גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הישראלי "שורף" כמעט שבועיים בשנה בעמידה בפקקים

מאז 1970 גדל מספר כלי הרכב הפרטיים בישראל ב-1,100%, אך הדרכים הסלולות התארכו ב-95% בלבד ■ עד שנת 2020 צפוי מספר כלי הרכב במדינה לגדול ב-30% נוספים ■ תקציב משרד התחבורה רק עולה ועולה, אך ההשקעה בתשתיות יורדת ■ מה הפתרון?

33 דקות בשמונה בבוקר - זה הזמן שלוקח, לפי מחקר של חברת נתיבי איילון, לעבור את קטע הכביש העמוס בישראל - הכניסה הדרומית לתל אביב מכיוון כביש מספר 1. אורך הקטע 12 ק"מ בסך הכול. לזמן האבוד הזה יש מחיר כלכלי כבד: לפי אותו מחקר, מדובר באובדן של 12 ימי עבודה בשנה לכל נוסע.

המצב השתפר מעט מאז פרסום המחקר בעקבות פתיחת הנתיב המהיר, אך בכניסות האחרות לא צפויה שום הקלה בפקקים: זמן ההמתנה בכניסה מכביש 5 דרך מחלף גלילות שווה 10 ימי עבודה אבודים בשנה וזמן דומה מאבדים הנכנסים לעיר מכיוון ראשון לציון ומכביש החוף. מהירות הנסיעה הממוצעת בכבישים הראשיים בגוש דן בשעות הבוקר אינה עולה על 40 קמ"ש - קצב הרכיבה באופניים.

התחבורה הציבורית בגוש דן אינה מסוגלת לספק אלטרנטיבה ראויה למכונית הפרטית. למטרופולין של ישראל אין רכבת תחתית והעבודות להקמת רכבת קלה נמצאות רק בראשיתן. הרפורמה בקווי האוטובוס רחוקה עדיין מלהיחשב הצלחה, ורכבת הפרברים מספקת שירות חלקי. הרכבת אינה מגיעה לאזורים נרחבים ובאזורים האחרים תדירותה נמוכה בשל מחסור בקרונות וצוואר בקבוק במסילות שלאורך נתיבי איילון.

מחוץ לגוש דן המצב גרוע יותר: עד שתושלם הקמת הקו המהיר, מתישהו לקראת סוף העשור, יעמוד לרשות הנוסעים לירושלים רק קו הרכבת הטורקי, שהוקם בשנת 1892. הפקקים בכביש 1 יחמירו מאוד בשנים הקרובות בגלל עבודות ההרחבה בקטע שמשער הגיא לכניסה לעיר, והדרך היחידה שתיוותר יחסית פתוחה היא כביש 443 עתיר המחסומים.

התחושה הכללית, שהתחבורה הציבורית בישראל משתרכת הרחק אחרי מערכות התחבורה במדינות מתקדמות, מגובה בנתונים: קצב סלילת הכבישים מפגר בהרבה אחרי קצב הגידול במספר כלי הרכב המנועיים. ישראל ממוקמת בתחתית רשימת מדינות OECD בנתוני מטר כביש לאלף תושבים. בנתון המקביל לרכבות, ממוקמת ישראל הרבה אחרי מדינות קטנות וצפופות כמוה - שווייץ או צ'כיה.

גם לתחושה שהפקקים כאן מתארכים והולכים יש בסיס עובדתי מוצק. מאז 1970 גדל מספר כלי הרכב הפרטיים בישראל ב-1,100%, אך הדרכים הסלולות התארכו ב-95% בלבד. התחזיות לעתיד אינן אופטימיות: עד שנת 2020 צפוי מספר כלי הרכב במדינה לגדול ב-30% נוספים, מ-2.3 מיליון לכ-3 מיליון, על פי תחזית המדען הראשי במשרד התחבורה.

חוסר יציבות שלטונית

מי אשם במצב? למרבה ההפתעה, היעדר תקציב אינו הגורם למחדל פיתוח תשתיות התחבורה. הממשלה אינה חוסכת בתקציבים לתחבורה, בניגוד אולי לנעשה במערכות אחרות כמו חינוך, בריאות או רווחה. תקציב משרד התחבורה גדל ב-84% בין 2000 ל-2008.

