אושרה בקשת הקפאת הליכים של חברת סאנדיי אנרג'י

היזם שהלך בגדול נפל בגדול: קובי דינר, יזם הסולאר שדיבר על הנפקה ועל הקמת חברת חשמל סולארית והשקיע סכומי עתק בשיווק ובפרסום, גילה היום כי קבוצת החברות שהקים הגיעה לסף פשיטת רגל עם חובות מצטברים של 41 מיליון שקל. קבוצת החברות סאנדיי הגישה הבוקר (ב') בקשה להקפאת הליכים (הגנה מפני נושים) בניסיון של הרגע האחרון לעצור הליך של מינוי כונס נכסים זמני שנקטה אחת מבעלות החוב של החברה. אחר הצהריים אושרה בקשת החברה.

על פי הבקשה להקפאת הליכים שהגישה סאנדיי באמצעות משרד עו"ד שלמה נס, מתוך החוב הכולל שלה, 17 מיליון שקל מיועדים לפירעון בסוף השבוע הקרוב. זאת בעוד שלקבוצה יש היום רק 600 אלף שקל בלבד בקופתה. מתוך החוב הכולל חייבת סאנדיי לעובדיה סכום של כ-1 מיליון שקל (חובות בדין קדימה), 10.5 מיליון שקל לנושים מובטחים, מיליון שקל המבוטחים בערבות בנקאית ו-27 מיליון שקל חובות רגילים.

"לא יכולה לפרוע חובות"

"מהנתונים המפורטים ובפרט לאור חזרת הצ'קים הצפויה מחשבונה (של סאנדיי) כבר בראשית ינואר והצורך לשלם משכורות דצמבר לעובדי החברה, ברור כי אין באפשרות הקבוצה כיום לפרוע את התחייבויותיה", כותבת סאנדיי בבקשה.

הבקשה להקפאת הליכים הוגשה בהסכמתה של חברת ברן רביב, שסאנדיי חייבת לה, על פי הודעתה, 13.7 מיליון שקל. גם 47 העובדים שנותרו בקבוצת סאנדיי נתנו את הסכמתם למהלך. קבוצת סאנדיי כוללת את החברות סאנדיי אנרג'י, סאנדיי מערכות, סאנדיי שדות סולאריים וסאנדיי ישראל. לטענת הקבוצה, עלה בימים האחרונים בידיה לגבש הסכם מכירה מותנה עם חברת אנרג'יקס אנרגיות מתחדשות למכירת זכויות החברה ברוב הפרויקטים שלה - הסכם שיוכל לשמש מקור ראשון להחזר חובות החברה.

ההסכם כולל תשלום מיידי של 4 מיליון שקל ותמורה כוללת העשויה להגיע ל-21 מיליון שקל בתוך חמש שנים, בתנאי שהפרויקטים שסאנדיי מקדמת אכן ייצאו אל הפועל. במסגרת ההסכם מתחייבת סאנדיי למכור את זכויותיה (30%-100%) בעשרות מיזמים להקמת מערכות סולאריות בינוניות ביישובים ברחבי הארץ וכן את זכויותיה (49%) בשלושה מיזמים להקמת מערכות סולאריות גדולות בהספק 40 מגוואט כל אחד. כמעט כל המיזמים נמצאים בשלבים שונים של אישורים ביורוקרטיים וטרם הוחל בהקמתם.

במקביל להגשת הבקשה של סאנדיי, הגישה היום קרן מוסטנג בקשה למינוי כונס נכסים זמני לקבוצה. מוסטנג, קרן מזנין, טוענת כי סאנדיי חייבת לה 2.6 מיליון דולר. לטענתה, מדובר ביתרת חוב מהלוואה בסך 4 מיליון דולר שנתנה במארס האחרון לצורך מימון פעילותה והשקעה בפרויקטים, אולם החברה לא עמדה בלוח הסילוקים שנקבע בהסכם ההלוואה. קשייה של סאנדיי נובעים, לטענת מוסטנג, מדחיית ההנפקה המתוכננת וכן "בגין עיכוב בתהליכי האישור הרגולטוריים בתחום האנרגיה הסולארית". בגין עיכובים אלה, נכתב, "נקלעה סאנדיי לקושי תזרימי הנובע מעצם העובדה שפורטפוליו החוזים שחתמה טרם התגבש לכדי אישורים תעריפיים וכתוצאה מכל זה תורגמו החוזים לתזרים מזומנים כספי". בסאנדיי ציינו שבשבועות האחרונים הוחזרו 70% מהחוב לקרן.

במקביל לאישור כינוס הנכסים, מבקשת מוסטנג לאשר את העסקה למכירת חלק מהזכויות והנכסים של סאנדיי לאנרג'יקס. להערכת מוסטנג, העסקה צפויה להניב לסאנדיי כ-27 מיליון שקל והקרן דורשת לקבל חלק מתמורת המכירה לצורך סילוק החוב של סאנדיי. הבקשה הוגשה באמצעות עוה"ד דוד פורר ואלון פרנס ממשרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות'.

בבקשתה להקפיא את ההליכים נגדה מציינת סאנדיי כי פירוק החברה יגרום נזק כבד ללקוחותיה, ובהם כ-100 לקוחות פרטיים שהזמינו מהחברה מערכות סולאריות להתקנה על גגות בתיהם ואף שילמו מקדמות. עוד טוענת סאנדיי כי פירוקה יביא לאובדן רישיונות מותנים רבים להקמת מערכות סולאריות וכן לפיטורי כל עובדיה ולאי החזר מרבית חובותיה.

