שקיפות גם בתנובה

תיקון 17 לחוק החברות, שנדון בהרחבה ב"גלובס", הביא להגברת הפיקוח על חברות פרטיות המנפיקות אג"ח, ומסיבות טובות. מדובר בעשרות חברות שגייסו כסף מן הציבור (הנפקת אג"ח למוסדיים היא גם הנפקה לציבור) ובשינוי מחברות ציבוריות אחרות, לא התנהלו בשקיפות.

התיקון יחייב חברות אלה, שחלקן שייכות לקבוצות גדולות (גדות לדלק של תשובה; צים לאחים עופר; אגרקסקו לממשלה) וחלקן לקטנות, למנות גופי ביקורת ולהבטיח פיקוח ובקרה על הניהול הכספי והדיווח, למנות יו"ר ומנכ"ל בנפרד, למנות דח"צים ללא זיקה לבעלי השליטה ולאשר עסקות חריגות בוועדת הביקורת והדירקטוריון. התיקון החיל על חברות אלה כללי ממשל תאגידי דומים לאלה החלים על חברות בורסאיות.

עם זאת, קיימות חברות גדולות וגדולות מאוד הנשענות על כספי הציבור, שאמנם לא הנפיקו מניות או אג"ח, אך במובן הכלכלי והערכי הן ציבוריות לא פחות מהחברות הנסחרות בבורסה ומחברות האג"ח, שתיקון 17 חל עליהן, והן אינן חייבות דיווח לציבור.

חברות אלה עשויות להחזיק בנתח נכבד משוק שירותים או מוצרים, גם חיוניים, ואם הן אינן עומדות בהתחייבויותיהן, הנזק הנגרם לשורה ארוכה של ספקים, נותני שירותים, לקוחות ועובדים הוא גדול ורב.

הדוחות של חברות אלה פתוחים רק בפני הנושים הגדולים (בנקים, חברות ביטוח) ואלה גם הבטיחו עצמם בדרך של שיעבוד שוטף או ספציפי, ובערבויות אישיות. הנושים הקטנים והבינוניים, שסיפקו לחברה כזו סחורות ושירותים, או שילמו מראש מקדמות, וכך גם העובדים, בדרך-כלל אינם מובטחים, והם בתחתית רשימת הזכאים לתשלום במקרה שהחברה קורסת, ובמקרים רבים מגיעים בעצמם לפשיטת-רגל. לצערנו, ראינו מקרים רבים כאלה בשנים האחרונות.

בהולנד מחויבות חברות גדולות בחשיפת דוחותיהן לציבור. גם בישראל נדרש כי לספקים, לקוחות ולעובדי חברות גדולות, שלהתנהלותן השלכות ציבוריות, יהיה מידע מול מי הם עומדים. אז יוכלו לקבל החלטה מושכלת אם ברצונם להיות בקשר עסקי עם החברה, להמשיך להעניק לה אשראי ספקים, או לשלם לה מקדמות; והעובדים יידעו אם תנאיהם הסוציאליים אכן משולמים לגופים הפנסיוניים והביטוחיים.

מדובר בין השאר בחלק מחברות הדלק, יצרניות המזון, רשתות המזון והתרופות, חברות שמירה, ניקיון ואחזקה, חברות רכב ותחבורה, חברות בנייה המוכרות דירות לציבור, חברות ממשלתיות שהן ציבוריות מעצם הגדרתן, ועוד.

המחלוקת בין תנובה לבין מבטח שמיר ורשות ניירות ערך, לגבי פרסום דוחות תנובה, בעצם מיותרת. על-פי הגישה המוצגת כאן, תנובה - על שלל ספקיה, לקוחותיה ועובדיה - אינה ציבורית פחות ממבטח-שמיר המעניינת רק ציבור מוגבל שהשקיע בה. דוחות תנובה מעניינים את הציבור מעצם גודלה ושליטתה בשוק, ולא מפני שמבטח-שמיר רכשה כ-20% ממניותיה. הדוחות לא יחשפו סודות מסחריים העלולים לפגוע בחברה, אך ניתן יהיה לעמוד על מצבה.

בשנת 2005 הכין כותב שורות אלה הצעת חוק, שלפיה חברות כאלה יחויבו בפרסום דוחות לציבור, גם אם אינן נסחרות בבורסה. ההצעה הועברה והוסברה למספר חברי-כנסת, הונחה על שולחן הכנסת ב-27.7.2005, וחתומים עליה גדעון סער, היום שר החינוך; וחברי-הכנסת דאז, רצאבי ובריזון, שהם מחסידי השיטה הליברלית בכלכלה.

התפזרות הכנסת והבחירות שלאחריה מנעו את קידום ההצעה. האירועים האחרונים מחייבים חזרה להצעה ואישורה כתיקון לחוק החברות. כללי הדיווח יבטיחו מידע שהציבור זקוק לו.

להלן הצעת חוק החברות (תיקון - חברה שלציבור עניין מהותי בה), שלפיה הסעיפים הבאים ייווספו לחוק החברות התשנ"ט - 1999:

1. בסעיף 1, אחרי ההגדרה "חברה ציבורית" יבוא: "חברה שלציבור עניין מהותי בה - שמחזור עסקיה עולה על 250 מיליון ש"ח בשנה, או מספר לקוחותיה עולה על 2,000 בשנה, או מספר ספקיה עולה על 50 בשנה, ומספר עובדיה עולה על 500, ואינה חברה ציבורית".

2. ייווסף סעיף 145א. "חברה שלציבור עניין מהותי בה, תגיש לרשם ולרשות ניירות ערך דוחות או הודעות כפי שייקבע שר המשפטים בתקנות באישור ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, ותפרסמם בדרך שתקבע בתקנות האמורות".

3. ייווסף סעיף 267א. "היה לנושא משרה בחברה שלציבור עניין מהותי בה יסוד סביר להניח שהחברה לא דיווחה כנדרש בסעיף 145א' לחוק, או שכללה בדיווח פרט מטעה או שחסר פרט מהותי, יפנה לבית-המשפט בבקשת אכיפה".

4. ייווסף סעיף 253א. "נושא משרה בחברה שלציבור עניין מהותי בה, חב כלפי נושי החברה ועובדיה חובת זהירות לגבי הדיווחים החלים עליה בנוסף לאמור על-פי כל דין".

המספרים המופיעים בהצעה אינם מקודשים, אך העיקרון ברור. ברורה גם המתקפה הצפויה של לוביסטים, בעלי עניין ואחרים נגד ההצעה, אך היא משתלבת יפה במטרות כל הוועדות שמונו לאחרונה לטפל במחאת האוהלים, הריכוזיות, המחירים (וגם ועדות נוספות).

נציין, כי גם הצעתנו לפתרון שכר הבכירים בדרך של ראיית תשלומים לבעלי השליטה כדיבידנד (ראו "גלובס" מ-27.2.2011) משתלבת בעבודת הוועדות האמורות. כך, הבונוסים במיליונים שקיבלו אנשי אי.די.בי על הצלחת עסקת קרדיט סוויס בשנים 2008-2010 היו מביאים לשיתוף הציבור בחגיגה, כאשר השקעה זו עדיין נחשבה להצלחה.

הכותב משמש כדירקטור ויו"ר דירקטוריון בחברות ציבוריות