מה מעכב את מהפכת הגז להגיע למפעלי התעשייה הבינוניים?

הסבת מפעלי התעשייה לגז יכולה לחסוך למשק מיליארדים ■ בדיון שקיים "גלובס", בשיתוף משרד עו"ד ERM, מנסים מומחים להסביר למה נתקע השלב השני של המהפכה?

מי שמחפש דוגמה לאופן שבו הביורוקרטיה הממשלתית מפלה לרעה את הפריפריה לעומת המרכז צריך לבקר במפעל שניב תעשיות נייר באופקים, יצרן הנייר הביתי השני בגודלו במדינה. לצורך ייצור הנייר צורך המפעל גפ"מ (גז בישול), מזוט וחשמל ב-30 מיליון שקל בשנה. הסבת המפעל לייצור בגז טבעי תאפשר לו לחתוך את עלויות הייצור ולהפחית את זיהום הסביבה, כפי שכבר נעשה במפעלי נייר חדרה של קבוצת אי.די.בי - המתחרה הגדולה של שניב. נייר חדרה, הנמצאת במרכז, חוברה ב-2007 לרשת הולכת הגז הארצית.

"עלויות הייצור של נייר חדרה נמוכות משלנו בכמעט 10% בזכות הגז הטבעי", אומר פסח ברנט, מנכ"ל שניב. מאז 2006 מנסה שניב להתחבר לרשת הולכת הגז, אך הקמת הצנרת לאופקים הרחוקה מתעכבת. חברת נגב גז, שזכתה במכרז רשות הגז לחלוקת גז לאזור הדרום, הייתה אמורה להשלים את חיבור המפעל באוגוסט 2010, אבל עיכובים בהקמת תחנת הפחתת לחץ (PRMS) הביאו לכך שהמפעל לא יחובר לפני ינואר 2013. ברנט מתעקש להישאר אופטימי. "בממשלה מבינים היום את חשיבות הנושא ועוזרים לנו, אבל גם אם בסוף נחובר, אף אחד לא יפצה אותנו על השנים שהפסדנו רק בגלל שאנחנו באופקים ולא בחדרה. אנחנו לא מקרה יוצא דופן. יש כאן כשל מערכתי".

"המגה-מפעלים כבר עברו לגז טבעי והסבת המפעלים הבינוניים לגז עדיין לא נראית", אומר עו"ד גלעד מעוז ממשרד ERM, "יש כאן יתרון תחרותי בולט לגדולים על פני הקטנים והבינוניים שמחייב פעולה ממשלתית נחרצת לשחרור הפקק".

ביוזמת משרד ERM כינס "גלובס" שולחן עגול של מומחים, ממשלה ותעשיינים בניסיון להבין מה מעכב את חדירת הגז הטבעי לתעשייה הבינונית.

"הגז הטבעי - צורך הישרדותי"

השלב הראשון במהפכת הגז החל ב-2004 כשבזו אחר זו הוסבו רוב תחנות הכוח של חברת החשמל לייצור חשמל בגז טבעי במקום בסולר ובמזוט. ההסבה הזו חסכה למשק ולצרכן החשמל עד היום יותר מ-23 מיליארד שקל ומיליוני טונות של זיהום אוויר וגזי חממה. נוסף על תחנות הכוח, חוברו לצנרת הגז הארצית גם מפעלים גדולים ותחנות כוח קטנות הצמודות אליהם, כמו מפעלי ים המלח, נשר, נייר חדרה, בית הזיקוק של פז באשדוד, מתקן ההתפלה באשקלון ובזן.

בשלב השני אמורה מהפכת הגז להגיע למפעלי התעשייה הבינוניים. בישראל יש בין 1,000 ל-1,200 מפעלים כאלה שיכולים להרוויח מההסבה לייצור בגז טבעי, כך מעריך מנהל המחלקה הכלכלית בהתאחדות התעשיינים אורן הרמב"ם. על פי נתוני התאחדות התעשייה, ישראל צורכת כיום כמעט 1.5 מיליון טון של מזוט, גפ"מ וסולר (ראו תרשים). מדובר בדלקים מזהמים ויקרים שמיוצרים מנפט המיובא לישראל מחו"ל. במקום להשתמש בדלקים האלה, יכולים המפעלים לייצר בגז טבעי שהוא זול ונקי בהרבה ונמצא בשפע לחופי ישראל.

