גילה: "רשות ההגבלים עוברת טרנספורמציה לרשות תחרות"

הממונה על ההגבלים: "הרבה מהשווקים בישראל לא תחרותיים, ומבחינה זו המחאה צדקה" ■ השר שמחון: "לתחרות החופשית יש השפעה לא מבוטלת על יוקר המחיה"

"רשות ההגבלים העסקיים עוברת טרנספורמציה מרשות הגבלים לרשות תחרות. יש לנו כלים לקדם תחרות ולא רק למנוע פגיעה בתחרות. אנחנו נשתמש בכל הכלים שהחוק נתן לנו כדי מצד אחד לאכוף אותו בנחישות, אבל מצד שני כדי לקדם את התחרות וכדי לייעץ לממשלה לגבי האספקטים התחרותיים בעבודתה".

כך אמר הבוקר (ב') הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיויד גילה, בדברי הפתיחה בכנס השנתי של רשות ההגבלים העסקיים, שנערך תחת הכותרת "רשות ההגבלים העסקיים ויוקר המחיה".

גילה, שכבר התבטא בעבר בצדקת המחאה הצרכנית, המשיך באותה גישה תומכת ואמר כי "הרבה מהשווקים בישראל אינם תחרותיים. מבחינה זו המחאה החברתית צדקה. לכן אנחנו נפעל למציאת הפתרונות לבעיה. הרשות תפעיל מצד אחד כוח הרתעה למניעת פגיעה בתחרות, ומצד שני תשתמש במומחיות שלה כדי להתוות פתרונות לכשלים תחרותיים. כך נילחם בבעיית יוקר המחיה לטובת ציבור הצרכנים בישראל".

גילה הוסיף עוד כי "פגיעה בתחרות היא מס מהסוג הכי לא יעיל. היא מהווה פגיעה בלתי מבוקרת בצרכנים, שהשכבות החלשות משלמות עליה הכי הרבה ואת המחיר הכי כואב. יוקר המחיה הוא מצב שבו נגרם נטל עודף שלא ניתן למיזעור".

בהקשר זה קרא גילה לממשלה לשנות את סדרי העדיפויות שלה. "בהמלצות הביניים של ועדת הריכוזיות המלצנו שכאשר המדינה מקצה נכס לידיים פרטיות, היא צריכה לחשוב לא רק על השק שהמדינה מקבלת אלא גם על התחרות שהיא מקדמת ועל טובת הצרכן. עדיף למקסם את רווחת הצרכן על מקסום השק שהמדינה מקבלת".

לדברי גילה, "יש כל מיני ערכים חיצוניים לתחרות שהממשלה מקדמת, ביניהם יציבות השוק, הבנקים חברות הביטוח, מניעת קריסה של פירמות ופיטורי עובדים, קידום איכות הסביבה, שמירה על אספקתו של מוצר ציבורי ועוד. אין ספק כי הערכים האלה מאוד חשובים", אמר, אך הוסיף מיד: "אבל למה צריך לקדם אותם על גבו של הצרכן? למה צריך לפגוע בתחרות בשוק או להעלות מחיר מוצר או שירות כדי להשיג את המטרות הללו?

"מרגע שקבענו שטובת הצרכן עדיפה על פני השק של המדינה, אנחנו חייבים להסיק שעדיף לקדם את המטרות החשובות האלה של יציבות פירמות, מניעת קריסה, מניעת פיטורי עובדים, איכות הסביבה, אספקה של מוצר ציבורי, על-ידי מתן סובסידיה כלשהי או סיוע מהמדינה, ולא על הגב של הצרכן תוך הגדלת יוקר המחיה".

גילה התייחס גם לדרך העדיפה עליו לפקח על השוק: "תחרות תמיד עדיפה על פיקוח. אם ניתן ליצור תהליך תחרותי בשוק, באמצעות למשל הסרת כבילות ידיים שמרתיעות תחרות, הורדת חסמי מעבר וחסמי כניסה, סעדים מבניים - כל הכלים האלה עדיפים", אמר.

הדוגמה לכך שהוא פועל על-פי המדיניות הזו, כך גילה, באה לידי ביטוי במגבלות שהוא מעוניין להטיל בעסקת ההשקעה של דלק ונובל, השליטות של קידוח "תמר", ב"לוויתן".

"אלמלא ההשקעה הזו, היה יכול להתפתח תהליך תחרותי בין 'לוויתן' לבין 'תמר' על ליבם של לקוחות ישראליים. השאיפה שלנו היא להגיע לתהליך תחרותי בין 'תמר' לבין 'לוויתן', להבדיל מלפקח על מחיר הגז הטבעי. צריך כמובן גם לדאוג למגבלות כאלה על יצוא גז, כך שכל קידוח יפנה לישראל כמות כזו של גז טבעי שתאפשר תחרות אפקטיבית על ליבם של לקוחות בישראל", אמר גילה.

גילה התייחס גם להצעת החוק מעוררת המחלוקת שעניינה הוספת מנגנון עיצומים כספיים לחוק ההגבלים העסקיים. החוק המוצע קובע מנגנון להטלת עיצום כספי בסכום מרבי התלוי בהיקף המכירות של מבצע ההפרה, עד לסכום של 30 מיליון שקל. כן נקבע הליך מקדים להטלת הקנס, הכולל שימוע למפר. תקיפת הסנקציה תעשה באמצעות הגשת ערר לבית הדין להגבלים עסקיים.

ההצעה לא מתקבלת היטב בשוק, כאשר מבקריה טוענים כי היא הופכת את הממונה על ההגבלים לחוקר, התובע והשופט גם יחד.

