שלמה נס: קשה לחדש את האמון של מי שנפגע מקריסת חברה

כמה מרשתות הקמעונאות הגדולות בישראל נקלעו בשנים האחרונות לקשיים כלכליים משמעותיים ונכנסו להליכים של הקפאת הליכים ואף לפירוק. הקורבן התורן היא רשת העשה זאת בעצמך אייס, שנקלעה לאחרונה לקשיים ולחובות בהיקף כולל של כ-450 מיליון שקל. בימים האחרונים עסקו נאמני החברה, עו"ד אמיר פלמר ורו"ח בועז גזית, בניסיונות לחדש את אספקת הסחורה לרשת, במטרה למנוע את קריסתה ולאפשר את קיומה כ"עסק חי".

לדברי ד"ר שלמה נס, עו"ד ורו"ח, מהנאמנים המנוסים בישראל, שטיפל כנאמן בין היתר ברשת קלאבמרקט, ברשת בורגראנץ' ובאגרקסקו, כל מקרה של קריסה כלכלית שונה מאחר, אך יש גם מאפיינים משותפים רבים לכל המקרים.

"במקרה של אייס, המטרה המרכזית של הנאמן היא לשמור על העסק כ'עסק חי' שממשיך להתקיים, שכן בעסק מהסוג של אייס, האלטרנטיבה היא כמעט כלום. לצורך כך יש צורך לחדש את האמון עם העובדים, עם הספקים וכמובן גם עם הלקוחות, וזה לא דבר פשוט בנסיבות של קריסה כלכלית, כשאנשים כבר נפגעו וחטפו מכות, אבל זה אפשרי. אמנם איני מצוי בפרטי המקרה של אייס, אך אני מתרשם שהנאמנים שם פועלים בכיוון הנכון וכפי שצריך ומאחל להם שיצליחו".

- מהן נקודות הקושי המרכזיות עמן מתמודד נאמן בהליך מסוג זה?

"צריך להבין שכל הגורמים המעורבים - העובדים, הספקים והנושים - נתונים ללחץ עצום, שכן הם כבר נפגעו קשות ועלולים לקרוס בעצמם או להיפגע משמעותית כתוצאה מקריסת אייס. מבחינה זו, לוחות הזמנים הם מאוד לחוצים וקצרים, וצריך להתגבר על אינסוף מכשולים בזמן קצר, מתוך מטרה למצוא רוכש פוטנציאלי תוך כדי שמירת העסק, על מנת לממש אותו במהירות".

- איך נאמן מנהל הליך כזה עם כל הלחצים שמסביב?

"תיקים מהסוג הזה אינם עבודה של בן אדם אחד, ודורשים התגייסות שלמה במשרד, שמתחלק למספר צוותים שכל אחד מהם מטפל בחלק אחר מהמשימות הרבות. יש צוות משפטי, צוות ניהולי תפעולי, צוותי משא-מתן ועוד. במקרה של קלאבמרקט, למשל, היה לנו צוות של כ-30 איש שעבדו בתיק, ואני מניח שגם במקרה של אייס פועל צוות גדול.

"באופן אישי, אין ספק שקור-הרוח והרגישות לגורמים השונים הם תכונות יסוד שנדרשות מנאמן בשלבים שכאלה. השופטת ורדה אלשיך אמרה פעם שהליך כזה הוא חדר הטיפול הנמרץ של עולם העסקים - לאור הצורך להציל ולהנשים את החברות שנמצאות במצב של קריסת מערכות".

- התקשורת נוטה לסקר בהרחבה קריסה של רשתות כמו אייס וקלאבמרקט. איך אתה תופס את הסיקור התקשורתי?

"לסיקור התקשורתי שני צדדים. מצד אחד, לתקשורת יש תפקיד משמעותי וחשוב בהליכים כאלה, בפרט כאשר מדובר בחברות גדולות. התקשורת היא אמצעי כמעט בלעדי לתקשר עם מאות ואלפי נושים ולקוחות, והיא יכולה לסייע בקידום ההליכים בתיק, למשל בהליכי המכירה.

"מצד שני, לעתים הסיקור התקשורתי יכול להיות 'חרב פיפיות' ולהקשות ולהפריע להליכים הנחוצים בתיק, בעיקר בתקופות לחץ, ולהסיט את תשומת-הלב של גורמים שונים לכיוונים לא קונסטרוקטיביים. הציפייה שלי מהתקשורת היא להיות גורם אחראי ותורם להצלה ולא להפך, אך כאמור, לא תמיד זה כך".

- האם קיימת שליחות בעבודתו של נאמן, או שהוא פועל ממניעים כלכליים בלבד?

"לצערי, הרושם של אנשים רבים, ולעתים גם בתקשורת, הוא שמה שמניע את הנאמן הוא אך ורק שיקול של שכר-טרחה. זה ממש, ממש לא נכון. התחום הזה קשה ביותר, ומי שלא אוהב לעזור לאנשים, להציל ולעשות טוב - קשה לו מאוד להחזיק מעמד. עובדה שגורמים רבים וטובים פרשו מהתחום, בעיקר מתחום ניהול חברות בקשיים, שכן זה יכול לשתק משרד.

"ללא תחושת שליחות אמיתית ורצון לסייע לכל הגורמים ולהצילם, אי-אפשר להצליח באמת בתיק. כמובן שיש גם שכר מכובד לצד העבודה המאומצת, אך זה ממש לא השיקול. פעמים רבות, הפעולות שנעשות בתיקים עומדות בניגוד לשיקולי שכר-טרחה - הרבה יותר קל לפרק ולממש נכסים מאשר להציל עסקים ומאות מקומות עבודה ואלפי נושים. רק בקיץ האחרון, בתיק אגרקסקו, נוכחנו כמה הדברים הללו לא פשוטים וקשים, כולל מאבק מול המדינה שהצליח רק באופן חלקי".