1. להיות בזק - ההימור של פטריק דרהי
מכרז המפעילים הסלולריים החדשים היה דומה למשחק פוקר בארבע ידיים, ודווקא המנצח הגדול והראשון בו, פטריק דרהי, יכול בקלות להיות מוגדר כמפסיד הגדול. המכרז התנהל כמו מכירה פומבית; בכל פעם שמישהי מהקבוצות העלתה את המחיר ב-5 מיליון שקלים, הופיע על המסך שעון שספר עשר דקות, שבמהלכן היה על המתחרים האחרים להשוות או לוותר. כיוון שלמעשה מדובר היה בשני מכרזים על רצועות תדרים שונות, כל מתחרה יכול היה באותו הרגע להוביל רק באחד מהם אבל לא בשניהם. בסופו של הערב הדרמטי העמיד דרהי ערבות של 710 מיליון שקלים לחמש שנים, משקולת כבדה על פעילותו בשוק הרווי, עוד בטרם החל להשקיע בתשתיות ובשיווק.
כדי להבין מה גרם לדרהי "להתאבד" על המכרז הזה, צריך ללכת אחורה, אומר גורם בכיר בשוק התקשורת: המהלך הנועז של דרהי מתחיל ברכישה של השליטה בהוט, שאותה ביצע בשלבים, תוך שהוא קונה החוצה את שותפיו. השלב הבא היה הימור רציני עוד יותר, דרהי קנה ממוטורולה את מירס בסכום גבוה של 180 מיליון דולרים.
מירס באותה עת הייתה אמנם חברה רווחית, אבל ברווחיות נמוכה יחסית לענף, חברה של "צווארון כחול" עם טכנולוגיה מיושנת ועם מכשירים של מוטורולה בלבד, בעולם הנשלט בידי אפל, נוקיה, וסמסונג. במצבה הנוכחי, היה חשש שבתוך שנים ספורות תתכווץ או אפילו תיעלם מהעולם. היה ברור שדרהי מוכן להוציא סכום גבוה כל-כך מתוך ביטחון עצמי וחזון - או מתוך הימור מטורף - שיוכל לזכות איתה בתדרי UMTS (התדרים המשמשים את פלאפון, את סלקום ואת פרטנר).
יותר מזה, מעריך הגורם, דרהי ראה לנגד עיניו מצב שבו, לאחר הזכייה בתדרים, ימזג את מירס עם הוט, וכך גם יחזיר לעצמו את הכסף שהשקיע במירס וגם יבנה לעצמו קבוצה שיש לה כל מה שיש לבזק: טלוויזיה, אינטרנט, טלפון קווי וטלפון סלולרי. לאחרונה ניסה לבצע את המהלך הזה ולהעביר בהוט החלטה לרכישת מירס ב-1.3 מיליארד שקלים (בניכוי חוב). המוסדיים נעמדו על הרגליים האחוריות ואחד מהם אף זעק "משוגעים רדו מהגג". בסוף סוכמה עסקה מתונה יותר, 900 מיליון שקלים, 500 עכשיו והשאר במשך חמש שנים בכפוף להשגת אבני דרך בהכנסות וברווחיות.
נחזור למכרז. ההמשך צפן כמה הפתעות לא נעימות לדרהי. בעת הרכישה היו אינדיקציות כי יוקצה תדר למפעיל אחד נוסף. אבל אז משרד התקשורת פרסם מכרז לשני מפעילים, וכך טרף את תוכניתו להיכנס כשחקן חדש יחיד. בנוסף החליט משרד התקשורת להכניס מתחרים נוספים, בדמות מפעילים וירטואליים (MVNO) עם תנאי סף מינימליים וללא הגבלת מספר.
כך הגיע דרהי למכרז, תנאי השוק שעליו חלם הורעו, אבל ללא הזכייה השקעתו במירס תרד לטמיון, והוא צריך לזכות בכל מחיר. בדרך הוא מנסה לחסל קצת מתחרים בדמות צו מניעה נגד שתי דמויות מפתח בקבוצת גולן טלקום, מיכאל גולן ואורן מוסט, בטענה כי נחשפו לסודות מסחריים שלו (גולן היה דירקטור בהוט ומוסט היה יועץ של מירס). אבל הצעד נחסם על-ידי בית המשפט. גם ניסיונו לאחר המכרז לאלץ את משרד התקשורת להפחית מהערבות שנדרש לשלם נתקל בסירוב.
עכשיו יוצא דרהי לדרך בשוק תחרותי וקשה; שלושה מפעילים קיימים, עוד מתחרה חדש (גולן טלקום), ושניים-שלושה בתחום הווירטואליים - רמי לוי, דור אלון ואולי גם איתוראן. ימים יגידו אם יצליח.