שורפת המזומנים של הענף הסולארי

הגיבור המרכזי בפרשת ההסתבכות של סאנדיי הוא מנכ"ל החברה ובעל השליטה בה קובי דינר. דינר, שייסד את סאנדיי ב-2004 וכיום מחזיק ב-66% ממנה, הפך אותה לאחת החלוצות בתחום ייצור החשמל ממערכות סולאריות פוטו-וולטאיות (PV). החברה התמקדה בייזום ובהקמת פרויקטים ובתחום ייצור החשמל, בזמן שרוב מתחרותיה העדיפו להתמקד בפעילות הבטוחה יחסית של התקנות ומכירת פאנלים. דינר הכריז כי בכוונתו להיות חברת Utility - יצרנית וספקית חשמל בדומה לחברת החשמל, וכי החברה תהיה הראשונה שתונפק ותיסחר בבורסה.

ב-2010 הצליח לשכנע שניים מהגופים הבולטים במשק להשקיע בסאנדיי במסגרת הסכמי העמדת הון עצמי ומימון לפרויקטים. תחילה הייתה זו חברת אורמת שהסכימה להעמיד הון עצמי לצורך פיתוח כ-20 פרויקטים שיזמה סאנדיי תמורת אחוז בלתי ידוע בהון המניות של הקבוצה, ולאחר מכן הייתה זו מגדל שהסכימה להעמיד מסגרת אשראי עד 100 מיליון שקל לפיתוח 29 פרויקטים בתמורה ל-10% מהון המניות של סאנדיי.

לפי הערכות בשוק, מגדל לא שילמה עבור המניות שקיבלה בסאנדיי וגם לא השקיעה ולו שקל בפרויקטים של החברה, כך שלא הפסידה דבר בעקבות קריסתה. לפי אותן הערכות, ההתחייבות להשקעה עתידית של מגדל בפרויקטים של החברה כללה כמה תנאים שעל סאנדיי לעמוד בהן בטרם יועבר לה כסף - דבר שלא קרה מאז.

ההנפקה המתוכננת בוטלה באחרונה על רקע המשבר והנפילות בבורסה. "לרוע המזל", כותבת סאנדיי בבקשת ההקפאה, "ניחתו על הקבוצה בזו אחר זו מכות רגולטוריות גורליות", ובהן החלטת רשות החשמל לקצץ את תעריפי החשמל ליצרני מערכות סולאריות בינוניות ב-22%.

מעט מדי, מאוחר מדי

רק ביולי האחרון הסכימה סאנדיי להיכנס לתחום ההתקנות של מערכות קטנות בבתים פרטיים, אך זה כבר היה מעט מדי ומאוחר מדי. הביקורת על דינר מתמקדת באסטרטגיה העסקית שלו, שהייתה חריגה מאוד בענף: סאנדיי נחשבת שורפת המזומנים הגדולה בענף היזמות וההתקנות של מערכות סולאריות. ההפסד המצטבר שלה עומד נכון להיום על 14.4 מיליון שקל, על פי הבקשה להקפאת הליכים. רוב החברות בענף נשענות על צוות מצומצם של עובדים קבועים וממעטות בהוצאות פרסום ושיווק. סאנדיי, שנוסדה ונוהלה ע"י דינר, החזיקה מערך של עשרות עובדים והשקיעה סכומי עתק ביחסי ציבור ובקמפיינים פרסומיים בניסיון למצב עצמה כמובילת שוק.

דינר אמר לא פעם בעבר כי דחה הצעות לרכוש בעלות בחברה כי הסכומים שהוצעו לא היו גבוהים מספיק לדעתו. לדברי גורמים בשוק, "דינר התנהל בסגנון אמריקני שלא ממש התאים לשוק הישראלי. הוא פיזר כספים ודרש עבור הנכסים שלו סכומים דמיוניים. אפשר לומר, עם זאת, שבזכותו הגיע הענף הסולארי למודעות הציבורית. הוא שם בפרסום יותר כסף מהממשלה".

סאנדיי טוענת כי החלטות רשות החשמל וגופי ממשל נוספים הביאו לכך שנגרמו עיכובים ממושכים בהסדרת הענף ובמתן האישורים להקמת מערכות סולאריות לייצור חשמל. לצד ההפסדים שצברה, טוענת סאנדיי כי לאחרונה חל שיפור ניכר בתוצאותיה הכספיות וכי הכנסותיה ל-2011 צפויות להגיע ל-61 מיליון שקל - גידול של כ-300% לעומת אשתקד. סאנדיי מציינת כי צבר הפרויקטים שהיא מקדמת יניב חשמל בהספק של כ-350 מגוואט, שחלקה היחסי בהם עומד על כ-200 מגוואט. הפרויקטים יניבו הכנסות בהיקף של 100 מיליון שקל בשנה - כאשר ייצאו לפועל. כיום, אין אף פרויקט בינוני או גדול של סאנדיי המספק חשמל סולארי או בשלבי הקמה מתקדמים, ורוב הפרויקטים בשלבים שונים של אישורים רגולטוריים.