מבט ל-2012: סימנים של חולשה

ניתוח סיכונים בשוק הרכב הוא עיסוק מסוכן. אפילו בענף מתקשים להמר על תוצאות מבט בנתונים מראה כי ספק אם השיא של 2011 יחזור

ניתוח סיכונים בענף הרכב הוא עיסוק מסוכן. רכב הוא מוצר הצריכה היקר בישראל ומכפלות הסכומים שכרוכות בו יכולות להטיל אימה על מנהל ממוצע שצריך לקבל בסוף השנה החלטות רכש רבעוניות או שנתיות. אפילו הימור לא מוצלח על תנודות שערי המטבע בעולם בשנה הבאה יכול לגלח באבחה אחת כמה מאות מיליוני שקלים מהרווח השנתי.

הזמנה גדולה מדי של מלאי יכולה "לתקוע" את היבואן עם מאות כלי רכב בני יותר מ-12 חודשים, שנמכרים במחירי הפסד. מנגד, ניהול מלאי שמרני מדי יכול ליצור אלפי הזמנות לא-מסופקות לדגמים שזוכים לפופולריות מפתיעה. כשמדובר בלקוח הישראלי קצר הרוח, "רשימות המתנה" פירושן אובדן מכירות ודאי למתחרים.

מה שהיה הוא לא מה שיהיה

אחת הדרכים המקובלות בניתוח סיכונים היא להסתמך על נתוני העבר. ואם מאמצים את הגישה של "מה שהיה מרמז על הבאות", אפשר להסתכל על 2012 במבט אופטימי. שוק הרכב ב-2011 נוגע בשיא של כל הזמנים במסירות רכב חדש (קרוב ל-240 אלף יחידות) וזו השנה השנייה ברציפות שבה הוא מפגין עוצמה וצמיחה דו-ספרתית.

השנה הצליחו נתוני המכירות החודשיים להפתיע שוב ושוב את השחקנים בענף, למרות שלעיתים האווירה הייתה קודרת והציפיות נמוכות. השנה גם ראינו רשימות המתנה לחלק מהדגמים, שנמתחו לאורך חודשים, והסתערות על דגמים חדשים "כמו בימים הטובים". אבל בשוק ההפכפך של היום, קשה מאוד להסיק על סמך מה שהיה, והדוחות הרבעוניים האחרונים של כמה מהחברות בענף שמדווחות לבורסה, ממחישים זאת היטב.

דלק רכב, המובילה המסורתית, הציגה הפסד נדיר, דווקא בשנה הטובה ביותר בשוק אי פעם. מנגד, UMI הגדילה בצורה נאה את הכנסותיה ואת רווחיה, בזכות תהפוכות שערי המטבע. ברבעון השלישי היו חברות ליסינג (אלבר) שהציגו רווחים נקודתיים נאים, ואילו אחרות (אוויס) הציגו ירידה דרמטית. בקיצור, הימור.

אחת הסיבות לקושי לחזות את 2012 היא ששוק הרכב הישראלי כבר מזמן אינו אי בודד, אלא חלק בלתי נפרד מהשוק הגלובלי. באופק של השוק הגלובלי יש כיום כמות חסרת תקדים של סערות, שכל אחת מהן יכולה להשפיע לא רק על מאזן הכוחות בין מותגי הרכב בשנה הבאה, אלא גם על נפח המכירות השנתי בכלל. גם אנחנו לא מוכנים "לשים כסף" על ביצועי המכירות בשנה הבאה, אולם אפשר לנסות לבודד כמה מהגורמים שישפיעו על השוק.

משקלו של המטבע היפני

ייחלש או לא ייחלש? זו השאלה שתכריע בשנה הבאה את מאזן הכוחות המקומי בין מותגי הרכב צמודי הדולר, לבין אלה שצמודים למטבע היפני. יצרני הרכב היפנים מפעילים כיום לחץ כבד על ממשלת יפן לפעול להיחלשות הין ולא מהססים לנקוט באיומים. אלא שממשלת יפן, שעדיין מנסה לשקם את הכלכלה מאסונות הטבע וממשבר אספקת האנרגיה, מוגבלת כרגע ביכולתה לפחת את המטבע.

בתעשיית הרכב וגם בקרב היבואנים בארץ קיים קונצנזוס שבחודשים הקרובים ייחלש המטבע היפני ויטפס בהדרגה לכיוון 90 עד 100 ין לדולר. אבל בינתיים נראה שהיצרנים עצמם לא מחכים לעזרה מבחוץ, אלא כבר מתחילים לנייד משאבי ייצור כדי לנתק את בסיס היצוא שלהם מיפן.