2. להיות טייקון - ההימור של ישי דוידי
חברת אורמת / צלם: עינת לברון
אם ההימור של ישי דוידי על אורמת אכן ייצא אל הפועל - וכרגע נראה שזה הכיוון - זו תהיה אחת העסקות הגדולות במשק, והיא תביא לאיש הפרייבט אקוויטי את חברת הענק שהוא מחפש זה שנים בקרנות פימי שלו. אורמת, גם לאחר הירידה בשווייה, נסחרת לפי שווי של 2.5 מיליארד שקלים. לשם השוואה, אי.די.בי הגדולה נסחרת לפי שווי של 1.6 מיליארד שקלים.
ההיסטוריה מראה שהחברה להפקת אנרגיה גיאותרמית ירוקה, בעלת הניסיון הרב והחוזים ארוכי הטווח עם חברות חשמל בעולם, צדה מזמן את עינו של דוידי: ה"רומן" בין פימי לאורמת החל באפיזודה שלא יצאה לפועל. במחצית השנייה של 2007 התחולל מאבק שליטה בין יהודה ויהודית ברוניצקי, מייסדי החברה, ובין חיים כצמן שרכש בה מניות. במסגרת המאבק הזה, פנו הברוניצקים לבנק הפועלים וקיבלו הלוואה של 600 מיליון שקלים, ובתמורתה שעבדו את כל אחזקותיהם באורמת, 35% מהחברה.
בסוף 2010, פימי נכנסה למשא ומתן עם הברוניצקים מתוך כוונה להגיע להבנות ולהעניק להם גיבוי להלוואה שלקחו מבנק הפועלים - עסקה בסך 100 מיליון דולרים שהייתה שילוב הלוואה ואופציות למניות. אז, העסקה יצאה לתקשורת, המניה זינקה בכמעט 15%, עוד משקיעים בחנו את העסקה, וכל התחשיבים השתנו. פימי ואורמת לא הגיעו להסכמות על המחיר, והמשא ומתן הושעה.
לאחר שנפרדו הדרכים, דוידי החל לנקוט צעדים להגיע לשליטה או לשליטה משותפת באורמת. מחירי המניה, שבשיא מאבק השליטה עם כצמן עמדו על 60 שקלים, עמדו על סביבות ה-20, ודוידי התחיל לאסוף מניות של אורמת, ובמקביל רכש 5% ממניותיו של כצמן, וכך הגיע ל-10.5%, בהשקעה של 275 מיליון שקלים. במקביל נכרת הסכם הצטרפות למכירה (tag along) בין פימי, כצמן שמחזיק כ-10.8% וכן הפניקס (2.5%), שצורפה להסכם בתמורה להבטחה לתמוך במהלכים שתוביל פימי. יחד מדובר ב-24%, ואם מנכים מחלקם של הברוניצקים את שווי השעבוד לבנק הפועלים, זהו הנתח הגדול ביותר בחברה.
על מה בנה דוידי ומדוע הוא חשב שיצליח היכן שכצמן נכשל? התשובה נעוצה במספרים. לברוניצקים יש עד הסוף השנה להחזיר את ההלוואה. כלומר בעוד חודש בלבד. אין סיבה להניח שהבנק התכוון לוותר או לדחות את מועד הפרעון. מה שעוד ברור היה לכול, הוא שלברוניצקים אין כסף בסדר גודל כזה. רכושם הוא מניותיהם. אפשרות אחת שלהם הייתה למכור מניות בגובה ההלוואה. צעד כזה היה מותיר אותם עם כ-12% מהמניות, ללא עמדת שליטה ועם פוטנציאל להיגרר למאבקי שליטה קשים בהרבה מאלה שהיו להם עם כצמן. אפשרות נוספת הייתה שבנק הפועלים ימכור את המניות בשוק. אמנם יש להניח שהבנק היה מעדיף בכל אופן להימנע מצעד כזה, אבל גם אם הדבר היה קורה, פימי מן הסתם הייתה מסתערת על המניות ומגדילה את אחזקותיה.
יש תרחישים נוספים, אולם השבוע נראה כי הצדדים הגיעו למתווה חדש לעסקה, שאמורה להיחתם עד סוף השנה. על-פי המתווה, שפורסם השבוע, פימי והברוניצקים ישלטו באורמת במשותף, לאחר שהקרן תרכוש מהם 12% ממניות החברה במחיר של 24 שקלים למניה - פרמיה של 10% מעל למחיר השוק. המשמעות היא שהברוניצקים יקבלו כ-336 מיליון שקלים לצורך תשלום החוב לבנק הפועלים; ושני הצדדים - דוידי והברוניצקים - יחזיקו כ-22.5% כל אחד, ממניות החברה.
האם השותפות הזו תחזיק מעמד, והאם אורמת תמלא אחר הציפיות של דוידי ממנה? נחכה ונראה.
