ארה"ב: המתמודד המתון נשר מהמירוץ הרפובליקני לנשיאות

ג'ון הנטסמאן, המתמודד בעל ההשקפות המתונות ביותר בקרב הפוליטיקאים הרפובליקניים שנאבקים על מועמדות מפלגתם לנשיאות, נשר מהמירוץ. הוא צפוי להודיע על כך רשמית הערב (ב'), בנאום לפני צוות יועציו וקהל אוהדים בעיר החוף מרטל-ביץ', בקרוליינה הדרומית, שישה ימים לפני סבב הבחירות המוקדמות במדינה, שמתוכנן להיערך בשבת.

לו היה הנטסמאן נבחר כמועמד מפלגתו, הוא היה יכול להיות האיום הגדול ביותר על בחירתו מחדש של ברק אובמה, בבחירות הכלליות בנובמבר. הנטסמאן, ששירת בממשלים של ארבעה נשיאים רפובליקניים, היה מושל מדינת יוטה כאשר אובמה הציע לו לשמש כשגריר ארה"ב בבייג'ינג, באוגוסט 2009. אנליסטים רבים סברו בזמנם, שהמינוי היה לא רק מחווה של אובמה לרפובליקנים אלא גם דרך אלגנטית להרחיק מתחרה פוטנציאלי בבחירות לנשיאות ב-2012. הנטסמאן אמנם קיבל את המינוי (לימים הוא יאמר: כאשר נשיא, לא חשוב מאיזו מפלגה, מטיל עליך תפקיד, אתה מתייצב למשימה), אבל התפטר לפני כמה חודשים, לאחר קצת יותר משנתיים בבייג'ינג, וחזר לארה"ב כדי להצטרף למירוץ לנשיאות.

כבר מתחילת ההתמודדות על מועמדות מפלגתו, היה הנטסמאן יוצא דופן. בהשוואה למתמודדים האחרים הוא היה המתון ביותר, לא רק בהשקפותיו אלא גם בהתנהגותו ובהלך רוחו. הוא לא התלהם, לא הרים קול בעימותים הטלוויזיוניים, לא הטיח רפש. בקיצור, הוא היה מועמד משעמם, שביקש לשכנע בנימוקים היגיוניים, לא בלהט של אידיאולוגיה ימנית. הוא לא נשא את לפיד ההתנגדות להפלות, למרות שהתנגד להן אישית. בניגוד להתלהמות הפטריוטית של מתמודדים אחרים (למעט רון פול הבדלן), שקראו להמשך נוכחות אמריקנית בעיראק ובאפגניסטאן, הוא קרא לסיים את המעורבות האמריקנית שם במהירות.

בזמנים אחרים, לפני היווצרות השסע הגדול הגדול בין רפובליקנים לדמוקרטים, היה להנטסמאן סיכוי טוב לזכות במועמדות מפלגתו. יש לו הופעה נשיאותית, ניסיון בפעילות הממשל בוושינגטון, ניסיון כמושל מדינה, שנהנה מפופולריות רבה בתקופת כהונתו, ואישיות נעימה, לא לעומתית. הוא הצטייר יותר כדיפלומט מאשר כפוליטיקאי ומבקריו טענו שהוא חסר כריזמה. בניגוד למתמודד המוביל עתה, מיט רומני, לא דבק בהנטסמאן רבב מעורר מחלוקת כאשר מילא תפקידים בכירים בעסק המשפחתי, הנטסמאן קורפוריישן.

אבל במערכת הבחירות הנוכחית, שמאופיינת בעוינות, אם לא משטמה, בין מפלגתית, סיכוייו של הנטסמאן היו קטנים מלכתחילה. הוא הקדיש כמעט את כל משאביו לסבב הבחירות המקדימות בניו-המפשיר, אך הצליח להגיע רק למקום השלישי, אחרי רומני ופול. הסקרים בקרולינה הדרומית ניבאו לו שחורות. הוא פשוט לא הצליח לשלהב את הבוחרים הרפובליקניים, שנסחפו ימינה, יחד מפלגתם. הו נהג להתחמק ממתן תשובה ישירה לשאלה האם הוא שמרן עקבי או מתון פרגמטי, התחמקות שלא חיבבה אותו על הבוחרים בימין הרפבוליקני הקיצוני. כמו רפובליקנים מתונים אחרים, הנטסמאן הוא זן שהולך ונכחד.

בעימותים הטלוויזיוניים באייווה ובניו-המפשיר, תקף הנטסמאן בחריפות את רומני והאשים אותו לא פעם שהוא חסר "ליבה". אבל עוזריו רמזו אמש, שהנטסמאן יעניק את תמיכתו לרומני.

מאז תחילת ההתמודדות הרפובליקנית, נשרו מהמאבק שלושה מועמדים: טים פולנטי החיוור, מישל בקמן, האויבת המושבעת של הפלות מכל סוג, והרמן קיין, איש העסקים שהגה את תכנית המיסים "999". נותרו בזירה: רומני, שעדיין מוביל, אבל אינו מצליח לשלהב את הבוחרים הרפובליקניים, ומימין ניוט גינגריץ', יו"ר בית-הנבחרים לשעבר, שמנהל ונדטה אישית נגד רומני, באדיבות תרומה בסך חמישה מיליון דולר מאיל ההמורים שלדון אדלסון; ריק סטנורום, הסנטור לשעבר, שמגדיר עצמו כמועמד של ישו; וריק פרי, מושל טקסאס. פרי, שהפגין ביצועים כושלים בעימותים טלוויזיוניים, צפוי לנשור בקרוב. קטגוריה בפני עצמו הוא רון פול.

קרוליינה הדרומית תהיה כנראה ההזדמנות האחרונה של הימין הקיצוני הרפובליקני להוריד מהמסלול את מיט רומני, אך כל עוד קולות הימין מתפלגים בין גינגריץ' וסנטורום, זו תהיה משימה בלתי אפשרית.