מאזדה, למשל, מקימה מפעל ענק במקסיקו, וייתכן בהחלט שאת תוצרתו צמודת הדולר נראה כבר בעתיד הנראה לעין בישראל. טויוטה הודיעה בסוף השבוע האחרון על שינויים במערך הייצור, ולפיהם היא מחזירה את ייצור הקורולה סדאן - אחת המשפחתיות הפופולריות בישראל - מיפן למפעל בטורקיה. מהלך כזה לבדו, כאשר יתממש, יכול לשפר משמעותית את מצבה התחרותי של היבואנית, יוניון מוטורס. רוב היצוא של ניסאן לארץ כבר מתבצע מתוך אירופה, והוא צמוד לאירו. וגם הונדה מרחיבה בהדרגה את בסיס הייצור באירופה.

אם במקביל תימשך המגמה הזוחלת אך העקבית של התחזקות הדולר ביחס לשקל, לא מן הנמנע שבשנה הבאה היפנים יחזירו לעצמם חלק מהטריטוריות שאיבדו.

רע ליצרן, רע ליבואן

בשבוע שעבר התראיין קרלוס גוהן, נשיא קבוצת רנו-ניסאן, והדובר הלא-רשמי של תעשיית הרכב העולמית. גוהן אמר כי "2012 תהיה שנה קשה. אנחנו נערכים לצעדי ספיגה". ואכן, מיתון כלל אירופי והתפרקות של גוש האירו הם תרחישים קטסטרופליים לא רק ליצרני הרכב האירופים, אלא גם לקוריאנים וליפנים, שבשנים האחרונות העתיקו לאירופה רבים ממרכזי הייצור שלהם.

האמונה הרווחת בארץ גורסת ש"מה שרע ליצרן, טוב ליבואן", אבל בפועל המציאות שונה. אמנם מיתון אירופי, שילווה בירידה חדה בביקושים לרכב באירופה, יכול ליצור לחץ על המלאים והמחירים של היצרנים, אבל מנגד הוא יכול להרע מאוד את תנאי האשראי המסחרי שהם מעניקים ליבואנים בארץ.

יתר על כן, יצרני הרכב נוהגים לשנות את המחירים ליבואנים בשווקים השונים בהתאם לחוזקו הכלכלי של שוק היצוא. כך, למשל, מחירי הרכב ביוון הפכו בשנה האחרונה להיות הנמוכים ביותר באירופה.

מנקודת המבט של היצרנים, השוק הישראלי נמצא כיום בקצה השני של הסקאלה: שוק חזק בצמיחה, שנשען על כלכלה יציבה. מכיוון שמחירי הרכב שמעניקים היצרנים ליבואנים בארץ נמנים מסורתית עם הנמוכים בעולם, לא מן הנמנע שהיצרנים ישאפו להעלות את המחירים ליבואנים. אולי לא באופן דרמטי, אבל צריך לזכור שעם המיסוי הדרקוני בארץ, כל 500 אירו של העלאה במחירי ה-FOB יכולים להפוך לעלייה של 7,500 שקל במחיר המחירון לצרכן. בתרחיש כזה ישתנה לא רק תמהיל המכירות, אלא הנפח של השוק כולו עשוי להתכווץ בשל הקטנת ההנחות לחברות הליסינג.

הרגולטור בוחש בקלחת

דווקא בשנה שצפויה להיות סוערת במישור העולמי, מתכנן הרגולטור להוסיף לשוק הרכב כמה בחישות משלו. "עדכון המיסוי הירוק", שצפוי להיכנס לתוקף בעוד שבועות בודדים, אמור להקטין את הטבות המס לכלי הרכב הקטנים והירוקים, ולהעלות את מחירם לטובת גיוס של כמה מאות מיליונים לקופת המדינה.

עוצמת ההשפעה בשל המהלך ב-2012 תלויה במתווה העדכון, שכרגע עדיין לא נסגר סופית. אם התוצאה תהיה התייקרות משמעותית, 5% ומעלה, במחירי המכוניות הקטנות, האוצר עלול לכבות את אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של שוק הרכב בשנתיים האחרונות.

כדאי לזכור שהחלופה למכונית קטנה וחדשה היא מכונית משומשת. משם בא חלק גדול מהלקוחות החדשים של הפלח הזה. לשם הם יחזרו, אם האטרקטיביות של הקטנות תדעך. זה יהיה טוב אולי לחברות הליסינג, שאכלו מרורים בשיווק רכב משומש ב-2010, אבל יביא להתכווצות השוק.

גם ההשפעה של ועדת זליכה להגברת התחרותיות היא בגדר נעלם. כרגע נראה שבוועדת הכלכלה מתחיל להיווצר מחסום דרכים, שימנע מזליכה ומישראל כץ להעביר כמה מההחלטות היותר רדיקליות שעליהן צפויה ועדת זליכה להמליץ. גם אם האווירה במשק תסלול שטיח אדום בפני זליכה, הוא עדיין צפוי לעמוד בפני סוללה משפטית רצינית. כך או כך, הרבה יבואנים יורידו פרופיל, יקטינו השקעות במלאי, ויאמצו מדיניות עסקית שמרנית. כל זה אומר שוק רכב מתכווץ ב-2012.

מסירות רכב ב-2011 לפי יבואן
 מסירות רכב ב-2011 לפי יבואן