"עלויות האנרגיה של המפעלים האלה מגיעות כיום, להערכתנו, ל-3.5 עד 4 מיליארד שקל בשנה", אומר הרמב"ם, "והחיסכון הכולל שיושג מהסבתם לגז טבעי נאמד בכ-1.2 מיליארד שקל בשנה. אנחנו מדברים בעצם על הלקוח השני בגודלו במשק אחרי חברת החשמל". מעבר לכך, אומר הרמב"ם, "התעשייה חייבת את הגז הטבעי. אי אפשר להמשיך לעמוד בדרישות של המשרד להגנת הסביבה ובדרישות בינ"ל עם ייצור במזוט ובסולר. בהיבט של התחרות, הגז הטבעי הוא בבחינת צורך הישרדותי, כי כשהמתחרים בחו"ל עוברים לגז, התעשייה מאבדת יתרון תחרותי. לחיסכון באנרגיה יש גם משמעויות ביחס ליוקר המחיה".

"חוסר אמון במערכת"

נכון, ישראל סובלת היום דווקא ממחסור בגז טבעי בגלל השיבושים באספקת הגז ממצרים. המחסור הזה זמני ויסתיים מתישהו באמצע 2013, כשמאגר תמר הענק יחובר לישראל. אז הגז צפוי לזרום לכאן בשפע. ההכנות למעבר לשימוש בגז נמשכות זמן רב וכרוכות בקשיים ובהשקעות רבות (ראו מסגרת), ומשום כך המעבר לגז כבר היה צריך להיות בעיצומו. אבל זה לא קורה. אחרי עיכובים ממושכים הושגה בחודשים האחרונים התקדמות בפריסת צנרת הגז, ולמעט אזור ירושלים ישנם כבר לוחות זמנים לחיבור כל אזורי הפריפריה לגז טבעי. ואולם בדיקה שערך "גלובס" באזור הדרום העלתה כי רק חמישה מפעלים חתמו עד היום על הסכמי רכישת גז.

"יש חוסר אמון גדול במערכת", אומר ברנט, "אנחנו חברים בפורום שעוקב אחרי הנושא ואנשים לא מאמינים שיגיע גז, כי בפועל בשטח לא קורה כלום".

משה שפיצר, מנכ"ל נגב גז, המחזיקה בזיכיון לחלוקת גז באזור, מאשר את דברי ברנט ומאמין כי מדובר בראש ובראשונה בבעיה של שמרנות וחוסר מודעות.

"יש מפעלים שעדיין לא הפנימו את הנושא, וייתכן שזו שמרנות", אומר שפיצר. "התעשייה פה פחות מודעת ממה שהייתה צריכה להיות, לתפיסתי. אני אחוז תמיהה, כי יכולתי לחבר מפעלים ברמת חובב היום, אבל אין עדיין הסכמים. לקוחות של אלפי טונות בשנה לא באים. אותי זה מאוד מפתיע".

ראש רשות הגז במשרד התשתיות, שוקי שטרן, אומר כי "ברוב המדינות אין הסדרה והשוק מרוכז בידי גורם אחד ממשלתי או פרטי או בידי מספר מצומצם של גורמים עסקיים. התחרות לא משתוללת, ודאי שלא בסקטור הביתי, והתוצאה היא שמחיר הגז לצרכן מגיע כמעט עד מחיר הדלק האלטרנטיבי. מודל ההסדרה בישראל מנסה לנתק בין התשתיות למחיר הגז לצרכן כדי להבטיח שהצרכן יקבל את מרב היתרונות של הגז הטבעי. זו הסדרה שנחשבת אחת המתקדמות בעולם, ואין לה תקדים בתחומים כמו החלוקה. אני מודה שאם היו שואלים אותי לפני כמה שנים, הייתי חושב שזה ילך מהר יותר, אבל זו הסדרה מאוד קשה".

אביגדור קנר, מנכ"ל סופר גז טבעי, המשווקת גז ללקוחות עסקיים, אומר כי משבר הגז עם מצרים אינו מקל בשכנוע בעלי עסקים באמינות החלופה של גז טבעי, אך לדבריו הבעיה העיקרית נמצאת ברגולציה לא מתאימה שמכבידה מאוד את תהליך ההסבה של המפעלים לגז. "הדבר הייחודי לתשתית גז הוא שבניגוד לכביש או רכבת, הלקוח צריך לעשות את המאמץ העיקרי - ההסבה של המפעל. היום, מפעל שרוצה לעבור לשימוש בגז טבעי, ייקח לו בין שנה וחצי לשנתיים. הרגולציה וחברות ההנדסה הפועלות בתחום לא מבחינות היום בין לקוחות קטנים לגדולים. זה אומר שמאפייה בפתח תקווה צריכה לעבור אותו תהליך אישור שעברו מפעלי ים המלח. עבור מפעלים בינוניים, ובמיוחד עבור עסקים שפועלים במרכזי הערים, מדובר בהשקעה גדולה מאוד בכסף בזמן, ובביורוקרטיה שהופכת את כל המעבר לגבולי מבחינת הכדאיות הכלכלית". קנר סבור כי משרד התשתיות צריך להקים גוף מיוחד שיטפל בתעשייה הבינונית והקלה, כולל בחינת דרישות הרגולציה. לדבריו, "אם הגז יגיע באמצע 2013, יש לנו חלון זמן להתארגן כראוי כדי לשכנע את הצרכנים".