3. להיות מקורית - ההימור של טבע
במאי השנה נחתמה העסקה שבה טבע רכשה את ענק התרופות בפיתוח מקורי ספאלון, תמורת 6.8 מיליארד דולרים. זוהי הרכישה הגדולה אי-פעם של חברה אינובטיבית, כלומר מפתחת תרופות מקוריות, שטבע ביצעה מעודה; צעד נועז שיש בו סיכוי גדול - להוריד את תלותה בקופקסון ולהגדיל את הנוכחות שלה בעולם האינובטיבי - אבל גם סיכון של שינוי שיווי המשקל. טבע היא חברה גנרית עם עסקים אינובטיביים. עכשיו היא מהמרת על כך שהיא טובה באותה מידה בשני העולמות, השונים כל-כך זה מזה. היו שאמרו שטבע ממהרת מדי לרכוש כדי להשלים את תוכניות הצמיחה השאפתניות שלה, ובולעת דג שמן שספק אם תוכל לעכל.
"אין ספק שיש כאן צעד לא שגרתי מבחינת מה שטבע עשתה בעבר", אומר אייל דשא, מנהל הכספים הראשי של החברה. "אבל אנחנו לא סתם רוכשים כאשר אנחנו נתקלים בחברה שנראית מעניינת, אלא פועלים מתוך אסטרטגיה שגובשה במהלך הרבה שנים והוצגה לציבור בשנה שעברה: בניית חברה מגוונת בתחום הפרמצבטי, תוך הגדלת תחום הפיתוח של תרופות מקוריות. כדי להרחיב את הנוכחות צריכים להציע יותר תרופות בתחום. יש שלוש דרכים להרחיב את צבר המוצרים. האחת היא לפתח בעצמך, השנייה היא לרכוש זכויות על מוצרים - שני דברים שאנחנו עושים כל הזמן; הדרך השלישית היא לרכוש חברות שיש להן צבר מוצרים יפה. בשל הסיבות האלה, ספאלון הייתה ברשימת החברות המעניינות בעינינו.
ומה לגבי ההימור הכלכלי? דשא מסביר: "ספאלון היא אמנם רכישה גדולה עבור טבע, ובעיקר קנינו אותה בשל צבר המוצרים העתידיים שלה. אבל זו חברה שמוכרת ומרוויחה ויש לה תזרים מזומנים, כך שזה עסק טוב גם ככה. על מנת לממן את העסקה עשינו לפני שבוע גיוס אג"ח מאוד גדול, שהיה מאוד מוצלח בשוק לא פשוט, 5 מיליארד דולר בשוק האג"ח האמריקאי במחירים נוחים, חלק לטווחים ארוכים של חמש עד עשר שנים. כך שגמרנו את כל המימונים ארוכי הטווח".
4. להיות נוני - ההימור של נוחי דנקנר
נוחי דנקנר / צלם: רמי זרנגר
מבחינה כלכלית נטו, זוהי אחת העסקות הפחות מבטיחות של השנה. נוחי דנקנר קנה את השליטה ב"מעריב" בידיעה ברורה כי מדובר בחברה מפסידה, ואין סיכוי לראות בחזרה את הכסף שהשקיע - לא בדיבידנד וככל הנראה גם לא במכירה. עד עכשיו הוא השקיע בו קרוב ל-200 מיליון שקלים. שני הרבעונים הראשונים של 2011 הצביעו על הפסדים תפעוליים כבדים, והחברה סובלת מתזרים מזומנים שלילי.
חלק מבעלי האג"ח של מעריב, אם מתוך ניסיון לנצל הזדמנות ואם מתוך חשש של ממש, כבר הביעו ספק ביכולתה של החברה להחזיר את התחייבויותיה, דרשו מבעל השליטה החדש התחייבויות נוספות, ואיימו להעמיד להצבעה פירעון מיידי של איגרות החוב. מצד מעריב טוענים כי אין כל בסיס משפטי לטעון טענות כאלה כאשר החברה מודיעה כי תעמוד בהתחייבויותיה. אולם עבור דנקנר זוהי סיטואציה לא שגרתית במהלך עסקיו, ובוודאי לא נעימה.
גם הוא עצמו, בהתייחסו לעסקה, אמנם השתמש במילים "הזדמנות עסקית" אולם מיהר להוסיף כי מדובר ב"מהלך חברתי דמוקרטי אשר יתרום להעשרת השיח הציבורי". לא מן הנמנע כי "השיח הציבורי" שאותו רצה להעשיר ולשנות הוא לוח המטרה שהציב דה-מרקר ועליו צויר פרצופו של דנקנר, ושינוי הרוח הנושבת הן בתקשורת והן במסדרונות השלטון שקוראת להטיל מגבלות ואיסורים על בעלי ההון.
