במקרה שתפרוץ מלחמה עם איראן, מלאי הנפט האסטרטגיים שמחזיקות מדינות המערב יתקשו למלא את המחסור שייווצר כתוצאה מעצירה של אספקת הנפט במפרץ הפרסי, אומר סמנכ"ל הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה, ריצ'רד ג'ונס, בהתייחסו לדיבורים על עימות אפשרי על רקע תוכניות הגרעין של איראן. אבל הנושא המדאיג ביותר מבחינת משק האנרגיה העולמי הוא התחממות כדור הארץ. בראיון ל"גלובס", לקראת ועידת ישראל לעסקים, הוא מספק תחזית קודרת: לעולם יש חמש שנים קריטיות כדי להפחית באופן משמעותי את פליטת גזי החממה, ולא - עלולה להתחולל תגובת שרשרת מסוכנת שתאיץ את התחממות כדור הארץ.
"פרסמנו לפני כמה ימים את תחזית האנרגיה העולמית השנתית שלנו שמציגה תרחישים עד שנת 2035, על בסיס הנחות כלכליות שמספקת לנו קרן המטבע העולמית (IMF)", מספר ג'ונס. "יש לנו היום שלושה תרחישים מרכזיים: הראשון הוא המשך המדיניות של 'עסקים כרגיל'; השני מתבסס על כך שיתממשו התוכניות והיעדים שקבעו המדינאים - בחרנו לכנות את התרחיש הזה 'מדיניות חדשה' (new policy); בתרחיש השלישי, המדינות מאמצות מדיניות שמציבה את ההגנה על הסביבה בראש סדר העדיפויות".
- ומה המסקנות?
"אפילו לפי התרחיש של 'מדיניות חדשה' אנחנו צפויים להתחממות של 3 מעלות צלזיוס עד סוף המאה. לעומת זאת, אם נישאר בתרחיש של 'עסקים כרגיל', נגיע לעלייה של 6 מעלות צלזיוס. בתרחיש השלישי, הסביבתי, נוכל להגיע לעלייה של 2 מעלות. הדבר שמדאיג עוד יותר הוא שבכל שנה כשאנחנו מעדכנים את התרחישים, הפער ביניהם גדל והולך.
- מהי המשמעות של התחממות ב-2 מעלות לעומת 3.5 מעלות?
"בסביבות 3 מעלות, קרח-העד בקטבים מתחיל להינמס. בתהליך הזה צפויות להשתחרר בתוך פרק זמן קצר כמויות עצומות של מתאן - גז חממה מזיק ביותר. קשה מאוד לדעת מה יקרה אז".
- אבל עד סוף המאה יש לנו עוד הרבה מאוד זמן כדי להפחית את כמויות הפליטות.
"אי אפשר לעבור בקלות ממסלול למסלול. גם כשמפחיתים את הפליטות, ההקלה אינה מיידית. גזי חממה נשארים באטמוספירה עד 700 שנה. לכן אי אפשר פשוט 'לסגור את הברז' ולפתור את הבעיה. המצב דומה יותר לאמבטיה גדולה מאוד שמתמלאת, וגם אם תסגור את הברז - המים יישארו. היום אנחנו בדעה שה'אמבטיה' הזאת תתמלא ב-2017. מאותו רגע לא נוכל לרדת להתחממות של פחות מ-3.5 מעלות".
הפחתת פליטות גזי החממה נתקלת בקשיים עצומים משום שהביקוש לאנרגיה גואה. נתוני סוכנות האנרגיה הבינלאומית מצביעים על כך שבעשור האחרון חל גידול עצום בשימוש בפחם - גידול המשתווה כמעט לסך הגידול בשימוש בכל שאר מקורות האנרגיה: נפט, גרעין ומקורות אנרגיה מתחדשת (ראו גרף). הפחם הוא הדלק המזהם ביותר מבחינת גזי החממה, והאשמות העיקריות בגידול בצריכת הפחם הן הודו וסין - שתי מדינות העל הנמצאות בעיצומו של תהליך תיעוש מהיר.
"הרבה אנשים במערב ובמיוחד בארה"ב אומרים לי: 'אנחנו משתפרים כל הזמן ועוברים לאנרגיה ירוקה וסביבתית יותר, אז למה המצב כל כך רע?'. נכון שאנחנו במערב מצמצמים את הפליטות שלנו, אבל היום אנחנו לא הבעיה אלא סין, ומחר ומחרתיים - הודו".
