מי יורש את חובות המת?

גם אנשים שמודעים למהלך הנדרש נרתעים מלפרסם את המודעה המעודדת הגעת נושים

השבוע פורסם פסק הדין המלא בעניין תביעת משפחתה של ענת אלימלך לפיצויים בגין רציחתה על-ידי בן זוגה, ובמסגרתו עולה שאלה מעניינת בדבר הורשת חובות. משפחתה של ענת אלימלך ז"ל הפנתה את התביעה בין היתר כנגד רעייתו וילדיו של הרוצח, שירשו ונהנו מהזכויות שכלל עזבונו, ולכן לטענת המשפחה עליהם לשאת כעת גם בחובות שיצר ובתשלום הנזקים שגרם.

תביעתה הספיציפית של משפחת אלימלך נגד האלמנה והילדים נדחתה בשל נסיבותיה יוצאות הדופן, אך נותרת השאלה העקרונית - האם באמת יכול יורש מאושר למצוא את עצמו יום אחד חב בחובות בגין הירושה שקיבל, והאם יכולים חובות אלה להיות גבוהים אף משווי הירושה? התשובה לכך היא חיובית, והסיכון גדול במיוחד למי שאץ לקבל את ירושתו מבלי להכיר את הוראות החוק.

כעיקרון, המצב האידיאלי הוא חלוקת העיזבון בין היורשים רק לאחר תשלום כלל החובות המוטלים על העיזבון. בדרך-כלל חלק מהחובות הם ידועים וברורים, כאשר למשל המוריש רושם אותם בצוואה שלו או מותיר אחריו ניירת מסודרת, והחובה לשלם חובות אלה באופן מיידי היא מוחלטת.

לגבי חובות אלה הדין מחמיר במפורש, ויורש אשר יוכח כי ידע על חוב של העיזבון ולא דאג לסלקו במכוון, עלול למצוא את עצמו מחויב באופן אישי בתשלום מלוא סכום העיזבון, גם אם לא ירש את כולו, כלומר הוא עלול למצוא את עצמו חייב יותר ממה שירש.

הסוגייה מסובכת יותר כאשר העיזבון חולק בטרם שולמו כל החובות, ונותרת שאלה פתוחה בדבר ידיעתם או אי-ידיעתם של היורשים אודות חובות אלה לכשקיבלו לידיהם את הירושה, כאשר לידיעת היורש על קיומו של החוב יש השלכה ישירה על היקף חיובו בתשלומו.

כדי לחסוך את אי-ההבנות, עוגמת-הנפש והנזקים שעלולים לנבוע מכך, המחוקק קבע פרוצדורה פשוטה, שמשום מה לא הוטמעה כהלכה בציבור.

על-פי נוהל זה, טרם חלוקת העיזבון על היורשים לפרסם מודעה בעיתון, המודיעה על הירושה ומזמינה נושים שיש להם טענות לחובות על העיזבון להודיע על החוב בתוך 3 חודשים. לא ניתן להסתפק במודעה הסטנדרטית בעיתון המודיעה על הוצאת צו ירושה או צו קיום צוואה כתחליף, ויש לפרסם מודעה נוספת שפונה במפורש ובאופן ספציפי לנושים.

נראה כי גם אנשים שמודעים לפרוצדורה הנדרשת נרתעים מלפרסם את המודעה המעודדת הגעת נושים, שכן היא נתפסת כהכנסת ראש בריא למיטה חולה, אך יש לדעת כי עצם פרסומה של המודעה מקים הגנות חזקות עבור היורשים מפני תביעות עתידיות של נושים לאחר אותם 3 חודשים, אפילו אם יעלה בידם להוכיח כי היורש ידע על קיומו של החוב.

נושה שלא הודיע על קיום החוב בתוך התקופה של 3 החודשים מאז פרסום המודעה, לא יוכל לגבות את מלוא החוב אלא רק חלק יחסי בהתאם לחלקו של היורש בעיזבון, וגם זאת רק בתוך תקופה של שנתיים מפרסום המודעה - אחרת ייאבד את זכותו לחוב בכללותו.

מצד שני, כאמור, יורש שלא פרסם מודעה הפונה לנושים חשוף לתביעות עד לגובה העיזבון כולו, ולא רק עד לגובה חלקו בעיזבון. במקרה זה כדי לשלם לנושה רק חלק יחסי מהחוב ולא את כולו, והנטל להוכיח כי לא ידע על קיומו של החוב עובר מהנושה ליורש, ובנוסף יהיה עליו להוכיח מה היה גובה הירושה שקיבל.

ההמלצה החד-משמעית אם כן היא לדאוג להסדר כל החובות טרם קבלת הירושה, תוך פנייה מסודרת לנושים באמצעות מודעה, על-פי לשון החוק.

רק לאחר שיודעים מה הוא ההיקף האמיתי של העיזבון לאחר ניכוי החובות, ניתן לשקול כראוי את הצעדים הבאים מבחינת כדאיות קבלת העיזבון, אופן חלוקתו בין היורשים, הפעלת שיקולי מס וכיוצ"ב.

עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי, מומחית לדיני משפחה וירושה, מנהלת פורום דיני משפחה ב"גלובס".