הצעת חוק: ישראלים יוכלו להשקיע בארה"ב ולקבל אשרה

ציר בית-הנבחרים האווארד ברמן, הדמוקרט הבכיר בוועדת החוץ של בית-הנבחרים, הניח אתמול (ה') על שולחן הבית הצעת חוק שתאפשר לאזרחים ישראליים לקבל אשרות E-2 לארה"ב. אשרות אלה, שעד עתה לא היו זמינות לישראלים נטולי דרכון זר, יאפשרו לישראלים, גם כאלה שאינם עובדים בחברות גדולות ושאינם בעלי תואר אקדמאי, להשקיע בעסק חדש או קיים בארה"ב סכום שנמוך ממחיר דירה בגוש דן ולזכות באשרת עבודה להם ולבני משפחותיהם. תיאורטית ניתנת האשרה להארכה מדי שנתיים, כל עוד העסק קיים.

יזמת החקיקה יוצאת לדרך בתמיכה דו-מפלגתית, תופעה נדירה בקונגרס המשוסע של 2012. הצטרפו ליזמה יו"ר ועדת החוץ, הצירה אילנה רוס-לטינן, רפובליקנית, וצירים אחרים משתי המפלגות. הצעת חוק דומה הונחה על שולחן הסנט אשתקד וגם שם היא זוכה בתמיכה דו-מפלגתית. יש הערכות שהצעת החוק תגיע לשולחנו של הנשיא לחתימה בחודשים הקרובים.

"זה שיפור משמעותי ביותר, פריצת דרך של ממש לאחר שנים רבות שבהן ניסו גורמים רשמיים ועסקיים בישראל לשנות את אמנת הסחר בין ישראל לארה"ב, שנפקדת ממנה אשרת המשקיע", אמר ל"גלובס" עו"ד נמרוד פנץ, ממשרד עורכי-הדין דירסון לוי פנץ מוושינגטון ומווירג'יניה, שמתמחה בענייני הגירה ורילוקיישן.

פנץ ציין, שהחוק החדש, אם אכן יאושר, יפתח את ארה"ב לאוכלוסיות שלמות בישראל שעד עתה יכלו להיכנס אליה בעיקר באמצעות אשרות תייר לפרקי זמן קצרים.

בהודעה לעיתונות אמר ברמן: "יזמת החקיקה שלי תעודד אנשי עסקים מובילים בישראל להשקיע בארה"ב וליצור מקומות עבודה לאזרחים אמריקניים".

"ישראל היא אחת מבעלות הברית הקרובות ביותר של ארה"ב בעולם כולו ומשקיעה משמעותית בכלכלת ארה"ב", אמר ברמן. "אשרות משקיעים מסוג E-2 יחזקו את היחסים החיוניים בי ישראל לארה"ב, יתנו דחיפה למעמד הביניים בארה"ב ויסייעו לצמיחה בשתי המדינות".

אשרת המשקיעים היחידה שזמינה מזה עשרות שנים לאזרחים ישראליים היא מסוג E-1, שמוגדרת כאשרת סחר. אשרה זו מאפשרת ללא אמריקנים להיכנס לארה"ב לניהול "סחר בהיקף ניכר" בין שתי המדינות. בפועל, האשרה הזו משמשת בעיקר נציגי חברות ישראליות גדולות, בעיקר, אך לא רק, בתחום ההיי-טק, עם סניפים בארה"ב, ואנשי עסקים "כבדים".

אשרה E-2 היא, למעשה, אשרה ל'עמך'. נציגים ועובדים אחרים של חברות גדולות משתמשים, כאמור באשרת E-1. אקדמאים ובעלי מקצועות מבוקשים מקבלים בדרך כלל אשרת H-1B. לעומת זאת, אשרה מסוג E-2 קובעת רף כניסה נמוך בהרבה. היא מאפשרת למשקיעים לא אמריקנים להשקיע בעסק חדש או קיים בארה"ב ולקבל אשרת עבודה לצורך ניהול פעיל של העסק, לדברי עו"ד פנץ. האשרה הזו ניתנת להארכה ככל שמתקיימים התנאים העסקיים שביסוד העילה למתן האשרה. במילים אחרות: כל עוד העסק חי ומתפקד, תוארך אשרתו של בעל השליטה בו. המשקיע הזר רק צריך להראות שבאמצעות השקעתו הוא קנה שליטה בעסק או בעלות עליו.

תקנות אשרהE-2 אינן קובעות מה סכום ההשקעה המינימלי, אך מגדירות אותו כ"ניכר". הדבר נעשה בכוונה, כדי לתפור את הסכום לאופיו של העסק המוצע. למשל: מי שרוצה להקים בנק יידרש להשקיע, כנראה, עשרות מיליוני דולר. מי שיציע להקים רשת מקומית של שתי חנויות לתיקון אופניים בניו-ג'רזי יתבקש להראות צ'ק בגודל, נאמר, 200 אלף דולר. סכום נמוך יותר אינו בלתי אפשרי, אם כי לא ברור מה יהיה היחס להצעת השקעה בדוכן פלפל בגריניץ' וילג'.

עו"ד פנץ אמר, כי לאשרה E-2 יש כמה יתרונות משמעותיים: היא ניתנת להארכה ככל שתנאי ההשקעה מוסיפים להתקיים; אין מכסה לאשרות מסוג זה ולפיכך אין הגבלה כמותית על מספר האשרות או תאריכים שבהם האשרה אינה זמינה; בכפוף לתנאים מסויימים, העסק שהקים המשקיע יכול להעביר לארה"ב עובדים זרים ממדינתו של המשקיע (וכמובן, במקרה של משקיע ישראלי הוא יוכל להעביר עובדים ישראליים); האשרה מקנה זכות עבודה בארה"ב לבן/בת הזוג של המשקיע; אין דרישה שהמשקיע יהיה בעל תואר אקדמאי; וכאמור, וזה אולי היתרון הגדול ביותר: אין הגבלה על אופי העסק.

נוסף לכך, אשרת E-2 פותחת למשקיע מסלול מקוצר להשגת גרין קארד.

מדוע נשללה מאזרחים ישראליים אופציית E-2, שעומדת לרשות אזרחים מכמה מדינות אחרות? לפי כמה הערכות, בעשורים הראשונים של מדינת ישראל לא היתה למדינה מוטיבציה לעודד צעד שיוביל לזליגת מטבע זר ואזרחים ישראליים לארה"ב.

אבל זו היסטוריה רחוקה. שגריר ישראל בוושינגטון, מייקל אורן, בירך אתמול על יזמת החקיקה: "...הצעת החוק משקפת את הידידות העמוקה והמיוחדת בין ישראל לארה"ב. הקונגרס, שפעל בשיתוף עם המשרד לקשרי קונגרס בשגרירות ישראל בוושינגטון ועם המשלחת הכלכלית, מקדם את האינטרסים הפוליטיים והכלכליים המשותפים לשתי המדינות והדבר יאפשר לקהילות העסקיות בישראל ובארה"ב להרחיב את השקעותיהן זו בארצה של זו".