המנצח האמיתי של "האח הגדול"

מסיבת הסיום לעונה הנוכחית של "האח הגדול" היא גם מסיבת הניצחון של קשת

‏"האח הגדול", תוכנית הגמר, יום ב' 21:00, ערוץ 2 קשת

‏‎‎נלך ישר לשורה התחתונה: מסיבת הסיום לעונה הנוכחית של "האח הגדול" היא גם מסיבת ניצחון. בכל שנות מדידת הרייטינג בישראל, לא הייתה תוכנית פופולרית ממנה. חלק מהפופולריות הזו הושגה בזכות עלייה בכוחה של הפלטפורמה: רצועת הפריים-טיים של ערוץ 2 מול ערוץ 10 הנחלש, אבל הרייטינג הממוצע שלה, הגבוה משל כל התוכניות האחרות ששודרו באותה רצועה, מלמד שהיה בה משהו שכבש את לב הצופים.

תיכף נגיע אל ה"משהו" הזה, אבל אי-אפשר לסכם את העונה הנוכחית של "האח הגדול" בלי לומר כמה מילים על צל העונות הקודמות שרדף אחריה, מה שזכה כאן לכינוי "פרשת הכדורים".

אני איתן בדעתי שלא מדובר כאן בתחקיר עיתונאי נקי-כפיים: אלמלא הפרנויה שאחזה בקבוצת "ידיעות אחרונות" לנוכח התעצמותה של הזכיינית קשת (ערוץ 24, אתר האינטרנט מאקו), לא היינו נדרשים אליה.

אם בעונות קודמות הסתפקו ב"ידיעות אחרונות" בהתעלמות מהתוכנית המצליחה ש"העזה" לשתף פעולה עם "ישראל היום", אזי בעונה הזאת הפכה המלחמה הקרה לעניין לוהט.

זה לא פגע ברייטינג של "האח הגדול" בעונה הנוכחית, אבל אפשר שמסיבת הניצחון שתחגוג קשת בווילה בנווה-אילן תהיה גם סוג של מסיבת סיום: תוכניות הריאליטי עלו על הכוונת של הרגולטור, והניסיון מלמד כי במקום שבו דורכות רגליהם הגסות של הפוליטיקאים, לא יצמח רייטינג לעולם (ע"ע ערוצים 1, ו-10).

אז מה הפך את "האח הגדול" לפצצת הרייטינג הכי חכמה בתולדות הטלוויזיה? במילה אחת - מקצוענות. ביותר ממילה: קחו את "האח הגדול" והשוו אותה ל"The Voice", שתמה לה במוצאי שבת בקול ענות חלושה (יחסית לציפיות של חציית קו ה-40%) עם סלסול של שרית חדד.

"The Voice" פתחה את העונה מצוין כשהצופים מסתובבים בכיסאות ביחד עם המנטורים. אלא שדי היה בשתי תוכניות שצולמו באותו היום (כשהמתמודדים והשופטים עם אותם הבגדים) כדי לראות את התפרים הגסים.

אפילו במשדר הגמר הרגישו הצופים שמישהו מוליך אותם באף עם עוד קליפ משמים ועוד הפסקת פרסומות בדרך לתוצאה הסופית. לצופה המפונק כבר אי-אפשר לעשות את זה, ולכן נוצרה "בטן" רכה באמצע משדר הגמר.

‏בווילה בנווה-אילן זה לא היה קורה: תגידו מניפולציות, תגידו שימוש ציני בבני אדם, תגידו כדורים, תגידו מה שאתם רוצים, אבל במילון המקצועי, מתחת לערך של "איך עושים טלוויזיה מסחרית", מופיעה תמונה של הפקת "האח הגדול": כל משימה מושקעת מקודמתה, כל הדחה מפתיעה מהאחרת.

שימו לב לחמישיית הגמר: השניים שעלו ראשונים הם שמאלני קיצוני ופוסט-ציוני (סער), ובחור שבכל סביבה אחרת היה נחשב ל"ווירדו" רציני (תמיר). אליהם הצטרפו בחורה מבולבלת (שרי), בחור שמונע מרגשי נחיתות קשים (קותי) ומוסלמית (יאנה). קשה לחשוב על חבורת שתהיה יותר אנדרדוג מזו.

כשמחברים לכך את הפרופיל של כלל זוכי תוכניות הריאליטי, מתקבלת תמונה מעודדת שמוכיחה שוב כי שולחי המסרונים בבית הם כנראה אינטליגנטים יותר מכפי שמקובל לחשוב.

שימו לב לתמיר, המועמד המוביל (לפי הסקרים כמובן): כמעט א-מיני, אינטליגנטי, נעים הליכות, נמנע מריבים, מעדיף לצאת פראייר מאשר להתווכח, ובכל זאת משיג את שלו. הכי "לא ישראלי" שיכול להיות. טלפון מיאיר לפיד הוא כנראה רק שאלה של זמן.