גרוניס: עתירות חסרות סיכוי שיוגשו לבג"ץ יידחו על הסף

הנשיא המיועד של בית המשפט העליון, השופט אשר גרוניס, מסמן את המדיניות השיפוטית הצפויה בתקופתו בנוגע לעתירות חסרות סיכוי שיוגשו לבג"ץ - אלה יידחו על הסף, בלא דיון באולם, בהיעדר עילה שיפוטית ותוך חיוב העותרים בהוצאות.

כך עולה מפסק דינו של בג"ץ שדחה אתמול (ד') על הסף עתירה שהוגשה על-ידי נתב ימי נגד שר התחבורה, וחייבו בהוצאות משפט של 15 אלף שקל אף מבלי שהתקיים דיון באולם. זהו פסק הדין הראשון שעליו חתם שופט העליון החדש נעם סולברג, יום אחד בלבד לאחר שהושבע לערכאת השיפוט הבכירה.

עד היום מיעט מאוד בג"ץ לדחות עתירות על הסף, מבלי לקיים בהן דיון בנוכחות הצדדים. כשכבר נדחו עתירות בדרך זו, היה זה בעילות סף של סעד חלופי אפשרי (למשל כשהעתירה היתה צריכה להיות מוגשת לבית המשפט לעניינים מינהליים ולא לבג"ץ); שיהוי בהגשת העתירה; או חוסר ניקיון כפיים של העותר. דחיית עתירה על הסף בהיעדר עילה, בלא מתן אפשרות לעותר להשיב בעל-פה לתגובת הפרקליטות לעתירה, מהווה צמצום בפועל של זכות הגישה לבג"ץ, ומעין כרסום משתמע בהיקף השפיטות.

העתירה הוגשה על-ידי גדליהו שטירמר, נתב מכלית דלק שהיה מעורב בתאונה קטלנית בנמל קצא"א באשקלון. בעקבות מסקנות ועדות חקירה שבחנו את התאונה, רישיונו של הנתב נשלל על ידי שר התחבורה למשך 3 חודשים. הוא עתר נגד החלטת השר ובמקביל ביקש צו-ביניים שימנע את התליית הרישיון עד להכרעה בעתירה, ואולם באוקטובר 2011 נדחתה בקשתו לצו-ביניים, בשל סיכוייה הנמוכים של העתירה להתקבל. אף ששלושת חודשי השעיית הרישיון הסתיימו, הודיע העותר לבג"ץ כי הוא עומד על בירור העתירה.

"דינה של העתירה להידחות על הסף שכן היא אינה מגלה על פניה כל עילה להתערבותו של בג"ץ", כתב גרוניס בפסק הדין, בהסכמת השופטים חנן מלצר וסולברג. "אין סיבה שבית משפט זה יזמן את העותר ואת המשיבים לדיון על-פה אם אין העתירה מלמדת כי הרשות נהגה לכאורה שלא כחוק. כאשר התוצאה של דחיית העתירה ידועה מראש, קיים צידוק לדחיית העתירה על הסף מחמת היעדר עילה".

ביחס לטענותיו של העותר ציין גרוניס כי "בית משפט זה אינו שם עצמו בנעליה של הרשות המוסמכת ולא מחליף את שיקול דעתה בשלו. העתירה אינה מגלה ולוּ קצה של עילת התערבות בהחלטה השר מחמת חוסר סבירות והיעדר מידתיות". גרוניס הסביר כי ההחלטה לדחות את העתירה בלא דיון מבוססת על התחשבות ב"משאביו המוגבלים של בית משפט", ובכך ש"כל דיון בעתירה שסיכוייה הינם נמוכים ביותר יבוא, בהכרח, על חשבון דיון בהליך אחר שסיכוייו עשויים להיות גבוהים יותר. חובה לציין, עם זאת, כי דחייה על הסף מחמת היעדר עילה צריכה להיעשות בזהירות". בית המשפט חייב את העותר בהוצאות בסך 15 אלף שקל, שישולמו לקופת המדינה. (בג"ץ 4415/11)