שוויו הקסום של המשקיע האמריקני

1. יש קונספציה בהיי-טק הישראלי לפיה כשהחברה מראה ניצני הבשלה ומנהלת משחקים מוקדמים עם שוק היעד, כדאי לה לגייס כסף ממשקיע אמריקני ידוע, שגם ישקיע סכום מכובד וגם יסייע לה בחדירה לשווקים.

נשמע הגיוני. החברות הישראליות מצוינות בטכנולוגיה אבל מתקשות בשלב המכירות. מאחר שערכה של חברה נגזר בשלבי הביניים לחייה, בין השאר על-בסיס רמת וקצב צמיחת ההכנסות שלה, זה חכם למצוא כל עזרה כדי להמשיך לצמוח, להעלות את ערך החברה ולהפוך לחברה גדולה. ומי יכול לעזור יותר מאלופי הסיליקון ואלי, אלה שמכירים את כולם, מגוגל ועד רמת החייל.

זו הייתה הרוטינה בשני העשורים האחרונים, ואיש לא ערער על-כך, עד לאחרונה. איש הון סיכון בכיר ערך מחקר שבו השתתפו 400 חברות פעילות שהוקמו אחרי שנת 2000, ונבחנו גיוסי ההון שלהן לאורך השנים. המטרה הייתה לבחון אם השקעה של קרנות אמריקניות באמת יצרה הצפת ערך בחברות, שלא הייתה קורית בלעדיהן.

הממצאים מפתיעים מאוד. מתברר שאין הבדל מהותי בקצב הצמיחה והגידול בין חברות שגייסו הון מקרנות הון סיכון אמריקניות או ישראליות. יותר מזה, נראה שכל החברות הישראליות, ללא הבדל, נתקעות בתקרת זכוכית של הערכת שווי של 150-200 מיליון דולר, ומתקשות לבצע את קפיצה המדרגה ברמת ההכנסות, בלי קשר לכמה הן גייסו וממי.

מובן שאפשר למצוא חברות שהמשקיעים האמריקנים שלהן הביאו אותן לירח ובחזרה, אבל מדובר במעט מאוד מקרים.

למרות התגלית הזו, הסיכוי שהקונספציה תשתנה קטן מאוד. כל עוד יש משקיעים אמריקנים שרוצים להשקיע, היזמים הישראלים ייקחו את הכסף, ואי-אפשר להאשים אותם. בשנות ה-90 רווחה הקונספציה שחברת סטארט-אפ בשלב הביניים צריכה להחליף את היזם והמנכ"ל במנכ"ל מקצועי. אחרי עשרות מקרים כואבים של ניסיונות כאלה, הפרדיגמה השתנתה, כך שאולי בתהליך איטי תיווצר התפכחות גם היום.

תחתמו כאן, כאן וכאן

כל מנהל סטארט-אפ שגייס הון מקרן הון סיכון מכיר את כאב הראש המשפטי שכרוך בכך. אחרי חודשים של המתנה ומאות עמודים של חוזה ההשקעה, מגיע היום המיוחל שבו הכסף נכנס לחשבון הבנק של החברה. יזמים שמגייסים הון בפעם הראשונה לא יודעים להתמצא במבוך המשפטי ומגייסים גם עו"ד פרטי. כך, עוד לפני שגייסו דולר, כבר יש להם הוצאות.

עו"ד עדי פורת רוצה להקל על היזמים המתחילים, ובשבוע שעבר התחיל לפרסם פוסטים ב-Star TAU, הבלוג של מרכז היזמות של אוניברסיטת תל אביב, תחת הכותרת, "סבבי גיוס הון בישראל - מבט משפטי בגובה העיניים".

המטרה היא לבאר את תהליך הגיוס ואת מסמכי ההשקעה השונים, בהם מסמך טרום השקעה (Term Sheet), תהליך בדיקת נאותות (Due Diligence).

פורת הוא בעל משרד עורכי דין, כותב ומרצה בפורומים של יזמים מאוניברסיטת תל אביב והטכניון.

"המטרה היא לפתוח את כל הקלפים המשפטיים ולפשט את העניינים לכל אותם היזמים וחברות הסטארט-אפ שנדרשים להבין על מה הם יצטרכו לשאת ולתת", נכתב בפוסט הראשון.