בשנים 2005 עד 2015 צפויה המדינה להזרים תקציבים בהיקף של 100 מיליארד שקל ויותר לפיתוח תשתיות תחבורה: 21 מיליארד שקל הוזרמו לפרויקטים של החברה הלאומית לדרכים (מע"צ) בשנים 2006 עד 2011, ו-27 מיליארד נוספים הוקצבו לה לחומש הבא. רכבת ישראל החלה ב-2004 תוכנית רב-שנתית לפיתוח רשת המסילות והרכבות בהיקף של 30 מיליארד שקל, ו-27.5 מיליארד שקל נוספים אושרו לכבישים ורכבות במסגרת תוכנית נתיבי ישראל של שר התחבורה ישראל כ"ץ, לקירוב הפריפריה למרכז.

על הנייר המספרים נראים מרשימים מאוד, אבל בינם לבין הביצוע בפועל יש פער דרמטי. היקף ההשקעה בפועל בתשתיות נמצא בשנים האחרונות במגמת ירידה, כך עולה מניתוח שערכה פירמת BDO במסגרת הסקירה השנתית להתאחדות הקבלנים. ב-2010, למשל, ירד שיעור ההשקעה הגולמית ל-2.18% מהתמ"ג לעומת 2.6% ב-2009. שיעור ההשקעה הממוצע בתחילת העשור הקודם היה 3.5%.

22

אז מי מעכב את פיתוח התשתיות במדינה? האשם המרכזי הוא חוסר יציבות שלטונית, כך לפחות סבורים חוקרי ממשל ומדיניות ציבורית כמו גולן להט. במאמר שפרסם באחרונה במסגרת המרכז הישראלי להעצמת האזרח, טען להט כי חוסר המשילות פוגע ביכולת הביצוע של משרדי הממשלה ומעמיק את תחושת התסכול בציבור.

במקום לפתח וליישם תוכניות ארוכות טווח מכלים משרדי הממשלה את זמנם ומשאביהם בכיבוי שריפות. אחת הסיבות לכך היא קצב תחלופת הממשלות ושרי התחבורה. להט מביא כדוגמה את פרויקט הרכבת הקלה בירושלים. ב-15 השנים שחלפו ממועד אישור התוואי (1996) התחלפו 6 ממשלות ולא פחות מעשרה שרי תחבורה. להט מייחס את העיכובים בפרויקט והסכסוכים שפרצו בין המדינה, העירייה והזכיין הפרטי לתחלופת השרים שהביאה עמה שינויי מדיניות וחילופי אישים בתפקידי מפתח. אבל בעיית המשילות של ישראל אינה מתבטאת רק בכך.

הכוח של האוצר

האשם המרכזי השני בבעיית המשילות בתחבורה הוא משרד האוצר, טוען להט. הבעיה הראשונה היא ריכוזיות יתר בניהול פרויקטים. פקידי האוצר מתערבים בכל החלטה נקודתית ואינם מאפשרים את הגמישות המתחייבת בניהול פרויקטים מורכבים. "קשה שלא להבחין בבעייתיות הנובעת מכוחו הפוליטי של משרד האוצר ופקידיו", כותב להט.

להט גם מאשים את האוצר בהידלדלות כמותית ואיכותית של כוח האדם המקצועי במשרד התחבורה ובחברות הממשלתיות. "האוצר מרחיב לאורך השנים את פערי השכר הגדולים גם כך, ובמקרה של משרד התחבורה מורגש חסרונם הגדל והולך של מהנדסים אזרחיים", הוא טוען. לא רק בעיית השכר פוגעת בכ"א המקצועי אלא גם חובת המכרזים שהופכת את תהליך המינוי בדרגים הבכירים לסיוט למתמודדים. דוגמה בולטת הייתה פרשת מינוי מנכ"ל הרכבת בשנה שעברה שהפכה לשערורייה.

כיצד ניתן לשפר את המצב? להט ממליץ להעניק למשרד התחבורה יותר סמכויות מצד אחד ויותר אחריות מצד אחר; לאפשר גמישות רבה יותר בניהול תקציבי הפרויקטים וקביעת תנאי שכר דיפרנציאליים מצד אחד והטלת אחריות אישית על השר והמנכ"ל במקרים של כישלונות מקצועיים, כולל אי ביצוע תוכניות עבודה. עוד ממליץ להט להעביר יותר פרויקטים לביצוע בשיתוף המגזר הפרטי (PPP), כפי שנעשה בכביש חוצה ישראל, במנהרות הכרמל או להבדיל בפרויקט הרכבת הקלה בירושלים.

"המדינה לא משתפת מספיק את המגזר הפרטי"

ישראל עלולה לאבד את הידע שנצבר בתחום הפרויקטים בשיתוף המגזר הפרטי (PPP), מזהיר רו"ח שחר זיו, על רקע גל ההלאמות של פרויקטים תשתיתיים גדולים. לדברי זיו, השותף בפירמת ראיית החשבון BDO זיו האפט, המתמחה במימון פרויקטים, הניסיון שנצבר בתחום מראה כי לא כל הפרויקטים מתאימים למתכונת PPP, אולם במקרים המתאימים עשויה העברת הפרויקט לביצוע פרטי להוזיל עלויות ב-15% בממוצע.