עו"ד נמרוד רוזנבלום, שותף במשרד ERM, אומר כי חוסר המודעות וההבנה של התחום מאפיין גם את המערכת המשפטית והבנקאית. "פנה אלינו בעל מפעל, שפנו אליו בהצעה לחיבור שמבחינה כלכלית היא כדאית מאוד עבורו. אבל היו סעיפים בהסכם הגז, כמו כוח עליון, שהפחידו אותו, והיה נושא מימון ההסבה. כרגע לא ניתן לממן את הסבת המפעלים לגז במימון פרויקטלי (נון ריקורס). הבנקים לא יודעים מה למשכן כבטוחה, בניגוד למשל לתחום הסולארי. בעולם זה כבר נעשה, אבל פה אני חושב שהבנקאות צריכה להשתפשף. זה מחייב את הממשלה לקדם פתרונות כמו קרנות ייעודיות, ערבויות מדינה או אמות מידה תומכות מימון".

מוטרדים מהמחיר

ארנון רונד, מנכ"ל חברת ייעוץ כלכלי המתמחה באנרגיה, אומר כי בעלי המפעלים מוטרדים יותר מכול משאלת מחיר הגז: בעלי העסקים חוששים מפני העלאות מחיר. "עשינו פרויקט הטמעה וכולם שאלו על המחיר. גם בחו"ל מחיר הגז שאף להגיע למחיר האלטרנטיבי שלו. כיום מחירי הגז הם עדיין מאוד נמוכים ואין ספק בכלל בכדאיות הכלכלית למפעלים הגדולים והבינוניים. אולי לא כדאי לקטנים".

"בעצם מתנהלים כאן שני דיונים", מסכם עו"ד גלעד מעוז ממשרד ERM. "יש מחיר הגז, שבעיניי זו בעיה שצריכה להיפתר ברמת המאקרו, ויש החסמים הביורוקרטיים והאחרים שבהם אפשר להתחיל לטפל מחר בבוקר. הפתרון לחוסר המודעות יגיע ברגע שהמתחרה יעבור לגז טבעי ובעל העסק יבין שהוא מסכן את העסק אם לא יתחבר למהפכה".

- איך עוברים לייצר בגז טבעי?

החיסרון הגדול של הגז הטבעי נעוץ בעובדה שהוא איננו נוזלי. משום כך לא ניתן להוביל אותו למפעל במכליות או במשאיות כמו את הסולר, המזוט או הגפ"מ (גז הבישול). כדי להוביל את הגז למפעל, צריך לחבר אותו לצנרת יבשתית. את קווי ההולכה הראשיים מקימה חברת נתיבי הגז (נתג"ז) הממשלתית. הקו של נתג"ז אמור להגיע עד אזור התעשייה, ומשם מקימות חברות חלוקה קווים משניים, בלחץ נמוך יותר, שמחברים כל מפעל לתחנת הפחתת הלחץ (PRMS) של נתג"ז בכניסה לצנרת הראשית.

כדי להקל את התהליך המורכב של רכישת הגז והובלתו, יצר המחוקק את מושג "משווק הגז". המשווק הוא זה שמחתים את המפעל על הסכמי רכישת גז וממלא תפקיד של מתווך בינו לבין הגורמים השונים לאורך שרשרת אספקת הגז - מספק הגז, דרך נתג"ז ועד חברת החלוקה האזורית שמחברת אותו לרשת הארצית.

במקביל להתחברות לצנרת, על המפעל לעבור הסבה מייצור בדלק נוזלי לייצור בגז טבעי. מדובר בתהליך יקר שדורש השקעה ראשונית גדולה, המוחזרת רק לאחר כמה שנים.

מי שדאג לסרבל את התהליך ולייקר אותו הוא הביורוקרטיה הישראלית שדורשת מהמפעלים לעמוד בשורה ארוכה של תקנים ואישורים, שאינם נדרשים עבור ייצור בדלק אחר כמו גפ"מ, למשל. עלויות ההסבה של מפעל בינוני עשויות להגיע ל-3 עד 4 מיליון שקל.

