"חוק גרוניס" הביא לחיזוק עיקרון הסניוריטי בבחירת נשיא בית המשפט העליון, ולפיכך לא ייפסל - כך החליטו היום (ג׳) שופטי בג"ץ אליעזר ריבלין, עדנה ארבל ואליקים רובינשטיין, שהחליטו לדחות את עתירתה של התנועה לאיכות השלטון נגד התיקון לחוק בתי המשפט, שזכה לכינוי "חוק גרוניס".
על-פי החוק, שאושר בכנסת לפני שבועיים, רשאי להתמנות לנשיא העליון או המשנה לו גם שופט שנותרו לו פחות מ-3 שנות כהונה עד לפרישתו.
בהחלטתם לדחות את העתירה לפסילת החוק, הדגישו השופטים את חשיבותו של עיקרון הסניוריטי, שהשופטים מבקשים לשמר אף שהוא איננו מעוגן בדבר חקיקה כלשהו.
"לא נמצאה לנו עילה לערער על חוקתיות החוק", כתב השופט ריבלין, "אין הוא פוגע בזכויות האדם שבחוקי היסוד, ואין הוא פוגע בערכים בסיסיים המוגנים בחוקי היסוד. בפועל החזיר החוק עטרה ליושנה - מינוי הנשיאה ומינוי הנשיא, כמו מינוי המשנה לנשיאה ומינוי המשנה לנשיא על-פי בכירותם: ודאות הבאה למנוע פזילה אל עבר הלא נודע, על כל מגרעותיה".
ואכן, בהתאם לעיקרון הסניוריטי, ובעצה אחת עם שופטי העליון, פירסמה בשבוע שעבר הוועדה לבחירת שופטים את שמו של השופט אשר גרוניס ברשומות, כמועמד יחיד לכהונת נשיא בית המשפט העליון.
הנשיאה הנוכחית, דורית ביניש, תפרוש מכהונתה בטקס ממלכתי ב-28 בפברואר, בעוד כחודש וחצי. ביניש טרם החליטה מה יהיה פסק הדין שאותו תקריא בטקס פרישתה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
