שטייניץ: לא לנכות שכר לעובדים בדרום שנעדרו מעבודתם

(עדכון) - החלטה זו תקשה על שר האוצר לסרב לבקשת יו"ר ההסתדרות עיני מהבוקר, לפצות את העובדים ביישובי הדרום שנעדרו מעבודתם בגלל נפילת הטילים

יום לאחר שעיתון "גלובס" דיווח בהרחבה על האבסורד שבו עובדים רבים בדרום נאלצים להישאר בבתיהם בלי לקבל על כך פיצוי, יו"ר ההסתדרות עופר עיני קורא לשר האוצר יובל שטייניץ לפתוח עימו במו"מ לצורך גיבוש מנגנון פיצוי מוסכם.

עיני, שעד היום לא התבטא בעניין למרות מספר סבבים של הסלמה, כתב לשטייניץ: "בימים אלו בהם נדרשת שוב עמידתם האיתנה של תושבי הדרום בגין המצב הביטחוני, מצב המונע מתושבי הדרום לקיים שגרת חיים ובגדר כך אף להתייצב לעבודה ולבצע את עבודתם כסדרה, אבקש לקיים דיון דחוף בינינו לשם הסדרת תשלום פיצוי לעובדים בגין ימי היעדרותם".

בצהריים הודיע משרד האוצר כי שטייניץ הורה שלא לנכות שכר לעובדי המגזר הציבורי בדרום הארץ שנעדרו מעבודתם עקב סגירת מוסדות חינוך. החלטה זו תקשה עליו לסרב לבקשתו של עיני לפצות את העובדים ביישובי הדרום.

על-פי ההסתדרות, נראה שהנפגעים העיקריים הם בעיקר הורים עובדים הנאלצים להישאר ולהשגיח על ילדיהם הקטנים, בגלל ביטול הלימודים בערי הדרום. יחד עם זאת בארגון מדגישים כי "יש לדון בעניינים נוספים, ככל שיעלו, שאינם מוסדרים בחקיקה, בתקנות או בהסדרים קודמים".

בהסתדרות לא מפרטים בעניין, אולם גורמים בארגון מסכימים עם הניתוח של "גלובס" מאמש, לפיו ראוי לפצות גם תושבים שמתגוררים הרחק ממקום עבודתם - וזאת במיוחד אם הנסיעה לעבודה אורכת זמן רב בתוך טווח הירי של הרקטות. כך למשל, אתמול תיארנו את נסיעתה של עובדת המתגוררת באשדוד ומועסקת בחברת תוכנה בבאר שבע, כאשר המשמעות מבחינתה היא נסיעה של שעה שלמה בתוך טווח הרקטות ותוך מספר רב של אזעקות שמופעלות במהלך הנסיעה.

בהסתדרות יבקשו למצוא מענה גם למקרים שבהם בעלי עסק סוגרים באופן זמני את מקום העבודה מבלי שהונחו לעשות זאת. מדובר לרוב בבתי עסק קטנים בתחום האירוח, המסעדנות והבילוי, שכן בימים של הסלמה תושבי האזור לא פוקדים כמעט מקומות כאלה.

בהסתדרות מזכירים כי עיני הוא שדחף לגיבוש מנגנון הפיצוי לתושבי הצפון בזמן מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006, שכלל קשר ישיר בין פיצוי מקום העבודה לבין פיצוי העובד. על פי אותו מנגנון, המעסיקים התבקשו להוכיח כי הם שילמו שכר לעובדים שלא הגיעו לעבודה, ורק לאחר מכן זכו לפיצוי מהמדינה. ואולם, הפעם מדובר במקרה שונה: פיקוד העורף לא הורה על סגירת מקומות עבודה, אלא רק על סגירת מוסדות חינוך. כך נוצר האבסורד שבו הורים שנאלצים להישאר עם ילדיהם בעקבות הנחיית הרשויות, נדרשים לקחת יום חופש על חשבונם או להגיע לעבודה עם הילדים.

אם זה תלוי במשרד האוצר, גם הפעם לכל היותר יגבשו מנגנון פיצוי נקודתי ורטרואקטיבי. באוצר חוששים כי אם יקבעו מנגנון קבוע שיחול גם על סבבים עתידיים של הסלמה, רבים מהעובדים יישארו מראש בבית מתוך ידיעה כי הם יפוצו על כך. אפילו בזמן מלחמת לבנון השנייה גורמים באוצר התנגדו לפיצוי כזה וטענו כי "העובדים יעדיפו ללכת לים". היום, כמו אז, התפיסה הזאת מעוררת זעם מצד גורמים שונים בשוק העבודה. אלה טוענים כי עובדים מעדיפים להגיע למקום העבודה לא רק בגלל השכר, והם הראשונים שיוותרו על "התענוג" במסגרתו עליהם להישאר בבית עם הילדים.

המבחן של עיני: מנגנון קבוע ולא זמני

יצוין כי בנובמבר האחרון הוגשה הצעת חוק פרטית של קבוצת חברי כנסת ובראשם שלי יחימוביץ', שלפיה יוסדר בחקיקה מנגנון פיצוי קבוע. על פי מנגנון זה, הפיצוי יינתן בשלושה מקרים: אם הרשויות הורו על סגירת מקומות עבודה, אם הרשויות הורו על סגירת מוסדות חינוך, ואם אותו עובד נעדר מהעבודה כדי לטפל בנזק שנגרם לרכושו כתוצאה מהירי. אחד המבחנים העיקריים של עיני יהיה בגיבוש מנגנון קבוע כזה, ולא בתשלום רטרואקטיבי שלא יחול בהכרח גם בסבבי ההסלמה הבאים.