השלב הבא: גז טבעי בתחבורה

הגז הטבעי נחשב דלק העתיד, שימלוך בשוק האנרגיה במאה ה-21. האסון הגרעיני ביפן ופיתוחים טכנולוגיים בארה"ב ביססו את מעמדו כדלק הזול, הבטוח והזמין ביותר לייצור חשמל ולתעשייה, ואולם כדי לרשת את מקום המלך הנוכחי - הנפט - צריך הגז הטבעי לכבוש את הטריטוריה העיקרית שלו: הדלק לתחבורה. אחת הדרכים לעשות זאת היא באמצעות מתנול, דלק נוזלי שניתן לייצר מגז טבעי. כיום, ניתן למהול את המתנול בבנזין עד לשיעור של 15% (M15) ללא צורך בהתאמות כלשהן במנוע הרכב.

המהפך הזה כבר מתחולל בסין. חובת המהילה הונהגה בשנים האחרונות בחלקים נרחבים במדינה, וכיום מחליף המתנול כ-7% מהבנזין שצורכת סין - 6 מיליון טון בשנה. למעבר למתנול יתרונות רבים. הוא מזהם הרבה פחות ונחשב זול בהרבה מבנזין: מחירו בשוק הסחורות העולמי מגיע ל-400 דולר לטון, לעומת הבנזין שמחירו זינק באחרונה לכמעט 1,000 דולר לטון, על רקע עליית מחיר הנפט.

טכנולוגיה אחרת שיכולה להחליף את הנפט היא הגז הטבעי הדחוס (CNG). בעולם ישנם כיום כ-11 מיליון כלי רכב המונעים ב-CNG, רובם באיראן, באינדונזיה ובארגנטינה. טכנולוגיה שלישית, הנחשבת החדשנית ביותר, היא ייצור בנזין ודיזל סינתטיים מגז טבעי בתהליך הנקרא Gas to Liquid (GTL). התהליך הזה נמצא עדיין בשלבים ניסיוניים ודורש השקעות גדולות.

תהליכי הסדרה בישראל

לתהליכים האלה לא הייתה עד היום שום השפעה על שוק התחבורה הישראלי, הצורך כ-6 מיליארד ליטר של בנזין וסולר מדי שנה. כל הדלקים לתחבורה בישראל מיוצרים מנפט, המיובא לישראל בהיקף של כ-7.5 מיליארד דולר בשנה (לפי מחיר של 100 דולר לחבית). למעשה, החוק מאפשר כבר היום למהול מתנול בבנזין בשיעור של עד 3.5%, אך ההוראה אינה רלבנטית כל עוד אין ייצור של מתנול בהיקף נרחב.

חברת דור כימיקלים של גיל דנקנר מקדמת הקמת מפעל ענק לייצור מתנול ברמת חובב. לדברי יוסי אנטורג, ראש פרויקט המתנול בחברה, המפעל יוקם בהשקעה של 400 מיליון דולר וייצר כחצי מיליון טון מתנול בשנה. מלבד תחבורה, יוכל המתנול לשמש את חברת החשמל כדלק חירום להפעלת תחנות כוח, והוא יאפשר לה להגדיל את ההסתמכות על הגז הטבעי לייצור חשמל.

בוועידת האנרגיה והעסקים שהתקיימה השבוע בכפר המכבייה, אמרה ד"ר ברכה חלף ממשרד התשתיות כי המשרד מתכוון לערוך בשנה הקרובה פיילוט לבחינת השימוש ב-M15 לקראת הסדרת תקן מחייב. גם הכנת התקן לשימוש ב-CNG צפויה להסתיים השנה, ובמסגרתה תוסדר התקנת משאבות גז דחוס בתוך תחנות הדלק לצד משאבות הבנזין הרגילות. הגז הדחוס נחשב מתאים במיוחד לציי רכב גדולים של אוטובוסים ומשאיות. לדברי חלף מדובר בדלקים הנמצאים "על סף הכדאיות הכלכלית, הם סביבתיים יותר מהנפט וחשובים לישראל מבחינה אסטרטגית".

תחזית הביקוש לגז לפי מגזרים
 תחזית הביקוש לגז לפי מגזרים

מהפכת הגז בשלבים
 מהפכת הגז בשלבים

צריכת דלקים בתעשייה לשנת 2010
 צריכת דלקים בתעשייה לשנת 2010

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988