עו"ד רחל בן-ארי: "השתלטות חסרת בושה של הכנסת על הלשכה"

ישראל של 1953 אינה דומה למדינה של 2012. אך ישנם כמה עניינים שעדיין קיימים בה מהקמתה. אחד מהם הוא אופן בחירת השופטים והרכב הוועדה לבחירת שופטים, המונה 9 חברים: שר המשפטים, בראשה, ושר נוסף שבוחרת הממשלה; שני חברי כנסת, שני חברי לשכת עורכי הדין, נשיא בית המשפט העליון, ושני שופטים נוספים מבית המשפט העליון.

באחרונה נתונה הוועדה לבחירת שופטים להתקפות בוטות בדמות הצעות חוק, רובן של חברי כנסת מהימין, שעשויות להביא לשינויים בהרכבה ובאופן פעולתה, ולהשפיע גם על בית המשפט העליון.

אתמול (ב') הגיעה המתקפה על הוועדה לשיא, כאשר ועדת החוקה אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק לשינוי שיטת בחירת נציגי לשכת עורכי הדין לוועדה, שהוביל ח"כ זאב אלקין.

על-פי הנוסח שאושר, תחויב המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין לקיים בחירות חוזרות לבחירת נציגיה לוועדה; ובבחירות הבאות יינתן לכל חבר מועצה קול אחד, והוא יוכל לבחור נציג אחד בלבד.

משמעות ה"בחירות החוזרות" היא שנציגי הלשכה הנוכחיים בוועדה, עורכי הדין רחל בן-ארי וחאלד זועבי, מסיעת ראש הלשכה הקודם, יורי גיא-רון, יודחו מהוועדה; וראש הלשכה, עו"ד דורון ברזילי, המקורב לשר המשפטים יעקב נאמן, יוכל לשלוח לוועדה נציג ממחנהו, אף שלסיעתו אין רוב במועצה הארצית של הלשכה.

לדברי בן-ארי, שלפני כחודש נבחרה לקדנציה שנייה בוועדה לבחירת שופטים וכעת ייתכן שתודח ממנה, התיקון לחוק "מביך" ומהווה "השתלטות פוליטית חסרת בושה על לשכת עורכי הדין והפרת כללי המשחק הדמוקרטיים והאיזונים בין הרשויות. משמעות הצעת החוק היא: הפקעת סמכויות המועצה הארצית של הלשכה, לא מטעמים מושכלים לאחר דיון ענייני, אלא מטעמים פוליטיים של מי שתוצאות הבחירות לא נושאות חן בעיניהם. ואני שואלת: האם זהו השימוש הראוי בסמכות החקיקה של הכנסת?"

בן-ארי מתריעה כי "הצעת החוק באה לשנות את המצב בלשכת עורכי הדין בגלל שחברי הקואליציה לא מרוצים מתוצאות הבחירות, כי החבורה שיש לה רוב במועצה הארצית (מסיעת בן-ארי ויורי גיא-רון, ח' מ') אינה מזוהה איתם. זהו ניסיון לשנות תוצאות של בחירות דמוקרטיות וחשאיות. זה אירוני שמי שמנסה לעשות זאת, זו כנסת שלמרות המסורת של לבחור מקרבה נציג אופוזיציה ונציג קואליציה לוועדה לבחירת שופטים, בחרה באורי אריאל כנציג האופוזיציה, אף שאינו משקף את דעתה".

בן-ארי מקווה ש"הקולות האחראיים" בקואליציה, השרים ובנימין נתניהו, יתעשתו ויטרפדו את העברת החוק.

הביקורת של בן-ארי על הכנסת והממשלה חורגת מהצעת החוק שעברה אתמול ונוגעת גם לשאר הצעות החוק לשינויים באופן פעולת הוועדה לבחירת שופטים ועבודת בית המשפט העליון. לדבריה, "שיטפון החקיקה האחרון והלהט שמאחוריו מדאיגים מאוד. זו תופעה מכוונת המאיימת על מקבלי ההחלטות השיפוטיות ופוגעת בעיקרון העצמאות השיפוטית ובכולנו".

הנוסח הקודם של הצעת החוק לשינוי שיטת בחירת נציגי לשכת עורכי הדין לוועדה לבחירת שופטים הציע כי נציגי הלשכה ייבחרו ברוב של שני-שלישים מחברי מועצת הלשכה. זאת, לעומת העבר, שנציגי הלשכה נבחרים ברוב רגיל של 50%. הנוסח נועד כנראה, לסייע ליו"ר הלשכה, ברזילי, לזכות בשליטה על אחד משני המקומות השמורים לנציגיה בוועדה, לאחר שלא השיג שליטה במועצה הארצית הבוחרת את שני הנציגים.

לחצים שגוברים והולכים

לדברי בן-ארי, שני הנוסחים גרועים. "בשני נוסחי הצעת החוק יש התערבות פוליטית ברוטאלית בלשכת עורכי הדין ובעצמאותה כתאגיד סטטוטורי עצמאי. על-פי החוק כיום, הלשכה והכנסת שולחות כל אחת שני נציגים לוועדה למינוי שופטים. בחירת הנציגים היא פנימית וקיימת סימטריה בין הגופים שצריכה להישמר.

- האם הרכב הוועדה לבחירת שופטים הוא קדוש ואסור לשנותו?

"בהרכב הוועדה לבחירת שופטים קיים איזון עדין ומתח מובנה בין הצד המקצועי לפוליטי. כשמדברים על שינויים, יש להבדיל בין מצב של יצירת 'יש מאין' לבין המצב אצלנו. יש הבדל בין חשיבה אקדמית-תיאורטית לסיטואציה שמתנהלת לא רע 60 שנה. יש דברים שצריך לעשות באחריות ולא משיקולים פוליטיים. לכל שינוי יש להתייחס באחריות וברצינות, ולא כפי שנעשה בהצעות החוק, שנראות כעוקפות תהליכים דמוקרטיים. יש בהן זילות של החוק, והן מכשיר להפגנת כוח פוליטית ולא תוצר של דיון ציבורי, מחקר וחשיבה עמוקה".