בעשור שעבר הוציא האוצר שורת פרויקטים תשתיתיים חשובים לביצוע בשיטת ה-PPP, ולצד הצלחות בולטות כמו כביש 6 ומתקני ההתפלה נרשמו גם הצלחות חלקיות כמו כביש 431 ומנהרות הכרמל. בשנתיים האחרונות מורגשת נסיגה בנכונות המדינה לקדם את התחום, ופרויקטים שהיו מיועדים להקמה במתכונת PPP מועברים לביצוע בתקצוב ממשלתי מלא.

כך, למשל, קשיים בסגירה הפיננסית הביאו את המדינה להלאים את פרויקט הקמת הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן ואת פרויקט כביש 531. בנובמבר 2009 בוטל הזיכיון של מנרב ואפריקה ישראל להקמת בית סוהר פרטי בשיטת ה-PPP בשל אי-חוקתיות. לפני כחודשיים, החליטה הממשלה כי הקמת שדה התעופה החדש בתמנע תבוצע על ידי רשות שדות התעופה, בניגוד להמלצת האוצר לבצע את הפרויקט במתכונת PPP.

- האם אפשר לומר ששיטת ה-PPP לא תמיד עובדת?

"הניסיון שצברנו עד כה מראה שיש סוגים של פרויקטים שבאמת לא מתאימים ל-PPP. הדוגמה הבולטת היא בית הסוהר הפרטי - בתוך המודל היו אלמנטים בעייתיים בחלוקת האחריות בין המדינה לזכיין. מצד אחר, פרויקטים בתחום ההתפלה או הכבישים מתאימים מאוד לשיתוף המגזר הפרטי (ראו תרשים). ייתכן שגם פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן גדול ומורכב מדי ל-PPP, אך הבעיה היא שהמדינה קופצת ממגה-פרויקט אחד לשני ואין שכפול שמאפשר למידה והתייעלות".

- מה היית ממליץ למדינה לעשות?

"לייצר תזרים קבוע של פרויקטים עם אופק ומחויבות מצד המדינה, שייצמדו לאותו line of business - נניח כבישים. אני מדבר על שניים עד ארבעה פרויקטים בכל שנה, ובעתיד בין ארבעה לשישה. היום אנחנו במצב של פרויקט אחד או שניים בשנה,ובעצם מי ש'מציל את המצב' ומזרים פרויקטים הוא משרד הביטחון, עם עיר הבה"דים ופרויקטים נוספים. צריך לאפשר גם למשרדי ממשלה נוספים להוציא פרויקטים, נניח בתחום הבריאות או החינוך. פרויקטים כמו בניית מרפאות, בתי ספר ובתי חולים הם שוק ענק בחו"ל, ואין סיבה שזה לא יקרה גם כאן".

"חלוקת הסמכויות בין האוצר למשרדי הממשלה לא ברורה"

חלוקת הסמכויות בין משרד האוצר לבין משרדי הממשלה האחרים העוסקים בפרויקטי תשתית בשיתוף המגזר הפרטי (PPP) לא ברורה מספיק - כך קובע בנק ההשקעות של האיחוד האירופי, EIB. במסגרת מחקר בינלאומי חדש ומקיף על תחום ה-PPP, קובע הבנק בפרק על ישראל כי "הגדרה ברורה יותר של תפקיד האוצר מול תפקידי המשרדים האחרים תשפר את יעילות הביצוע של הפרויקטים, תמנע כפילויות ותסייע למשקיעים".

EIB נחשב שחקן בינלאומי מרכזי בתחום המימון של פרויקטי תשתית. בישראל מעורב הבנק בתחום התפלת מי ים: הבנק שותף ב-50% במימון הקמת מתקן ההתפלה של מקורות באשדוד, בהיקף של 1.5 מיליארד שקל, ובמתקן ההתפלה שמקימות IDE והאצ'יסון-ווטר בשורק. השתתפות הבנק, הגובה ריביות נמוכות, אפשרה להפחית את מחיר המים שיותפלו בשני המתקנים.

בעבודת המחקר, בדק הבנק את מצב פרויקטי ה-PPP בתשע מדינות ים-תיכוניות השכנות לאיחוד האירופי והמליץ על דרכי פעולה לפיתוח התחום. הפרק על ישראל הוכן על ידי משרד עו"ד גלוזמן שם טוב חוברס ברויד ושות'. לדברי עו"ד מני ברויד, בכוונת הבנק לבחור בשלב הבא ארבע מבין תשע המדינות ולמקד בהן את מאמציו לקדם את תחום ה-PPP, בין היתר באמצעות הכשרות מקצועיות וסיוע אחר.