גז טבעי - פתרון לטווח הקצר
סין היא כיום המדינה בעלת שיעור הפליטות הגבוה בעולם, לפני ארה"ב. לדברי ג'ונס, בתוך 25 שנה תשיג סין את אירופה בכמות ההיסטורית המצטברת של פליטת גזי החממה ותגיע למקום השני אחרי ארה"ב. זהו הישג מרשים בהתחשב בכך שמדינות אירופה החלו לפלוט גזי חממה 150 שנה לפני סין. למרות זאת, ג'ונס סבור שאסור למערב לנסות להאט את התיעוש בסין.
"לסינים יש כל הזכויות לשאוף לרמת חיים טובה יותר", הוא אומר, "אי אפשר להאשים אותם, אחרי שאנחנו במערב מכרנו את סגנון החיים שלנו לכל העולם. לאנשים האלה יש זכות מלאה, כמו שהייתה לנו, לשאוף לחיים מודרניים. למען ההגינות, חייבים לומר שההודים והסינים קשובים לבעיות ומוכנים לפעול להפחתת פליטות, אבל הם לא יקריבו לשם כך את רווחת תושביהן. האתגר שלנו הוא לשכנע אותן לעבור לייצור אנרגיה מדלקים לא-פחמניים. אם לא נצליח בכך - כולנו נתבשל".
- מה סין עושה?
"סין החליטה להפוך את הגז הטבעי לדלק העיקרי בתחנות הכוח שלה - במקום הפחם. זה אומר שבחמש השנים הקרובות ייבנו בסין יותר תחנות כוח מונעות בגז טבעי מתחנות פחמיות, אבל עדיין ייבנו הרבה תחנות פחמיות".
- האם גז טבעי הוא התחליף המיטבי לפחם?
"כפתרון ביניים - כן. הוא בטח יותר טוב מפחם וביישומים מסוימים הוא טוב יותר מהנפט. גז טבעי ישמש יותר לתחבורה עירונית - אוטובוסים, משאיות זבל. הגז הטבעי יכול להיות תחליף מצוין לדיזל. בטווח הקצר הוא עוזר, אבל בטווח הארוך הוא לא יעזור".
- מה לגבי אנרגיות מתחדשות?
"רוח היא היום האנרגיה המתחדשת הכי טובה בגלל שהיא לא מצריכה שום דלק, וכך גם שמש. אנרגיית מים יכולה לעזור במדינות שיש להן האפשרות הטופוגרפית - זו כנראה האנרגיה הכי מוצלחת שיש לנו. פרויקטים של אגירה שאובה הולכים מצוין עם אנרגיית רוח ומאפשרים להגיע לשיעורי ניצול אנרגיה של כמעט 90%".
- ומה לגבי ייצור חשמל מגרעין, במיוחד אחרי אסון פוקושימה?
"בעניין הזה אנחנו הולכים נגד הזרם ומנסים לשכנע שכוח גרעיני הוא מאוד אמין ואפשר לייצר אותו באופן בטוח. ביפן אלפי אנשים נהרגו כי בניינים נפלו, אף אחד לא מת מהקרינה הגרעינית, וצריך לזכור שזה היה כור בן 40 שנה ושהכורים שנבנים היום מחוסנים בפני התקלה שאירעה שם. דלק גרעיני גם אינו יכול לשמש כלי נשק פוליטי (כמו נפט - ע"ב) כי הוא יכול להספיק ל-3-5 שנים, זה לא כמו מכונית שצריכה תדלוק כל שבוע".
עצמאות ל-25-30 שנה
הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה הוקמה ב-1974, בתגובה לאמברגו הנפט שהטילו אופ"ק ומדינות ערב על המערב כעונש על תמיכתו בישראל במלחמת יום הכיפורים. אמצעי הנגד העיקרי של הסוכנות הוא המלאים האסטרטגיים של נפט שכל המדינות החברות בה מחויבות להחזיק. מדובר במלאים המסוגלים לספק את תצרוכת הנפט של כל מדינה למשך 90 יום. מכירת חביות מהמלאים נחשבת צעד חריג ביותר, ובכל זאת הורתה באחרונה הסוכנות למכור 60 מיליון חביות בתגובה לזינוק במחירי הנפט, על רקע המשבר בלוב ובמזה"ת. ג'ונס סבור שהמהלך הוכיח את עצמו.