האם הצליח דנקנר להציב משקל נגד להתקפות עליו? האם השליטה בעיתון שרכש תקדם את מטרותיו מול הציבור ומול הפקידות הבכירה והשלטון? לפחות על-פי הכיסוי התקשורתי של המחאה בקיץ, לא נראה שמעריב הצליח עדיין לייצר קול דומיננטי וליצור מאזן הרתעה נגד דה-מרקר. כך שכיום לא בטוח שההימור של דנקנר הצליח.
5. להיות תשובה - ההימור של נמרודי
במשך שנים ארוכות התלבט עופר נמרודי בין קול ההיגיון שקרא למכור או להכניס שותף משמעותי למעריב המדמם, לבין חוסר החשק שלו לוותר במחיר סביר על השליטה בצעצוע המודפס. פתאום הצליח לעשות את הוויתור, כי עניין חדש כבש את לבו והלהיב אותו: הקסם שבחיפושי הגז והנפט. נמרודי הפך למאמין גדול ונלהב בתחום, ובקרוב תתחיל הכשרה אנרגיה, יחד עם שותפתה מודיעין, בקידוחי אקספלורציה בשני השדות שרה ומירה. לפחות כעת הוא נישא גבוה על ענן הגז עם חברה שערכה זינק במהלך השנה האחרונה למיליארד שקלים וכיום נמצא בסביבות 800 מיליון, ועם דוח המעניק למירה הסתברות יפה של 63% למציאת גז ונפט - הסתברות גבוהה מזו שקיבלו בשעתו תמר ולוויתן.
לפני כחודש הודיעה הכשרה אנרגיה על רכישת שלושה רישיונות גדולים בים האדריאטי. השבוע הודיעה כי רכשה 37% מחברת GGR, הנסחרת בארצות הברית, שהיא המפעיל של כמה רישיונות וחיפושי נפט, וביניהם גם הרישיונות של שרה ושל מירה, וכן עשרה רישיונות בהודו ובקולומביה. כבר לא מדובר בהימור בודד או ברכישת רישיון. נמרודי הולך על כל הקופה, עם חברה ציבורית שקונה ברחבי העולם וטובלת ידה גם בהפעלה.
בהכשרת הישוב מספרים כי החברה חיפשה את קפיצת הדרך שלה זה זמן. החברה חיפשה הזדמנות להיכנס לתחום חיפושי הגז והנפט, וזו נקרתה לפניה לפני כשנה וחצי, כאשר פטרומד הקנדית, שהחזיקה במגוון רישיונות וביניהם של שרה ושל מירה, נקלעה לסדרת סכסוכים פנימיים בין מאות בעלי המניות לבין עצמם, וביניהם לבין ההנהלה והספקים, כולל תביעות משפטיות. העסקה הייתה "על השולחן", ורבים מאריות התעשייה בחנו אותה, אולם חששו מהתסבוכות המשפטיות ומהסכסוכים.
נמרודי זיהה את ההזדמנות, וחשב שאם יוכל להתיר את הפלונטר יוכל להיכנס בגדול למשחק החיפושים. "נכנסנו לתחום חיפושי הגז והנפט כי חיפשנו מנוע צמיחה משמעותי וגדול להכשרת הישוב", הוא אומר, "וההזדמנות שנפלה בחלקנו לרכוש את פטרומד הייתה חלק מיישום האסטרטגיה הזאת". חודש שלם התנהל המשא ומתן, הגיעו עורכי הדין עם הפפיונים מטקסס ומקנדה, ובסופו של דבר העסקה נחתמה כנגד 16 מיליון דולרים, שרובם שולמו לחברה שעשתה את בדיקות תלת-הממד הגיאולוגיות. בשלב ההוא מודיעין מבית אי.די.בי, שגם היא נשאה עיניה לנכסי פטרומד, נכנסה כשותפה, וכך עשתה גם חברה בבעלות האחים עופר. בתוך זמן קצר הגיעה גם הנפקת הכשרה אנרגיה, והחברה שקמה יש מאין, ללא הון עצמי ועם הלוואה של 40 מיליון שקלים מהחברה האם, זינקה לכיוון המיליארד שקלים.
מודיעין רכשה מהכשרה אנרגיה 7.6% מהרישיונות על-פי שווי של 400 מיליון דולרים. השותפות כבר מנהלת משא ומתן עם החברה לישראל למכור להם גז, בכפוף לתגלית. יחד עם זאת, אסור לשכוח, שהסתברות היא רק הסתברות, וכל עוד לא יתבצע קידוח החיפוש, יושקעו ההשקעות האדירות בקידוחים עצמם והחברה תמצא שווקים לגז שלה - לא נדע מה עלה בגורל המהלך האנרגטי של נמרודי.
15 מהלכים מסוכנים נוספים שבוצעו השנה - במגזין G, מהדורת הדפוס
כתבות
ני"ע
