דני דנקנר יועמד לדין בכפוף לשימוע בפרשת ההלוואה מבנק הפועלים

יו"ר בנק הפועלים לשעבר, דני דנקנר, הולך ומסתבך: פרקליטות המדינה הודיעה לדנקנר כי בנוסף לכתב האישום העומד נגדו בפרשת קרקעות מלח במסגרת כתב האישום שהוגש לבית המשפט בעניין הולילנד, ובנוסף לכתב האישום הנשקל נגדו בפרשת בנק פוזיטיף, נשקלת העמדתו לדין בפרשה נוספת - הפעם בגין קבלת הלוואה במירמה מבנק הפועלים.

הפעם מואשם דנקנר בקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות ובהלבנת הון - ואולם גם אישום זה, שהופרד מפרשת ההלוואה הראשונה, כפוף לשימוע שייערך לו.

את ההחלטה על העמדתו לדין של דנקנר בכפוף לשימוע בפרשה זו קיבל המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים, עו"ד שי ניצן, בסיוע המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, בראשות עו"ד אביה אלף, לאור החלטתו של פרקליט המדינה משה לדור לפסול את עצמו מלטפל בנושא, לאור ניגוד עניינים.

הצהרות כוזבות

על-פי כתב החשדות, המהווה טיוטת כתב אישום, באוקטובר 2008 פנה דנקנר אל ציון קינן, ששימש אז כמנהל החטיבה העסקית בבנק הפועלים, ואמר לו כי ברצונו לקבל מסגרת אשראי על סך של 3.4 מיליון דולר, סכום שווה ערך לסך של 12,841,800 מיליון שקל לפי שער החליפין אז, לתקופה של שנה כהלוואת גישור מבנק הפועלים. דנקנר אמר לקינן כי מטרת האשראי המבוקש היא מימון השקעה לבניית נכס נדל"ן. מתוקף מעמדו של דנקנר בבנק, הועברה בקשתו של דנקנר לוועדת בעלי עניין.

בעקבות דבריו של קינן, בין היתר, לגבי מטרת בקשת האשראי, אישרה ועדת בעלי עניין את הבקשה בכפוף לבדיקה של קינן כי סך שווי עושרו האישי של דנקנר, כפי שהוצהר על-ידו בדוח העושר האישי, עומד על סך של לפחות פי שניים מבקשת האשראי.

לטענת הפרקליטות, במהלך חודש נובמבר 2008 שלח דנקנר שתי הצהרות שונות לגבי שווי עושרו האישי, שהכילו פרטים כוזבים או חסרים. בעקבות המצג שהציג דנקנר, אושרה סופית מסגרת האשראי לטובתו. לאחר שהועמדה לו מסגרת האשראי דנקנר השתמש באשראי לצורך שימושים שונים אך לא לצורך בניית נכס הנדל"ן.

בגין מעשים אלה מייחסת הפרקליטות לדנקנר עבירות קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות וביצע פעולה ברכוש אסור על-פי חוק איסור הלבנת הון.

יצוין כי בשבוע שעבר סגרה הפרקליטות את התיק נגד קינן בנוגע להלוואה זו.

השימוע לדנקנר בפרשת בנק פוזיטיף אמור להיערך במחלקה הכלכלית בפרקליטות בחודש הבא, ובהודעת משרד המשפטים צוין כי "ניתן להניח כי החשדות המפורטים במכתב הנוסף של הפרקליטות ייבחנו במסגרת אותו שימוע".

סנגורי דנקנר: "ההחלטה מעוררת תמיהות"

עורכי דינו של דני דנקנר - יורם ראב"ד, יוסף בנקל, רות ליטבק ונבות תל-צור - מסרו בתגובה כי דנקנר דוחה בתוקף את החשדות המיוחסים לו.

"אין כל מקום לזמן את דנקנר לשימוע בעניין זה, כאשר אך לפני ימים ספורים קבעה הפרקליטות בהחלטה אחרת שפרסמה, באותה פרשה ממש, כי אין קשר סיבתי בין 'דוח עושר' שמסר דני דנקנר לבין אישור ההלוואה על-ידי חברי ועדת האשראי של הבנק. על כן היה על הפרקליטות לסגור אף את התיק בענייננו של דנקנר", מסרו עורכי הדין.

עוד נמסר מטעם הסנגורים כי ההלוואה שקיבל דנקנר מהבנק הוחזרה במלואה לפני זמן רב, ואין כל עניין להמשיך ולעסוק בפרשה זו. "ההתעקשות לצרף לדנקנר אישום נוסף מצביעה על חולשה מהותית של הטענות שהועלו נגדו עד כה, שאחרת לא ניתן להסביר את הזימון הנוסף לשימוע. לאור האמור, ההחלטה לזמן את דנקנר לשימוע בפרשה זו יוצרת תחושת אי-נוחות כבדה, ומעוררת תמיהות קשות באשר לשיקול-הדעת ולמניעים העומדים מאחורי החלטה זו".

רקע: אישומים בשוחד בפרשות הולילנד ופוזיטיף

לפני כחודש הוגש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב כתב האישום האימתני בפרשת הולילנד, נגד 16 נאשמים, ובהם דני דנקנר. דנקנר, המואשם בעבירות של מתן שוחד, רישום כוזב במסמכי תאגיד והלבנת הון, מעורב בפרשה השלישית שבכתב האישום, פרשת קרקעות חברת תעשיות מלח, שהיא ספיח לפרשת הולילנד.