"הצלחנו למנוע ממחירי הנפט לשבור את השיא הקודם שנקבע ואנחנו מוכנים לעשות זאת שוב בעתיד", הוא אומר, "כולל במקרה של עימות עם איראן".
- עד כמה ניתן למנוע מהאיראנים להשפיע על מחיר הנפט?
"אם יהיה קונפליקט ממושך, זה יהיה מאוד בעייתי לעולם. המלאים שלנו לא יעמדו בזה למשך זמן. אנחנו יכולים לספוג אובדן של 2 מיליון חביות ליום למשך שנתיים, אבל היום זורמות 15.5 מיליון חביות נפט ביום דרך מצרי הורמוז (המצרים בכניסה למפרץ הפרסי; איראן שולטת בחלקם הצפוני - ע"ב). זה יהיה מצב מסוכן".
הנושא האיראני מוביל את ג'ונס באופן טבעי לישראל. כמי ששירת כאן כשגריר ארה"ב בשנים 2005-2008, ג'ונס מתעניין מאוד בנעשה כאן. "אני סקרן לשמוע יותר פרטים על התוכניות לפתח את מאגרי הגז תמר ולוויתן", הוא אומר. "נאמר לי שמדובר בפרויקטים שעשויים לקחת חמש שנים ויותר".
- מה לדעתך צריכה ישראל לעשות בגז שלה?
"ישראל צריכה לנתח את צרכיה ולספק קודם כול אותם. אם איני טועה, יש לכם בסביבות טריליון מ"ק של גז טבעי (1,000 BCM). לטורקמניסטאן, רק לשם הפרופורציה, יש בערך 70 טריליון. אירופה צורכת היום כ-500 מיליארד מ"ק בשנה. התגליות האלה יבטיחו לישראל עצמאות אנרגטית ל-25 עד 30 שנה. כיצואני גז, לא תהיו שחקן משמעותי בשוק".
- ארה"ב שומרת עתודות גז ל-100 שנה. לכמה שנים צריכה ישראל לשמור עתודות גז?
"אף מדינה אינה שומרת גז ליותר מ-25-30 שנה. העתודות העולמיות הן בסביבות 250 שנה. קשה מאוד לאגור גז, ורוב המדינות מסתמכות על גז שזורם בצנרת. זה יוצר בעיות של ביטחון האספקה. ישראל תוכל להפיק ב-FLNG (מתקנים צפים להנזלת גז טבעי - ע"ב). תהיה לכם בעיה להקים מתקן LNG על החוף, כי זה נושא שמעורר התנגדות. אני יכול להבין למה - חוף הים שלכם כל כך יפה".
- האם היית ממליץ לישראל להצטרף לסוכנות הבינלאומית לאנרגיה?
"ישראל מודאגת לגבי ביטחונה והסוכנות היא במהותה ארגון שדואג לביטחון האספקה. אני יודע שפוליטיקאים ישראלים מפחדים מחשיפת נתוני המלאים, אבל כל מה שאנחנו צריכים זה לדעת שיש לכם מלאי, כולל מסחרי, לפחות ל-90 יום. אגב, אתם יכולים להחזיק מלאים כאלה גם באמצעות גורמים פרטיים, בתנאי שתהיה חקיקה שתחייב שחרור שלהם".
למה ישראל לא חברה בסוכנות האנרגיה
משבר הפסקת הגז ממצרים השנה תפס את ישראל ללא מאגרי גיבוי של גז טבעי. מלחמת לבנון השנייה ב-2006 תפסה את ישראל ללא מלאי מספיק של דלק סילוני. נזקי המשבר הראשון צפויים להגיע ליותר מ-10 מיליארד שקל ולזינוק של עד 40% בתעריפי החשמל. משבר הדלק הסילוני העמיד את ישראל בסכנה ביטחונית חמורה. האם ניתן היה למנוע את שני המשברים או למזער את נזקיהם אילו משק האנרגיה הישראלי היה מתנהל על פי דרישות הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה (IEA)?
