זה היה שבוע עתיר פרסומים שליליים בהיי-טק הישראלי: דוח IVC מעיד על המשך שחיקה ביכולתן של קרנות ההון סיכון הישראליות, הואיל והיקף ההשקעות שלהן עמד על 25% מכלל ההשקעות ברבעון השלישי של השנה בחברות סטארט-אפ ישראליות, מה ששיקף ירידה של 40% לעומת הרבעון השני. בד בבד הכריז המדען הראשי, אבי חסון, כי "מדינת ישראל מפקירה את עתידה", בעקבות הירידה בתקציב המדען במשך השנים.
אף על פי כן ברור ליורם טיץ, מנכ"ל משותף בארנסט אנד יאנג ישראל, כי בעבור היזמים "שיש להם מה למכור" מבחינה טכנולוגית, זו תקופה טובה מתמיד. "ליזם טוב אין בעיה כיום לגייס כסף", אומר טיץ בראיון לקראת כנס Journey 2011 שייערך ב-2 בנובמבר, בשיתוף ארנסט אנד יאנג ו"גלובס". במסגרת הכנס ייחשף הסטארט-אפ המבטיח לשנת 2011 שמכתיר העיתון "גלובס", זו השנה השביעית ברציפות.
לדברי טיץ, "אווירת גיוס הכספים בקרנות נוחה הרבה יותר ממה שהיה בעבר. המשקיעים יותר בטוחים בעצמם ויודעים מה הם רוצים". את האמירה הזו צריך לקחת בערבון מוגבל, תוך ניסיון לנטרל את התחושה שהחברות - לפחות בנישות מסוימות - נהנות מהתלהבות יתר בקרב המשקיעים, או "בועה" בהיקפי השווי.
שינוי בלתי-נמנע
טיץ - שמקושר במסגרת התפקיד לחלק גדול מהמשקיעים וחברות ההיי-טק בארץ - טוען כי האווירה שמשפיעה על תחום הפעילות של חברות רבות כיום, פועלת גם על ההון סיכון. "זו תקופה מעניינת. יש בקרב המשקיעים גמישות מחשבתית גם למודלים עסקיים וטכנולוגיים יוצאי דופן, וזה הופך את גיוס הכספים לנוח הרבה יותר, גם אם מדובר ברעיונות שלפני כמה שנים לא היו מוכנים בכלל לשמוע".
לטיץ ברור שהשינוי בהון סיכון בלתי-נמנע. להערכתו, נראה בשנים הקרובות ירידה בכמות הכסף שמגויס מקרנות ההון סיכון, לצד המשך הירידה בכמות השחקנים ועלייה בקושי להגיע לכספים האלו. עם זאת, לדבריו, "ההחזרים יהיו הרבה יותר גבוהים".
חלק מאותו שינוי בהון סיכון כולל גם שחקנים חדשים: קרנות שמוגדרות תחת המסגרת של מיקרו VC - קרנות בהיקפים נמוכים, שפועלות מתוך אמונה שיעילות פיננסית היא המפתח לקבלת החזרים גבוהים על השקעה - וכן פעילות מוגברת של אנג'לים.
"עולם ההון סיכון הבין פתאום שאין לו יתרון על חממות האנג'לים כגוןY Combinator", גורס טיץ. "העובדה היא שלאורך ההיסטוריה הקרנות הקטנות הן אלו שהביאו את ההחזרים הכי מוצלחים בהיי-טק הישראלי. היזם של היום צריך לדעת שאפשר לגייס כספים בדרכים חדשות".
נוכחות קריטית
המהפך במרחב ההון סיכון לא נשאר רק בצד המימון לחברות בתחילת הדרך, אלא גם מהעבר השני, במקום שבו המשקיעים, היזמים והעובדים יכולים להגיע לנזילות. נאסד"ק כבר אינה המקום המוצלח ביותר לעשות זאת, ויוכיחו מספר החברות המוצלחות שמעדיפות להישאר פרטיות.
"בה בשעה שהעולם הטכנולוגי עובר שינוי מהותי, נראה כאילו העולם הפיננסי שבאקו-סיסטם ממש קפא על מקומו", אומר טיץ. "החברות המוצלחות של היום, כגון פייסבוק או טוויטר, מעדיפות להישאר פרטיות בינתיים. זה דבר שלא היה קורה ב-1999 למשל".
לדבריו, התוצאה של הירידה במספר החברות שפונות לנאסד"ק ובאיכותן היא כניסה של גופי ביניים, כגון הבורסות המשניות, שבהדרגה יפוקחו על ידי גורמי רגולציה.
הדינמיקה בשנים האחרונות כוללת הרבה עסקאות, מיזוגים ורכישות בתחומים הטכנולוגיים החמים, מכיוון שהנאסד"ק נהפכת רלוונטית פחות. מהצד השני, של הרוכשות, יש למרבית החברות המובילות קופה גדולה, שאמורה לסייע להן להישאר רלוונטיות.
בישראל, לעומת זאת, מאמין טיץ כי גישה לשוק הציבורי נדרשת, ולו בכדי לאפשר לחברות ישראליות לגדול ולמצות את הפוטנציאל. "הנוכחות של הנאסד"ק או אפילו הבורסה בתל אביב קריטית בעולם ההיי-טק הישראלי", מצהיר טיץ. "חייבים לאפשר למשקיעים בתחילת הדרך להשתחרר מהאחזקה, וההנפקה מאפשרת לשמר את החברה".
ההשקעות בהון סיכון ב2011 ו 2009
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
