הצ'קים השמנים של הפרייבט אקוויטי

1. למרות התנודתיות המסחררת בשוקי ההון, תחום המיזוגים והרכישות של חברות טכנולוגיות דווקא התחזק. על-פי נתונים של ארנסט אנד יאנג שפורסמו בשבוע שעבר, בחודשים יולי-ספטמבר 2011 ההיקף הכולל של עסקאות אלה ברחבי העולם טיפס ל-56.4 מיליארד דולר. זו עלייה נאה של 22% בהשוואה להיקף העסקאות בתקופה המקבילה, שהסתכם ב-46.2 מיליארד דולר, וודאי נוכח הימים הסוערים שעוברים על שוקי ההון.

אצלנו, למרבה הצער, זה עוד לא קורה. גשם של אקזיטים עוד לא ירד, וגם עסקאות ענק עוד לא בוצעו. בארה"ב לעומת זאת נרשמו כמה מגה-עסקאות ברבעון השלישי של השנה. גוגל קנתה את מוטורולה מוביליטי ב-11.9 מיליארד דולר, ו-HP שילמה כ-10 מיליארד דולר עבור אוטונומי. בפעם הקודמת שנרשמו שתי עסקאות ברבעון שכל אחת מהן גבוהה מ-10 מיליארד דולר, זה היה בשנת 2000 - שיאה של הבועה.

גם חברות קטנות יותר הרוויחו מהמגמה הזו, 11 עסקאות נרשמו כאשר כל אחת מהן בהיקף של מעל מיליארד דולר.

אחת הסיבות לביצועי השיא האלה הן קרנות הפרייבט אקוויטי, שכעת, יותר מתמיד, מרחרחות סביב חברות הטכנולוגיה ורושמות צ'קים שמנים. בשש מתוך 11 העסקאות "הקטנות" יותר הרוכשות היו קרנות פרייבט אקוויטי. למשל KR רכשה את גו-דדי ב-2.25 מיליארד דולר, ובלקסטון שילמה 2.2 מיליארד דולר עבור חברת התשלומים אמדאון.

תגידו שגם אצלנו היה אקזיט משמח, הרי יאיר גולפינגר מכר באוגוסט את דוטומי לויו-קליק תמורת 295 מיליון דולר, אבל צריך לזכור שמלבד גולדפינגר בחברה לא היו משקיעים ישראלים.

2. זה ידוע שאנשי ההון סיכון הישראלים משתוקקים לאקזיטים, ולכן מרבים להשקיע בחברות בשלבים המאוחרים. קחו לדוגמה את פיטנגו, שלמרות המוניטין שלה צריכה להציג אקזיטים מוצלחים, אחרת היא לא תצליח לשרוד.

באפריל האחרון פינטגו השתתפה בסבב גיוס בחברת VideoSurf, שהוקמה ב-2006, והשקיעה כ-8 מיליון דולר. אתמול, מיקרוסופט הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסטארט-אפ הישראלית תמורת כ-70 מיליון דולר. פיטנגו מצדה רושמת החזר נאה של 2%-3% בתוך חצי שנה. יותר קל ופשוט להשקיע בחברה שכבר רושמת מכירות משמעותיות ומצליחה, מאשר להמר על חברה צעירה שזקוקה לכמה שנים טובות לפני הפריצה.