שינוי ייעוד לצרכי הפחתת מס

מה עולה בגורלו של נכס אשר שימש כנכס פרטי או כנכס להשקעה ולא חל עליו מע"מ ואשר נהפך לנכס בעסקיו של עוסק. האם החיוב במע"מ בעת מכירתו או אפילו בעת שימוש בו, יגרום לחיוב במס עסקאות על מלוא שוויו או שמא על עליית ערכו בלבד

קודת מס הכנסה וחוק מיסוי מקרקעין, מכסים קשת אפשרויות רחבה בנוגע לשינוי סטטוס ללא מכירה אצל הבעלים. כך, מקרקעין המשמשים כמלאי ועוברים לשימוש פרטי או כנכס קבוע, מחויבים במס הכנסה והמקרקעין מקבלים לצרכי מס שבח את העלות לפי החיוב במס. על מעבר משימוש פרטי או מנכס קבוע מיסוי מקרקעין, קובע החוק חיוב במס שבח בגין שינוי סטטוס המקרקעין למקרקעין שהם מלאי בעסק, תוך מתן עלות למלאי לפי השווי בו מוסה שינוי הייעוד.

סעיף 137א לחוק מע"מ קובע, כי בעת שינוי סטטוס מעוסק לאדם פרטי - יחול אירוע מס של שימוש לצורך עצמי בידי העוסק, ויחול חיוב במס ערך מוסף על הנכס שנותר בידי העוסק, ולא נמכר החוצה על פי שוויו. מאותו מועד, הנכס ייחשב כפרטי.

סעיף 137ב' עוסק אף הוא בשינוי סטטוס מיסויי, אך מעוסק למוסד כספי או מלכ"ר, ומטיל מכר רעיוני וחיוב במע"מ, על נכסי העוסק בעת הפסקת הסטטוס כעוסק.

שתיקת המחוקק מעלה את השאלה מה קורה כאשר נכס שימש כנכס פרטי או כנכס להשקעה והיה מחוץ לתחולתו של חוק מע"מ, ואז הוכנס לתחולתו של חוק מע"מ. האם החיוב במע"מ בעת מכירתו או אפילו בעת שימוש לצורך עצמי, יגרום לחיוב במס עסקאות על מלוא שווי הנכס או שמא על עליית הערך בלבד, מהרגע שהנכס החל לשמש כציוד או מלאי בעסקיו העוסק.

סוגייה זו תעלה בדוגמה של מגרש שעבר מדורי דורות במשפחה, עד ששונה ייעודו התכנוני, ואחד הצאצאים החל למכור עשרות מגרשים בודדים, והקים עסק של מכירת מגרשים. מבלי להיכנס לשאלה מתי הפעילות הופכת לעסקית (וראה לעניין זה את ע"ש 1235/04) יורשי יצחק לוי ובהנחה כי כך המצב, השאלה היא האם החיוב במע"מ יחול על כל עליית הערך מדורי דורות, או רק מהרגע שהפך הנכס למלאי.

לטעמנו, על פי עיקרון הטלת המס על בסיס כלכלי, תוך שמירה על חיוב במס לפי תקופות הסטטוס הנכון, ובהתקיים הוראות בחוק מע"מ העוסקות בשינויי סטטוס, אין המדובר בהסדר שלילי, אלא בלאקונה המאפשרת השלמה פרשנית בדרך של חיוב במס צודק יותר אך ורק על עליית הערך מעת ההפיכה לעוסק. דרך פעולה זו, של חיוב על עליית ערך בלבד, אף איננה זרה למחוקק מע"מ ומופיעה בסעיפים 5(א), 5(ב) ו-9 לחוק מע"מ.

הכותבים הם ממשרד זיו שרון ושות' וממשרד אלתר עורכי דין