גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"השתתפות ילד בריאליטי - כמו זריקתו מהצוק"

כ-70% מהציבור לא ירשו לילדיהם להשתתף בתוכנית ריאליטי ■ הפסיכולוגים מזהירים מפני ההתמכרות לפרסום וההתרסקות שאחריה, המועצה לשלום הילד מתנגדת, ואילו המפיקים משוכנעים כי הכול נעשה באופן אחראי, מקצועי ולא מזיק

בסרטון יו-טיוב שכבר מזמן (במונחי אינטרנט) הפך לוויראלי ברשת, רייצ'ל קרואו, מתמודדת בת 13 בתוכנית הריאליטי האמריקנית "האקס פקטור", התמוטטה על הרצפה לאחר שנודע לה כי היא מודחת מהתחרות.

בעוד המנחה מכריז על הזוכה, הפוקוס הטלוויזיוני עבר לרייצ'ל הצעירה, שקרסה על הבמה בבכי וצעקות שבר. "אבל הבטחת לי, אימא... הבטחת לי", נשמעה רייצ'ל מייבבת בדקות שלאחר הקריסה על הבמה. "אני אוהבת אתכם", פנתה רייצ'ל לקהל והוסיפה: "בלעדיכם אני כלום".

מיליוני הצופים, השופטים והמנחה זכו באותו ערב לסטירת מציאות מצלצלת. קריסתה הרגשית של ילדה בת 13, מול עשרות מיליוני אמריקנים, סיפקה רגע קטן שבו נשברה ההרמוניה הטלוויזיונית המתוכננת היטב בריאליטי.

כמעט מיותר לציין שהדרמה ההוליוודית בשידור חי, של ילדה שחלומה לזכות בתהילה ובמיליוני דולרים נגדע באותו הערב, הניבה רייטינג נאה למפיקים ולערוץ.

סיפורה של קרואו אינו ייחודי. ב"מאסטר שף ילדים" באוסטרליה פורסם כי ההפקה החליטה לחתוך החוצה קטע שבו ילד בן 12 התמוטט פעמיים במהלך "משימת לחץ" ונזקק לזמן נוסף כדי להשלים אותה. ההפקה במקרה זה זכתה לקיתונות של ביקורת, והילד נזקק לייעוץ פסיכולוגי בעקבות הקריסה.

אחת האקסיומות הידועות בתעשיית הטלוויזיה והקולנוע היא שילדים חמודים (עדיפות למוכשרים) הם מרכיב חשוב במתכון מנצח. יחד עם זאת, לאורך השנים הייתה חלוקה זמן נוקשה למדי בטלוויזיה. התפיסה הייתה כי אנשים בוגרים רוצים לראות בטלוויזיה דמויות שהם יכולים להזדהות איתן, להעריץ או אפילו לשנוא. בהתאם לכך, דמויות של ילדים נדחקו החוצה משעות הפריים-טיים.

ואולם, מספר תוכניות ריאליטי שעלו לשידור בעבר בישראל - "סופר נני" ו"משפחה חורגת" בהן הוצגו ילדים; "בית-ספר למוסיקה", שפרק הגמר שלה לפני 4 חודשים זכה ל-1.6 מיליון צופים ו-41.6% צפייה; ו"מאסטר שף ילדים", שתעלה לשידור ביום ראשון הבא בקשת, מאיימות לשנות את המאזן שנוצר במשך השנים.

בנוסף לאלה תעלה התוכנית התיעודית "אלוף העברית", העוקבת אחרי ילדים המשתתפים בתחרות איות. הסדרה - שהיא מיזם משותף של קשת, טדי הפקות ומשרד החינוך - עוקבת אחר הצעירים, מלווה אותם בהכנות לקראת התחרות ומאפשרת הצצה לעולמם הפנימי.

רגע לפני שהתופעה הופכת לסערה שתסחף את כל המדינה למערבולת של חיוכים ודמעות של התרגשות, כדאי לעצור לרגע ולבחון את עתיד הפריים-טיים שלנו.

"חיות קרקס"

לקראת דיון על השתתפות ילדים בריאליטי, שהתקיים בכנסת בנובמבר 2010, ערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת סקר לבחינת עמדות הציבור בנושא. מהסקר שבוצע על-ידי מכון מאגר מוחות בקרב 517 משיבים המייצגים את האוכלוסייה הבוגרת בישראל, עלה כי 48% מהציבור מתנגדים להשתתפות ילדים בריאליטי - בעוד 21% דווקא תומכים.

הדיון בכנסת נערך על רקע התוכניות "סופר נני" ו"משפחה חורגת", שמחד זכו לרייטינג גבוה יחסית, אך מאידך עמדו במוקד דיון ציבורי על השפעות החשיפה של הילדים שצולמו לתוכניות.