גילה דוחה את הביקורת. "מאז הגעתי לרשות התחדדה לי עוד יותר הבעייתיות שבה יש הפרות מאוד פוגעניות של החוק שאין בצדו שום סנקציה", אמר, והבהיר כי "זו הסיבה שהרשות מקדמת את התיקון לחוק שמוסיף עיצומים מינהליים. אם תיקון זה יתקבל כלשונו, נוכל להתחיל במאמצים לכיוון הגדרה יותר צרה של הסדר כובל אסור, ומאמץ לכיוון יותר סלף אססמנט - שבהסדרים שהם לא בגזע הנוקשה של האיסורים, הצדדים יוכלו לבדוק בעצמם אם ההסדר שלנם עלול לפגוע בתחרות. אם יסתבר שהם טעו, תהיה לנו אפשרות לתקוף את ההסדר בדיעבד".

שמחון: "התחרות החופשית משפיעה על יוקר המחיה"

שר התמ"ת שלום שמחון, שהשתתף גם הוא בכנס רשות ההגבלים, אמר: "בזמן האחרון כמעט ולא ניתן לפתוח ולדון בנושא ציבורי שלא יהיה רלוונטי בצורה זו או אחרת למחאה החברתית ולסיסמא שהיא טבעה - הקריאה לצדק חברתי. המטרות שלשמן המחאה פרצה והנושאים החשובים שהיא העלתה על הפרק כמובן שאינם חדשים לנו, אולם היא העניקה להם עוד כוח ולא נתנה להם לרדת מסדר היום".

שמחון התייחס לכך שבבסיסה של המחאה עמד נושא יוקר המחיה, ואמר כי "לתחרות החופשית במשק הישראלי יש השפעה לא מבוטלת על יוקר המחיה, והצרכן נפגש עימה מדי יום. מחירם של מוצרים, גם אם יתייקרו בשקלים בודדים, ישפיע על סל הקניות של רבים, והודות למחאה החברתית גברה המודעות, עד כדי השפעה על החברות הגדולות בשוק".

לדברי שמחון, "זה מתחיל בתחרות בשווקים, שמושפעת בין היתר מדיני ההגבלים העסקיים. יישומם ישפיע בסופו של יום על יוקר המחיה, על פערי איכות החיים, על השוויון, על הפריפריה ועל השכבות החלשות. זה נכון מן ההיבט של מחיר המוצרים, האיכות והמגוון".

עוד הוסיף שמחון כי "התחרות החופשית משחקת תפקיד חשוב במיוחד במקומות בהם הרגולציה אינה אפקטיבית דיה, או שאינה קיימת. כוחה בכך שהיא פועלת ללא התערבות ישירה של הממשלה, אך כאשר זו כן מתערבת, מטרתה לרסן גופים עסקיים המבקשים להתעשר על חשבון הצרכן תוך שימוש באמצעים פסולים".

שמחון אף התייחס לבעיית התחרותיות במשק הישראלי ואמר כי "השוק הישראלי הוא קטן ועתיר חסמי כניסה, דבר המקשה מאד על התפתחותה של תחרות תקינה".

עם זאת, הוסיף, "נעשתה בתחום התקדמות רבה. רשות ההגבלים העסקיים הצליחה וביססה את מעמדה כרשות עצמאית, מקצועית, עניינית ונטולת פניות. היום גם הממשלה וגם המגזר הפרטי מכירים בתרומתה של הרשות להגנת התחרות, הן באמצעות פיקוח על מיזוגים והן בהתמודדות עם קרטלים ועבירות הגבלים עסקיים".

איל גבאי: "צריך לנהוג כמו בשנות ה-90', שסגרו מפעלים בלי רחמים"

בפאנל בנושא ריכוזיות ויוקר המחיה, הציע אייל גבאי, לשעבר מנכ"ל משרד ראש הממשלה וחבר ועדת הריכוזיות, פתרון "יצירתי" לבעיית הריכוזיות במשק. "צריך לעשות מה שעשו בשנות ה-90', כשהפכו את המשק ממשק סגור לפתוח, הורידו את המכסים על הטקסטיל וסגרו את כל מפעלי הטקסטיל בפריפריה בלי עכבות ובלי רחמים. ברור שזה עשה רע לאנשים שעבדו שם, אבל בראייה של 20 שנה אחורה, המשק במצב טוב יותר".

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים כלכליים, עו"ד אבי ליכט, שהשתתף אף הוא בפאנל, לא הסכים עם הדברים: "הייתה תקופה שבה הסלוגן המוביל 'תחרות, תחרות, הפרטה, הפרטה'. הסלוגן הזה קידש את ההפרטה, ועכשיו אנחנו מבינים שאולי רצנו קדימה מדי. התמכרנו להפרטה גם במקומות שבהם היא הזיקה. אני מתנגד לסלוגנים גורפים מדי. תחרות היא חשובה, אבל גם מקומות עבודה של אנשים בפריפריה הם חשובים, ולא הייתי רוצה שהם ישלמו את מחיר הסלוגן החדש".

חיים שני, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר ויו"ר ועדת הריכוזיות, הוסיף כי "התיאוריה אומרת שאם מפעל או גוף תחרותי לא רווחי, אז הוא לא יוחזק על-ידי משלם המסים, גם אם זה אומר שאנשים יאבדו את מקום העבודה שלהם. בעולם המעשי, זה יותר מורכב, וכל מדינה פועלת אחרת, במיוחד על רקע המדיניות של ברק אובמה שמודיע שהוא רוצה להחזיר עבודות לארה"ב. אנחנו חיים בעולם יותר מורכב ממה שראינו בשנות הצמיחה".