גם בהיי-טק דרוש צדק חברתי

תחום היזמות החברתית נמצא בחיתוליו. בשנים האחרונות החלו לצוץ מיזמים עסקיים באופיים, שתחום העיסוק שלהם הוא בעל גוון חברתי.

בישראל יש כמה חברות שעובדות לפי המודל הזה. גליל סופטוור, הממוקמת בנצרת, מספקת שירותי מיקור חוץ בתחום התכנות ומעסיקה עובדי היי-טק מהמגזר הערבי שמתקשים להתקבל למשרות בחברות ישראליות; חברת AQA, שהקימה אסתר צבר, מפעילה תוכנית לשילוב לוקים בתסמונת אספרגר בתחום בדיקות התוכנה.

בארה"ב התחום גדול בהרבה, אך עדיין זעיר יחסית למדינה, והחברות שם פועלות בתחומים כמו מי שתייה נקיים, גישה למקורות אנרגיה ומיקרו-בנקאות.

התחום נראה מעולה על הנייר, אבל אין בו הרבה הצלחות עסקיות. מכאן, שהמשקיעים בתחום עושים זאת ממניעים חברתיים ולא רק עסקיים. קשה להאשים אותם, הרי גם אם היזמים נחושים ומוכשרים, הם פועלים בסביבות עסקיות לא מוכרות, ולפעמים בזירות גיאוגרפיות לא מוכרות.

על-פי נתונים שהתפרסמו השבוע, בשנת 2010 הושקעו במיזמים חברתיים-עסקיים 10 מיליארד דולר.

אפשר לקוות שהתחום יצמח ויתחזק. עד אז אפשר להתרשם ממוסדות כמו האינקובטור ליזמות גלובלית באוניברסיטת סנטה קלרה, שמכשיר ומסייע ליזמים בעלי אוריינטציה חברתית לבנות ארגונים עסקיים ורווחיים.

יש גם קרנות אמריקניות כמו Gray Ghost מאטלנטה, שמשקיעה במיזמים טכנולוגיים עובריים שמשפרים את איכות החיים של קהילות מעוטות הכנסה, או Invested Development מבוסטון שמשקיעה במיזמים שמטרתם לצמצם עוני.

בישראל הוקמה לפני כשלוש שנים קרן ערבה (Arava), שתכננה לגייס 40 מיליון דולר, ובינתיים גייסה 8 מיליון דולר בלבד. את ההון היא תשקיע בחברות חקלאיות חדשניות בערבה. כמו קרנות אחרות בישראל, גם ערבה מתקשה להתרומם ולגייס את ההון הנחוץ. למודל היזמות החברתית יש יתרונות, אבל עד שלא יירשמו הצלחות, המשקיעים לא יגיעו.

ככה בונים בירה טכנולוגית

משבר הדוט.קום של תחילת שנות ה-2000 פגע קשות בתעשיית הסטארט-אפ הניו יורקית, והיזמים נדדו מערבה, לעמק הסיליקון.

מייקל בלומברג, ראש העיר ניו יורק, החליט שהוא רוצה בחזרה את הסטארט-אפים והיזמים שברחו מהעיר לסיליקון ואלי, והוא פועל במרץ כדי להחזיר את הפירמות לעיר. בשלוש השנים האחרונות ניו יורק נתנה פייט, וכיום היא נחשבת לבירת הסטארט-אפים של תחום המדיה.

באפריל חגגו בניו יורק את יום הפורסקוור. בנוסף, לפני חודשיים קרא בלומברג לממשל בוושינגטון להכריז על מדיניות הגירה ידידותית ליזמים ולחברות שירצו להתמקם בארה"ב. בלומברג ביקש מהממשל לתת ליזמים אישורי עבודה במסלול מהיר על-מנת שיקימו את החברות שלהם ויסייעו לצמיחת הכלכלה.

בלומברג יזם בנוסף תחרות שבמסגרתה האוניברסיטה הזוכה תפעיל בית ספר להנדסה ולמדעים, עם אוריינטציה יזמית. עיריית ניו יורק תתרום את הנדל"ן במרכז העיר לאוניברסיטה שתציע את התוכנית המעניינת ביותר. 27 אוניברסיטאות הגישו הצעה עד עתה, בהן גם קורנל וסטנפורד. היוזמה של בלומברג מעוררת השראה ונקווה שגם ניר ברקת, רון חולדאי ואפילו בנימין נתניהו, יאמצו את הרעיון.