בין ההמלצות הנוספות של הבנק לישראל: חקיקת חוק מיוחד לפרויקטי PPP שיאפשר את ההתאמות הנדרשות בדיני המכרזים ויחזק את אמון המשקיעים; הרחבת ההתמחות במימון פרויקטים בקרב הבנקים והגופים המוסדיים, בין היתר באמצעות סמינרים במימון האוצר; ואימוץ מדיניות ממשלתית ברורה ומקיפה שתבטיח אופק ברור לפרויקטים.

מטר כביש לאלף איש

למרות התקציבים, ההשקעה יורדת

עוד כתבות

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

אולם הקונצרטים בו התרחש הפיגוע במוסקבה / צילום: Reuters

הפיגוע במוסקבה הביא את אירופה להגביר כוננות מפני מתקפת דאעש

צרפת ואיטליה פרסמו אזהרות מפיגועי דאעש בשטחן, כשהחשש עולה לקראת חג הפסחא ● המתקפה ברוסיה העלה גם לפני השטח את האזורים העניים ביותר במדינה, בהם צובר ארגון הטרור השפעה

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

נילי גולדפיין, ג'ודי (יהודית) אפרימי, ולימור שאקו בכנס משאבי האנוש / צילום: רמי זרנגר

הכלים שכל מנהל משאבי אנוש צריך לאמץ בעקבות המלחמה

הטראומה הקולקטיבית הציבה אתגרים חדשים בפני עולם העבודה הישראלי, בהיקפים עצומים ● הפתרונות להתמודדות עמדו בלב כנס שערכה השבוע ישראכרט לסמנכ"לי משאבי אנוש ● ישראל מתגייסת

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים תפסה מסמכים של שני עורכי דין וחטפה ביקורת חריפה משופטי העליון

במסגרת חקירה קיבל פקיד שומה חקירות מבימ"ש השלום צו חיפוש במשרד של שני עורכי דין ● השניים טענו כי המסמכים נתפסו ע"י צו של בימ"ש השלום בהליך פלילי, אבל רשות המסים העבירה את ערעורם לביהמ"ש המחוזי בהליכים אזרחיים ● ביהמ"ש העליון פסק כי רשות המסים לא יכולה לזגזג בין הליך פלילי לאזרחי

הכפר פטריצ'ה באיטליה. ראש העיר מנסה למכור בתים באירו / צילום: Shutterstock

באיטליה מנסים למכור בתים באירו אחד. אז למה זה לא עובד?

ראשי עיירות קטנות באיטליה, שהתרוקנו מתושבים בשל מגמת עיור ארוכת־שנים, מציעים בתים למכירה באירו אחד בלבד, כאשר עלות השיפוץ מוטלת על הקונה ● התקשורת האמריקאית רווייה בסיפורים על בתים עתיקים שעברו שיפוץ והפכו לבתי נופש משפחתיים, אך בפועל, עסקי "הבתים באירו" עומדים בפני חסמים רבים

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בעליות; אנבידיה צללה בכ-3%

הנאסד"ק עלה ב-0.5% ● מדד דאקס עלה ב-0.5%, הקאק ירד ב-0.3% ● גולדמן סאקס: לשוק המניות בארה"ב יש אפסייד מוגבל ● נובוקיור וסייברוואן מזנקות בטרום מסחר ● ערב הפסחא, מחירי הקקאו בשיא כל הזמנים, מה זה אומר לגבי יצרניות הממתקים הגדולות ומחירי השוקולד?

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

תוכנית בת גלים / הדמיה: דרמן ורבקל אדריכלות

1,300 דירות במקום בסיס חיל הים בחיפה

תוכנית 'בת גלים' להקמת שכונה חדשה אושרה בוועדה המחוזית חיפה ● הרשויות שיכולות לקבל תמיכה מהרשות להתחדשות עירונית ● וגם: מאות יחידות דיור חדשות בגליל המערבי ● חדשות הנדל"ן

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

בורסת לונדון / צילום: Shutterstock

עליות קלות באירופה; אסתי לאודר מזנקת בטרום המסחר

החוזים העתידיים בארה"ב נסחרים בירידות קלות ● בריטניה נכנסה למיתון ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025" ● טסלה ממשיכה במומנטום השלילי, לאחר שבמורגן סטנלי הורידו את תחזית המכירות של החברה