הסקר העלה גם כי 71% מהאוכלוסייה בישראל חושבים שהשתתפות משפחות בתוכניות מציאות פוגעת בפרטיותם של ילדים. 62% העריכו כי השתתפותם של הילדים תציב אותם לאחר מכן בפני קשיים חברתיים. לעומת זאת, 45% אמרו כי השתתפות בריאליטי היא חוויה חיובית ומועילה עבור הילדים, ו-32% סבורים כי תוכניות המציאות פועלות באופן כללי למען טובת הילד.

עוד עולה מהסקר כי 69% מהציבור לא היו מאפשרים לילדים שלהם להשתתף בריאליטי, זאת בעוד ש-31% כן היו מאפשרים זאת. לבסוף, 66% מעוניינים באיסור מוחלט על השתתפות ילדים בריאליטי, ו-81% סבורים כי בכל אופן יש צורך להטיל מגבלות על השתתפות ילדים בריאליטי.

ד"ר יצחק קדמן, מנכ"ל המועצה לשלום הילד, מאוד נחרץ בכל הקשור להשתתפות ילדים בריאליטי. "העמדה שלנו היא חד-משמעית והתחזקה באחרונה עוד יותר בעקבות כל מיני גילויים על מה שקורה בתוכניות הריאליטי. השורה התחתונה שלנו היא שאסור בשום פנים ואופן לאפשר השתתפות ילדים בתוכניות ריאליטי. אני לא רואה בזה משהו שונה ממה שעשו פעם כאשר הביאו חיות לקרקס, כדי שאפשר יהיה לגרות את בלוטות הרגש של הצופים. כמו שהוציאו ברוב המדינות בעולם את החיות מהקרקסים - הגיע הזמן שגם בקרקס הקרוי ריאליטי נוציא ממנו את הילדים".

"ראינו שלאתיקה אין מחסום לגבי מבוגרים בריאליטי", הוא מוסיף, "לך תדע אם זה לא יגיע גם לגבי ילדים".

לדברי קדמן, להשתתפות ילדים בריאליטי יש השלכות רבות על החיים האישיים של המשתתפים מחוץ לפריים של המצלמה. "הריאליטי בנוי על מציצנות של הצופים לתוך העולם הפרטי של מי שמשתתף בתוכנית. אני לא רוצה שיציצו לילדים. זה סותר את כל מה שאנחנו מאמינים בו", הוא אומר ומוסיף כי "תוכניות כאלה מרימות את המשתתפים למעלה מהר מאוד ואז מטיחות אותם על קרקע המציאות, וככל שאתה עולה גבוה יותר - אתה נופל חזק יותר".

- איך ההשתתפות בריאליטי יכולה להשפיע על המתמודדים הצעירים?

"אני חושב שצריך לדבר בטון מתון בעניין הזה, בעיקר משום שאין לנו מעקב הדוק אחרי זה", אומר פרופ' עמירם רביב, דיקן ופרופ' לפסיכולוגיה במרכז ללימודים אקדמיים באור-יהודה. "ילדים בדרך-כלל קצת פחות שבירים ממה שנדמה לנו".

יחד עם זאת, הוא מסכים כי "בהחלט יכולה להיות פגיעה בדימוי העצמי, תחושה של כישלון והורדת המוטיבציה להשקיע הלאה. אתה לוקח אנשים די מוכשרים וגורם להם להיכשל, בשעה שהם יכלו מאוד להצליח".

קדמן בוטה הרבה יותר. לדבריו, "התוכניות גורמות לקנאה בין ילדים המתמודדים על תואר כזה או אחר, הן גורמות לזה שהילדים שחולמים להפוך לכוכבים נשארים לבסוף עם אבק כוכבים בלבד. לא פעם הילדים האלה הופכים למושא ללעג מצד ילדים אחרים שלא יכולים לשאת את זה שהם מפורסמים. בדיוק כמו המבוגרים, שמתארים את ההתמודדות או את חוסר היכולת להתמודד עם הנפילה הגדולה אחרי עמידה באור הזרקורים - על אחת כמה וכמה כשמדובר בילדים, שיש להם מעט מאוד כלים להתמודד עם סיטואציה כזאת".

עמי גלאם, מנהל תחום בידור וריאליטי בקשת, וטמירה ירדני, מפיקת "בית-ספר למוסיקה", "אלוף העברית" ו"כוכב נולד", רואים את הדברים בצורה שונה מהמבקרים. "צריך לדייק, אנחנו לא עושים תוכניות ריאליטי לילדים אלא תחרות כישרונות", אומר גלאם, "יש קצת הבדל בין תוכניות ריאליטי הארד-קור לבין תחרות כישרונות ובטח ובטח לתחרות כישרונות ילדים".