לפי כתב האישום, החל מאמצע שנות ה-90 פעל דנקנר, בשמה של תעשיות מלח ומטעמה, לקדם הסדר מקרקעין, שנחתם בין תעשיות מלח לבין מינהל מקרקעי ישראל, שעניינו שינוי ייעוד קרקעות בעתלית ובאילת מייעוד של תעשיית מלח למגורים, תיירות ומסחר ומתן זכויות בקרקע לאחר שינוי ייעוד. על מנת לקדם את הסדר המקרקעין, ובשל היקף ההסדר וחריגותו, סיכם דנקנר עם מאיר רבין, עוזרו האישי של עד המדינה בפרשה, ש"ד, כי רבין ייתן טובות הנאה כספיות ליעקב אפרתי, שעמד בראש המינהל, על מנת שזה יסייע בקידום ההסדר.

לטענת הפרקליטות, דנקנר נתן לרבין, בשמה של תעשיות מלח ומטעמה, כ-1.1 מיליון שקל, על מנת שייתן טובות הנאה כספיות לאפרתי, תוך שימוש במערכת כוזבת של כיסוי חשבונאי, שנועדה להסוות את מתן כספי השוחד. אפרתי מואשם כי לקח לפחות 45 אלף שקל מכספי השוחד. נוכח תשלומי השוחד פעל אפרתי לקידום הסדר המקרקעין.

בספטמבר 2011 הודיעה הפרקליטות לדנקנר כי היא שוקלת להעמידו לדין בכפוף לשימוע בפרשת הבנק הטורקי פוזיטיף - הפרשה המרכזית שממנה הסתעפה גם פרשת ההלוואה הנוכחית. בפרשה זו הוא מואשם בלקיחת שוחד, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, מירמה והפרת אמונים בתאגיד, פגיעה בניהול תקין של עסקי תאגיד בנקאי והלבנת הון. מדובר בסדרת פרשות שבהן מעורב דנקנר.

לפי כתב האישום, בפרשה שעניינה רכישת בנק פוזיטיף על-ידי בנק הפועלים בשנים 2005-2008, השתתף דנקנר באופן פעיל בהליך רכישת הבנק ובדיוני דירקטוריון הפועלים, שאישרו את רכישת הבנק במשותף עם קרן RP. בתקופה זו לא גילה דנקנר לדירקטוריון על הקשרים העסקיים המורכבים של אלרן השקעות ואלרן נדל"ן, שבה החזיקו הוא ובני משפחתו מניות בשיעור ניכר, שהיוו את עיקר הונו, עם קבוצת RP.

דירקטוריון הפועלים החליט באותה תקופה לשלם לקרן RP פיצוי בסך 25 מיליון דולר, ולפי הראיות היה דנקנר מעורב באופן פעיל בניהול המשא-ומתן בין הפועלים ל-RP בנוגע לעסקת פוזיטיף בכלל ובנוגע לרכישת זכויותיה של RP בפוזיטיף בפרט.

לפי כתב האישום, דנקנר קבע למעשה את גובה הפיצוי ש-RP קיבלה, והוביל לאישורו בדירקטוריון. דנקנר מואשם כי לא גילה לדירקטוריון על הקשרים העסקיים של אלרן השקעות ואלרן נדל"ן עם קבוצת RP, קשרים עסקיים שהיו משמעותיים מאוד באותה תקופה לאלרן, על רקע מצבה הכלכלי המתדרדר של החברה.

בפרשה, שעניינה קבלת הלוואה מבנק DHB בנובמבר 2008, ביקש דנקנר הלוואה בסך של 5 מיליון אירו מבנק DHB, השייך להליט צ'נגלולו, איש עסקים טורקי, המחזיק גם בבנק פוזיטיף, יחד עם בנק הפועלים.

דנקנר מואשם כי קיבל את כספי ההלוואה במארס 2009, מבלי שדיווח לדירקטוריון הפועלים או ליועץ המשפטי של הבנק על ההלוואה, לא דיווח על אישורה ולא דיווח על העברת הכסף לחשבונו.

במהלך התקופה שבין בקשת ההלוואה על-ידי דנקנר ועד קבלת הכסף, פעל דנקנר לכאורה כיו"ר דירקטוריון הבנק, כדי שהדירקטוריון יאשר חלוקת דיבידנד בבנק פוזיטיף, חלוקה שהיטיבה עם צ'נגלולו, וכן שדירקטוריון הבנק יאשר רכישת 4.82% ממניות בנק פוזיטיף מידיו של צ'נגלולו בכ-15 מיליון דולר.

בפרקליטות רואים במעשים אלה של דנקנר בקשת ולקיחת שוחד מידיו של צ'נגלולו. עוד נטען כי לצורך קבלת ההלוואה מבנק DHB הציג דנקנר מסמך, ובו הצהרה כוזבת כי ההון העצמי שלו הינו 50 מליון אירו.

הפרשה השלישית שבה מואשם דנקנר היא בשימוש בחשבונה של מזכירתו חגית מלכה בין אפריל 2000 ליולי 2009, ובאי-דיווח לפי חוק איסור הלבנת הון. מלכה, לפי החשד, איפשרה לדנקנר לעשות שימוש בחשבונה.

לפי החשד, דנקנר עשה שימוש בחשבון והכספים שהופקו בו היו שייכים לו, למרות שמלכה הצהירה במועד פתיחת החשבון כי היא הנהנית היחידה בו. סך הפעילות בחשבון בתקופה זו עמד על 13.8 מיליון שקל.