נכון להיום מסרבת ישראל להצטרף כחברה בסוכנות. מבדיקת "גלובס" עולה כי הרעיון נשקל ברצינות במשרד התשתיות לפני שנתיים, אך נפסל משיקולים ביטחוניים עלומים ואולי גם בשל אילוצי תקציב. כך ממשיך משק האנרגיה לשעת חירום להתנהל בחובבנות, שלא לומר רשלנות, ואינו עומד בסטנדרטים בסיסיים של מדינות החברות בסוכנות. למעשה, כיום לישראל יש נציגות רק בפורומים המספקים ליווי מקצועי בהכנה וביישום של תוכניות לצמצום התלות בנפט, ובקידום תוכניות בתחום הגנת הסביבה ואנרגיות מתחדשות.
עילי רטיג, דוקטורנט בביה"ס למדע המדינה של אונ' חיפה, השווה את אמות המידה של הסוכנות בתחומי ניהול משק אנרגיה לאלו הנהוגים בישראל. להפתעתו, גילה כי ישראל מפגרת בכל התחומים שבדק ובמיוחד באלו הקשורים לניהול משק הדלקים בשעת חירום., אף ש"ניתן היה לחשוב כי מעורבות ישראל במלחמות אזוריות ועצם היותה 'אי אנרגטי' יהפכו את תחום ביטחון האנרגיה לעדיפות עליונה בקרב מקבלי ההחלטות", כפי שהוא כותב.
היגיון הפוך
מטרתה הראשונית של הסוכנות היא להבטיח אספקת אנרגיה לחברות בה, ותנאי הסף להצטרפות אליה הוא חברות בארגון המדינות המפותחות. 28 מבין 34 החברות ב-OECD חברות גם בסוכנות האנרגיה. התנאי המרכזי שדורשת הסוכנות מהחברות בה הוא התחייבות להחזיק מאגרי נפט לשעת חירום בהיקף השווה לכמות הנפט שמייבאת המדינה במשך 90 יום לפחות. ישראל, המייבאת כ-231 אלף חביות ביום, תידרש לפיכך להחזיק מלאי של קצת יותר מ-20 מיליון חביות.
ומהו באמת גודל מאגרי הנפט והדלקים האסטרטגיים של ישראל? המדינה אינה מוכנה לחשוף מידע על כך ומעוררת את החשש כי "המלך הוא עירום". לא מדובר בחשש בעלמא: במלחמת לבנון השנייה נקלעה ישראל למחסור חמור בדלק סילוני, והמלחמה נמשכה כידוע "רק" 34 ימים. המשבר הבליט מחדלים חמורים נוספים: מכליות נפט זרות סירבו לעגון בנמל חיפה בשל היעדר כיסוי ביטוחי של המדינה מפגיעת טילים - עניין ביורוקרטי פשוט יחסית שניתן היה להסדיר מראש. בהיעדר מכליות זרות, ניתן היה להפעיל ישראליות, אלא שמתברר כי לישראל אין אף לא מכלית אחת הרשומה על שמה.
כל מדינה המצטרפת לסוכנות מתבקשת גם להציג תוכנית להפעלת משק האנרגיה בשעת חירום. מדינות שאין להן תוכנית הולמת מקבלות ייעוץ. על תוכנית החירום של ישראל מופקדת רח"ל (רשות חירום לאומית). רטיג, שבדק את התוכניות, גילה כי הן מבוססות על היגיון הפוך מזה המנחה את העולם המערבי: במקום להגביל את חלוקת הנפט לאזרחים בעת מלחמה, מתכוונת רח"ל להרחיב את גישת הציבור למאגרים באופן שיזרז את התרוקנותם. כשביקש את התייחסות הרשות להנחיות הסותרות את אלה של הסוכנות, אמרו לו אנשיה שהם אינם מכירים שום גוף כזה.
הסוכנות דורשת גם התחייבות לשקיפות משק האנרגיה ופרסום דוחות תקופתיים על מצב המאגרים, וכן נכונות עקרונית לספק גישה למאגרים למדינות חברות אחרות הנמצאות בשעת חירום - דרישה המעוררת הסתייגות בממסד הישראלי, אך כפי שאומר רטיג בצדק, "טענה זו מעט תמוהה בהתחשב בכך שהחברות בסוכנות הן בנות ברית של ישראל".
יבוא נפט
הביקוש העולמי לאנרגיה לפי סוג
התפלגות הגידול בביקוש לאנרגיה
כתבות
ני"ע
