בנק ישראל דחה את ההקלות לצרכן בעמלת ערבות בנקאית

עמלת ערבות בנקאית נגבית מלקוחות פרטיים ■ מדובר בשירות נדיר, אך משום שהלקוח נזקק לערבות בדחיפות ואין לו חלופה, הבנקים מנצלים את חולשתו וגובים תעריפים מופרזים

בלחץ הבנקים, בנק ישראל דחה את ההקלות לצרכן בעמלת ערבות בנקאית. ההקלות, שהיו אמורות להיכנס לתוקף ב-1 בינואר, נדחו לתחילת מארס, לאחר שהבנקים טענו כי אינם עומדים בלוח הזמנים לשינוי העמלה, מסיבות תפעוליות.

בתגובה נמסר מבנק ישראל כי "הבנקים אכן ביקשו ארכות כדי להכין את מערכותיהם לשינוי. היערכות מעין זו דרושה כדי לייצר בקרות ולוודא שההקלה תינתן לכלל הלקוחות הזכאים לה. המפקח אישר ארכה קצרה, עד 1 במארס".

עמלת ערבות בנקאית נגבית מלקוחות פרטיים, בדרך כלל עם שכירת דירה. מדובר בשירות נדיר, שלקוח נזקק לו לעתים רחוקות, אך משום שהלקוח נזקק לערבות בדחיפות ואין לו חלופה, הבנקים מנצלים את חולשתו וגובים תעריפים מופרזים.

כך, הבנקים נוקבים את מחיר העמלה כשיעור מהסכום הנדרש, וגובים 5%-7% מהסכום. בנוסף, הבנקים גובים עמלת מינימום של 380-500 שקל, ואינם מפרידים בתעריף בין יחיד לבין עסק קטן. זאת ועוד: יש והבנקים דורשים מהלקוחות להעמיד מול העמלה ביטחונות לתקופת הערבות, בצורת פיקדון בגובה הסכום.

בעקבות סדרת תחקירים של "גלובס" על הפגיעה הצרכנית בבנקים, יזם יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ כרמל שאמה-הכהן (ליכוד), דיון בעניין עמלת הערבות הבנקאית. לאחר בדיקה, הורה המפקח על הבנקים, דודו זקן, לבנקים לבצע שינויים מהותיים בגובה העמלה.

זקן קבע כי הבנקים יפרידו בין עמלת ערבות בנקאית המגובה בפיקדון, לבין ערבות בנקאית שאינה מגובה. בנוסף, הורה זקן לבנקים לתמחר מחדש של עמלת הבסיס. עם זאת, כאמור ביקשו הבנקים, וקיבלו, דחייה בעניין.

בעקבות זאת פנה עו"ד דב אבן אור, המייצג את ארגון "שורת האזרח", לבנק ישראל, בטענה כי הדחייה אינה ראויה. "אין אף סיבה להערכות הבנקים לביצוע ההנחיה. איזו הערכות נדרשת לצורך הפסקת חיוב לא צודק? כאשר הערבות מבוססת על כסף לקוח המשועבד לבנק אין בכך ולו טיפת סיכון, ולכן עמלה זו אמורה להיות זהה בגין עשיית צ'ק בנקאי".

אבן אור אף דרש מבנק ישראל כי יקבע לעמלה תקרת מקסימום, ואיים כי אם לא יענה בחיוב יפנה לבג"ץ.

שיעורי עמלת ערבות בנקאית
 שיעורי עמלת ערבות בנקאית