ירדני מוסיפה כי לדעתה יש צורך לחשוב מחדש על המושג ריאליטי ולייצר תתי-סיווגים שלהם: "יש תוכניות ריאליטי קלאסיות, שבהן אנשים סגורים בתוך בתים ומקבלים משימות וכו'; ויש תוכניות של כישרונות של אנשים לא מקצועיים. מה ריאליטי בזה?".

גם גלאם וגם ירדני מספרים כי במשך שנים רבות הם ידעו שאפשר לעשות תוכניות ריאליטי-כישרונות שהמתמודדים בהן הם ילדים, אך בחרו שלא לעשות זאת. "לא מצאנו את הדרך ששומרת עליהם בצורה המרבית", הם אומרים.

"הגענו למסקנה שכל עניין ההדחות הוא לא הדבר הכי חשוב בתוכניות האלה", מסביר גלאם, "ברגע שהבנו שזה לא ככה, היה לנו מספיק אומץ כדי להגיד שאנחנו מסוגלים לעשות תוכניות ילדים שלמות בפריים-טיים שאין בהן הדחות אלא רק אלמנטים חיוביים, וזה מה שעשינו גם 'בבית-ספר למוסיקה' וגם ב'מאסטר שף ילדים'".

לא לחלטורות בחתונות

לדברי הפסיכולוגית הקלינית רחל בר-יוסף-דדון, המטפלת במבוגרים, נוער וילדים, השתתפותם של ילדים בריאליטי היא "מורכבת". "זה יכול להועיל לילד, וזה גם יכול להזיק לו", היא אומרת. "ואם כבר עושים את זה, אז צריך לעשות את זה עם הרבה מודעות והרבה זהירות".

- מודעות למה, וזהירות מפני מה?

"מודעות לכך שזה עלול קודם כל להלחיץ מאוד את הילד, ושזה עלול להעלות או לרסק את הדימוי העצמי שלו. צריך גם להיות מאוד מודעים לזה שהשתתפות עלולה לייצר בילד ובסביבתו ציפיות מאוד גבוהות ממנו לעוד המון שנים. זה, כמובן, בנוסף לתהליכים רגילים שעובר על כל משתתף ריאליטי, שהם לא פשוטים".

לדבריה, אחת הסכנות שעלולות לצוץ היא שהילד יפסיק להשקיע במחויבויות הנדרשות מבני גילו - דבר שיכול מאוחר יותר לחרוץ את עתידו. "מאוד ייתכן שילד כזה יפסיק לעשות את העבודה המאומצת הרגילה הנדרשת מילד או ממתבגר בהשקעה בלימודים, בחברה או בהתפתחות נורמטיבית", היא אומרת.

"כשאני חושב על המפסידים, אני חושב שיכול להיגרם להם נזק", אומר פרופ' רביב. "על מה אני מסתמך? על נפגעי הריאליטי המבוגרים. לא נותר אלא לומר, קל וחומר ילדים. כלומר, אם מבוגרים נפגעים אחרי 15 דקות התהילה שלהם, והתקשורת מתארת בפנינו כיצד הם נפלו מאיגרא רמה לבירא עמיקתא, אני מעריך שלילדים יש פחות מנגנונים להתמודד עם הפסד, ויכול להיגרם נזק".

"לא מדובר בשום ניצול ציני, אלא בתוכנית בידור איכותית", מדגישה ירדני באשר לתוכנית "בית-ספר למוסיקה", "הכול נעשה לפי פרמטר מכבד. פסיכולוג ילדים נפגש עם המתמודדים ובעיקר עם ההורים. הילדים בריאים בנפשם בצורה שאי-אפשר לתאר. כל חצי בעיה שעלתה, נפגשנו עם הפסיכולוג. הייתה כאן חוויה חיובית יוצאת דופן. מצאנו איך לעשות את זה נכון".

ירדני מספרת גם כי ההפקה שכנעה את ההורים לא לשלוח את הילדים לשיר בחתונות ולעשות חלטורות. "הכול מתוך ראיית טובת הילדים", כדבריה.

"הסכנה המרכזית היא התנודות הקשות בדימוי העצמי", מזהירה בר-יוסף-דדון. "זה כמו שאומרים היום על סוכר - לא טוב לצרוך סוכר בכמויות גדולות. מי שצורך יותר מדי ממתקים - הסוכר בדם שלו עולה הרבה, אבל לאחר מכן הוא גם צונח הרבה. אז אני חושבת שגם הדימוי העצמי פועל ככה. לא פשוט להסתדר עם כמות כזאת של סוכר שפתאום עולה בגוף. צריך להיות ילד מאוד יציב בשביל לדעת להסתדר גם עם העלייה וגם עם הירידה של הסוכר-פרסום הזה".

