ייתכן מאוד שהתייעצות עם סקרים תגלה לנתניהו שבתוך כל ההמולה שנוצרה, יש לא מעט בוחרים ששואפים לשמר את מחירי השכירות והנדל"ן גבוהים. מהדבר הזה עלולים להתעלם כשברקע פועל רעש בועתי.

"היום, הקושי של הנהגה לקבל את החיישנים האמיתיים מהשטח נובע מכך שיש בינה לבין השטח פילטרים כמו יועצים עסקיים או רעשים תקשורתיים שממסכים את מה שהעם רוצה, על אחת כמה וכמה כשהעם בעצמו לא תמיד יודע מה הוא רוצה. סקרים, לעומת זאת, גם אם הם לא מדויקים, נותנים תמונה סטטיסטית הרבה יותר מדויקת שעל פיה ניתן לגזור מהלכים נכונים".

5. שקם את היעדר האמון בך

"הבעיה המרכזית של נתניהו ושלטונו נכון להיום היא: היעדר אמון. המשימה שלהם היא להתחיל לעשות ולהפחית בדיבורים"

בעולם העסקי, מוניטין אישי של אמינות הוא בהחלט נכס אסטרטגי למי שמחזיק בו. למרות שיש גם אנשים לא אמינים שמצליחים בעסקיהם, הרי שבברירת המחדל תמיד אנשים יחפשו לעשות עסקאות מול אנשים אמינים.

כהן: "הבעיה המרכזית של נתניהו ושלטונו נכון להיום מתבטאת בשתי מילים: היעדר אמון. לא משנה מה נתניהו ושריו אומרים או לא אומרים, המשימה שלהם היום היא להתחיל לעשות מעשים ולהפחית בדיבורים. ניצחונו של כחלון בתקופה האחרונה ואהדת הציבור אליו נובעת מכך שהאיש עשה יותר ודיבר פחות.

"לפיכך, נתניהו לא צריך היום מסיבות עיתונאים אלא ללכת בכיוון של עשייה, למשל, להקים צווים חדשים או להחליף אנשים שלא מתפקדים בבולדוזרים ביצועיסטים שיקבלו ממנו סמכות וגיבוי מלא להוביל שינוי. למעשה, נתניהו נדרש היום לעשות מעשים שיוכיחו שהוא בעצם מתכוון למה שהוא אומר.

"אגב, הם לא חייבים להיות מעשים שקשורים למחאה, הוא יכול לחפש הבטחות שנתן בעבר מעולמות תוכן אחרים ולעמוד בהן. אחד מקמפייני הבחירות הקודמים שלו היה מבוסס על הסלוגן 'הבטחתי קיימתי', כך שהוא בהחלט מבין את הקריטיות של בניית אמון בהנהגה, אבל הוא פשוט מדבר יותר מדי".

- בשנים האחרונות נתניהו דווקא תיקן את הטעות הזו והוא מצניע יותר את יכולותיו הוורבליות.

כהן: "נכון. חל אצלו שיפור בנושא זה, אבל עדיין הוא מדבר יותר ממה ששרון דיבר".

פרופ' בן-דוד: "מהלך מעשי נוסף בונה אמון שייתן פתרון טקטי מהיר נוגע למצוקת הדיור. אין שום סיבה מדוע המדינה לא תיקח באוניברסיטאות הציבוריות את מתחמי המעונות ותבנה עליהם בנייה לגובה. זה ייתן כבר בטווח הקצר פתרונות זולים וממשיים לסטודנטים שזקוקים לדיור, יצמצם את הביקוש לדיור בערים המרכזיות, יקטין את הכדאיות לפצל דירות, וישחרר יותר דירות למשפחות הצעירות".

6. תטיל ספק בתפיסות עולמך

"נתניהו חי בעולם משלו. האידיאולוגיה הזו הובילה לפיצוץ החברתי, כך שפרגמטית הוא חייב לשנות תפיסת עולם, ולו כי קהל היעד השתנה"

מנהיג עסקי איכותי יודע לפני הכול לנהל את עצמו, להיות ער ל"שקרים הקטנים שלו", לפרדיגמות הסמויות והפחות סמויות שמהן נגזרות דרכי פעולתו. לא בכדי מאמנים עסקיים מרבים לפמפם באוזני לקוחותיהם המנכ"לים: "אם תחשוב כמו שחשבת עד היום, תגיע לאותן תוצאות שקיבלת עד עתה".

בן-דוד: "ברמה הארצית נוצרה תפיסת עולם לפיה תפקידו של מנהל מקרקעי ישראל הינו למקסם רווחים עבור המדינה. גישה זו השתרשה והתקבעה במחוזותינו והיום ההנהגה נדרשת להחליף דיסקט, ולייצר נורמה חדשה לפיה מנהל מקרקעי ישראל הוא חלק פעיל בתכנון ובהקצאה של קרקעות לדיור ולמגורים, כמובן תוך שילוב הנושא עם בניית תשתית תחבורתית".

ד"ר ספורטא: "דומה שנתניהו חי בעולם משלו עם אידיאולוגיה כלכלית מסוימת מאוד. האם ישנה נמר חברבורותיו? אני לא בטוח שנתניהו מסוגל, לפחות לא על-פי מה שראינו במסיבת העיתונאים שאותה כינס ושם דיבר באותה שפה מקדמת דנא. למעשה, האידיאולוגיה הכלכלית הזו הובילה אותו עד הלום, כלומר למחאה, לפיצוץ החברתי, כך שבהיבט הפרגמטי הצר שלו הוא חייב לשנות את תפיסת עולמו, ולו כי קהל היעד השתנה.

"מה שהייתי מציע לו זה לשבת עם עצמו ולחקור את תפיסת עולמו הכלכלית, לפתוח את עצמו לנתונים שמראים כי ממשלה רחבה, עם מס גבוה ורמת שירותים גבוהה, מייצרת מדינות ומשטרים בני קיימא יותר, לעומת החלופה של ממשלות צרות עם מס נמוך ורמת שירותים נמוכה".