קמפוס התקשוב בנגב של צה"ל יוקם בעלות 7 מיליארד שקל

בטקס הנחת אבן הפינה שהתקיים היום השתתפו שר הביטחון, הרמטכ"ל וראש עיריית באר שבע ■ מדובר בפרוייקט שלישי מתוף ארבעה במסגרת המעבר של צה"ל לנגב

משרד הביטחון הניח אבן פינה להקמת קרית התקשוב הטכנולוגית של צה"ל בבאר שבע, במסגרת עליית צה"ל לנגב. עלות הקמת קמפוס התקשוב נאמדת בכ-7 מיליארד שקל. בהנחת אבן הפינה השתתפו שר הביטחון אהוד ברק, הרמטכ"ל רב אלוף בני גנץ, מנכ"ל משרד הביטחון אודי שני, ראש אגף התקשוב האלוף עוזי מוסקוביץ' וראש עיריית באר שבע רוביק דנילוביץ'.

‏זהו הפרויקט השלישי מתוך ארבעה פרויקטים במסגרת מעבר צה"ל לנגב, אחרי שמשרד הביטחון וצה"ל השלימו את ביצוע הפרויקט הראשון - העברת בסיס התובלה של חיל האוויר לבסיס נבטים החדש ולאחר שבחודש שעבר הוכרזה קבוצה בהובלת מנרב, רד בינת ואלקטרה כזוכה במכרז להקמת ותפעול קרית ההדרכה של צה"ל בצומת הנגב (עיר הבה"דים) למשך 25 שנה.

‏בנוסף לתחילת העבודות להקמת קמפוס התקשוב צפויות השנה גם להתחיל עבודות העפר בשטח בו תוקם קרית המודיעין שתאכלס את כלל היחידות הטכנולוגיות של אגף המודיעין. סך ההשקעה בהקמת בסיסי צה"ל שעוברים לנגב בעשור הקרוב מוערכת בכ-25 מיליארד שקל. כלל הפרויקטים במסגרת מעבר צה"ל לנגב יביאו כ-30 אלף לובשי מדים לשירות בנגב, מתוכם כ-6,000 אנשי קבע.

‏קמפוס התקשוב יוקם סמוך לפארק היי-טק אזרחי שמוקם היום בבאר שבע ויעברו אליו יחידות תקשוב מקצועיות ויחידות תוכנה והנדסה של צה"ל באגף התקשוב וכן יחידות טכנולוגיית העילית של אגף התקשוב: לוט"ם (היחידה לתקשוב וטכנולוגיות המידע), בסמ"ח (בית הספר למקצועות המחשב) ואופק ח"א, שיאפשרו לאגף התקשוב ולצה"ל תשתית טכנולוגית ומבצעית המתאימה למאה ה-21.

‏במשרד הביטחון צופים שהמעבר לנגב של יחידות התקשוב והמודיעין, הנחשבות לחממת ההיי-טק הלאומית, תהיה השפעה מרחיקת לכת על האזור, שיהפוך ל"עמק הסיליקון" הישראלי. במסגרת המעבר יעברו 10,000 אנשי טכנולוגיה עילית לשירות בין באר שבע לעומר.

‏היחידות הטכנולוגיות צורכות שירותים מחברות חיצוניות בהיקף של מאות מיליוני שקל בשנה ולכן מוקמו קריות התקשוב והמודיעין סמוך לפארקים אזרחיים להיי-טק, שיאכלסו חברות כמו ‏ECI‏, ‏EMC‏, דויטשה טלקום, אלביט מערכות ואחרות.

‏שר הביטחון, אהוד ברק, אמר: "עבור צה"ל מדובר באירוע חשוב, שכן לראשונה בתולדותינו ייהנה אגף התקשוב מתשתית ומסביבת עבודה מבצעית המתאימה למאה ה-21, ובמיוחד לאתגרים המורכבים בזירה הטכנולוגית עם הפיכתה לזירה המרכזית בחזית הסייבר. אנחנו חיים בעידן שבו חזית הסייבר היא אחת החזיתות האסטרטגיות ביותר, וכשר הביטחון אני גאה על כך שלצה"ל יש הישגים מרשימים מאוד שמציבים את ישראל בחזית הסייבר העולמית. תפקידנו להבטיח שמגמה זו תישמר ואף תתעצם. עבור הנגב מדובר באירוע מכונן היות שפרויקט זה, כיתר אחיו, יזרים דם חדש וצעיר לאוכלוסייתו ויתרום תרומה רבת משקל לפריחתו החברתית והכלכלית".