פרשת מעטפות הכסף: השופטים דנו בהיבטים הפליליים של אולמרט

במה שונה קבלת כספיו של משה טלנסקי על ידי ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, מאיסוף תרומות שנעשה בעבר על ידי שמעון פרס והוכר כתקין? כך שאלו היום (ג׳) שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים, היושבים במשפטם של אולמרט ושל מזכירתו לשעבר שולה זקן, במהלך סיכומי התביעה שנמשכו היום בפרשת מעטפות הכסף מטלנסקי.

השופטים ערכו ״חקירה צולבת״ לנציב התביעה, עו״ד אורי קורב מפרקליטות מחוז ירושלים, בניסיון להבין מפי התביעה מהם ההיבטים הפליליים בהתנהלותו של אלמרט בפרשה זו, המבססים עבירת מרמה והפרת אמונים. קורב ציין גם את פסק דינו של שר האוצר לשעבר אברהם הירשזון בבית המשפט העליון, שבו נקבע כי כספים המועברים במזומן במעטפות מהווים ״דגל שחור״, ולשיטת התביעה עניין זה מעביר את הנטל לכתפיו של אולמרט להוכיח את תקינות קבלת הכספים.

״האם כל קבלת כספים מכל אדם בעולם מהווה הפרת אמונים?״, שאל השופט משה סובל. ״קבלת כספים היא מעשה אסור לפי כללי אשר גם אם הקבלה אינה בזיקה לתפקיד״, השיב קורב, ״לשר אסור לקבל טובת הנאה בין בקשר לתפקידו ובין שלא בקשר לתפקידו״. לדבריו, לא כל טובת הנאה מהווה הפרת אמונים, אך בנסיבות של אולמרט יש עבירה כזו, בשל ההסתרה, הסדרתיות, שיטת המעטפות וגובה הסכומים.

האם גם גיוס תרומות הוא אסור, שאל השופט יעקב צבן. לדברי קורב, הגיוס צריך להיות גלוי ולא במחשכים. ״קבלת כספים במזומן ללא תיעוד ורישום של שני אנשים בחדר, כשאחד מהם הוא איש ציבור, בהגדרה מהווה עבירה של מרמה והפרת אמונים, כל עוד דואגים להסתיר זאת״, טען התובע, ״יש היפוך נטלים ואם קבלת הכספים היא שיטתית בין אם מאותו אדם ובין אם מפרסונות שונות, זה מתעצם עוד יותר. קבלת כספים במזומן בחושך היא עבירה של מרמה והפרת אמונים״.

על שיטת ההתרמה שלפיה משאירים למאה אנשי עסקים אמריקניים, המוזמנים למפגש, מעטפות על כיסאותיהם והם מכניסים לתוכן מזומנים, אמר קורב: ״זה לא נראה טוב״. ואולם לדבריו בפרשת טלנסקי ההסתרה היתה משמעותית יותר.

השופטים שבו והקשו על התביעה: ״כיצד מקרה טלנסקי שונה מעניינו של שמעון פרס?״, שאל צבן. ״פרס פנה לקבלת ייעוץ משפטי ממוסדות המפלגה ולכן היבט ההסתרה לא קיים״, ענה קורב, ״פעילות פרס דומה לפעילות אולמרט ב-1999. אצל פרס לא היה ממצא עובדתי שהיתה הסתרה, להיפך״.

דוברו של אולמרט ציין בתגובתו היומית כי ״התובע שכח שבמשפט פלילי חובת ההוכחה והצגת הראיות מוטלת על כתפי התביעה ועליה בלבד. לשאלות השופטים אין לו תשובות ברורות, אלא התפתלויות והשערות בלבד״.