נפח בעורפנו

שר הביטחון אמר שאין כזה, וזה לא מרגיע איש, כי האלוף איזנברג עורר את הגרוע מכל: הספק

מה שאלוף פיקוד העורף, אייל איזנברג, עשה זה להיכנס לחדר מלא אנשים, להפליט נפיחה עסיסית, לצאת ולהשאיר את כולם עם הריח. כי עכשיו אנחנו ממש מבולבלים: יש או אין סכנה ממשית למלחמה כוללת, בה ייעשה שימוש בנשק להשמדה המונית? זה ששר הביטחון, אהוד ברק, אומר שאין סכנה כזאת - לא ממש מרגיע. כי האלוף איזנברג יצר את הגרוע מכל: הספק.

ספק הוא אחד מאבותיה המובהקים של החרדה, והוא גם יוצר מצב בו אינך יודע למי להאמין. מה שכבר לא יעשו או יאמרו, ריח המלחמה הקרובה, שהפיץ האלוף איזנברג, יישאר אתנו להרבה זמן.

מקדים מיקרופון למחשבה

האם דברים, כמו אלה שאמר האלוף איזנברג, צריכים להיאמר בפומבי? - על כך יש דעות מנוגדות. את האחת מייצג סגן שר הביטחון, מתן וילנאי, שהיה - בהתאם לדיווח העיתונאי - "ראשון המתבטאים בנושא".

זו אחת הבעיות של וילנאי, שהוא מרבה להיות ראשון הדוברים בכל נושא, אדם המקדים מיקרופון למחשבה. הוא נתן גיבוי לאיזנברג ואמר כי "עדיף שאלופים ידברו, והפעם איזנברג דיבר על דברים שראוי לדבר עליהם". לא עברו שעות רבות, אולי דקות, והבוס של וילנאי, אהוד ברק, אמר שלדברים של איזנברג אין שחר.

כל-כך הרבה קישקושונים

בשביל מה בכלל דיבר האלוף? למה רץ למיקרופון? בין השאר מאותה סיבה שאדמונד הילארי טיפס על האברסט - "מכיוון שהוא שם".

יש בשטח כל-כך הרבה מיקרופונים, פורומים, סמינריונים ושאר קישקושונים, שבהם האלופים הם מהמבוקשים ביותר. אז הם מדברים, וכידוע ככל שאדם מדבר יותר, כך גובר הסיכוי שיאמר גם שטויות.

אצל רבים מהאלופים זו ההכנה לקראת החיים שאחרי הצבא. שם, באופק האזרחי, ממתינות מפלגות המשתוקקות לשלב אלופים ברשימותיהן. ככל שהאלוף מפורסם יותר, כך הוא מבוקש יותר.

כמובן שהדרך הבדוקה להשיג פרסום היא אמירת דברים שעושים כותרות. לא משנה אם משבחים או מבקרים אותם על הדברים שאמרו; בטח שלא משנה אם הדברים גורמים נזק - כך או אחרת, שמו של האלוף מתנוסס בראש חוצות.

האם אין שום אלמנט של אכפתיות לגורל המדינה בדברי האלופים? - בטח שיש. מי כמותם רוצה בטובת המדינה. אבל זו הרי הפסיכולוגיה המאפיינת אנשי ציבור. הם הרי משוכנעים, כמו כל אדם, שהם מוכשרים וראויים יותר מאחרים - ולכן חשוב שיקדמו עצמם, כדי שיוכלו לפעול "למען המדינה".

חרטת האלוף

היום (ד') יש ידיעה שהאלוף איזנברג אמר ל"אלופים במטכ"ל" בנוגע להתבטאותו, כי "חלק מהדברים לא היו צריכים להיאמר בפומבי".

אם הידיעה נכונה, אז למה האלוף איזנברג אומר את זה רק לאלופים? עלינו, הציבור, הוא הנחית את בשורת האיוב - אז לא מגיע לנו לשמוע מפיו את חרטתו? אבל זה באמת כבר לא משנה. מתחרט או לא, הדברים כבר שוחררו לאוויר העולם - והם מה זה מסריחים!!!