- כפסיכולוגית, את מאמינה שילדים ניחנים בבשלות נפשית יציבה מספיק כדי להתמודד עם מיליוני צופים?

"יתכן מאוד, אך הדבר דורש בחינה מעמיקה מקדימה. אני חושבת שצריך לעשות אבחון פסיכולוגי לילדים, לקבל את חוות-הדעת של בית-הספר ואפילו לעשות תהליך אבחוני הכי רציני שיש לפני שמקבלים ילד לתוכנית כזאת. חובה גם לבדוק את ההורים והסביבה המשפחתית ולנסות להבין עד כמה היא יודעת לתת לילד סביבה תומכת, עד כמה הם יודעים לתת תוקף לרגשות של הילדים, ועד כמה הם רואים את הילד ולא רק את ההצלחה שלו".

בר-יוסף-דדון מזהירה כי "גם אם ילדים יאובחנו כילדים יציבים יחסית, זה לא אומר שזה עמיד. אם חייבים לעשות תוכניות כאלה, אז קודם כל צריך לסנן את הרגישים, או את המשפחות הבעייתיות יותר מבחינת פסיכולוגית".

- כלומר, גם אחרי כל האבחונים לא נדע בוודאות שהילד לא ייפגע?

"נכון. אני הייתי עושה עוד משהו, הייתי מבטיחה להם טיפול פסיכולוגי אחרי התוכנית. במידת הצורך יש להבטיח טיפול פסיכולוגי לעשר שנים קדימה. כמו שאתה מגייס מישהו לשירות בצבא אבל יודע שאם יקרה משהו אז הצבא מחויב לנזקים".

פרופ' רביב מוסיף תנאי מקדמי שהוא חיוני לטעמו לקיום התוכנית. "לפני הרבה שנים הייתי היועץ לתוכנית 'קשר משפחתי'. אני זוכר שהיו לפחות שתי תוכניות שלמרות שההורים הביעו את הסכמתם שהתוכנית תשודר, אני כיועץ המלצתי לא לשדר מחשש לפגיעה בילד. הנקודה שאני רוצה להדגיש היא שגוף שידור אחראי צריך להעסיק יועץ שיש לו הן את האופציה והן האת האומץ לבטל תוכנית שעלולה להזיק לילד - זה לטעמי התנאי הראשוני".

"אל תזרקו ילדים מהצוק"

בישראל, יצוין, אין הגנה רגולטורית משמעותית על ילדים המשתתפים בתוכניות ריאליטי. אולי משום כך קדמן מוצא כתובת נוספת שאשמה לדבריו במצב, הרשות השנייה, שמתירה את השתתפות הילדים בתוכניות מסוג זה.

"אחד הדברים שאמרו לנו ברשות השנייה בהתייחס לפנייתנו בעניין, היא ש'מעמידים לרשות הילדים האלה פסיכולוגים'. אמרתי להם, 'תשמעו, אל תפצעו לי את הילדים, ואל תעמידו לי חובשים לטפל בפצעים אחר-כך'. הנחמה הקטנה שיש פסיכולוג או איש טיפול אחר שיטפל בהם אחר-כך לא מנחמת, בלשון המעטה. אני לא רוצה שיזרקו את הילד מהצוק, אבל יבטיחו לי שלמטה מחכה לו אמבולנס".

ד"ר אילן אבישר, יו"ר רשות השנייה, מתייחס לדבריו של קדמן ואומר כי "הרגולטור צריך להשתמש בזהירות רבה בסמכותו לאסור פעילויות שונות של הציבור, בכלל זה גם את זכותם של ילדים להשתתף בתוכניות טלוויזיה. הרשות השנייה חיברה קוד מחמיר ביותר, שאומץ על-ידי הזכיינים ונועד להבטיח את שלומם ורווחתם של ילדים שמשתתפים בתוכניות טלוויזיה".

אבישר מוסיף כי "הרשות עוקבת אחר התוכניות, וטרם נתקלה בהשלכה של ילדים מצוקים. מנגד, הילדים ששרו בסדרת 'בית-ספר למוסיקה' בערוץ 2 הפגינו כישרונות שירה והופעה מרהיבים והסבו עונג רב למיליוני צופים".

גבולות וחששות

בניסיון למנוע את התנודות הקיצוניות שמטרידות את אנשי המקצוע וכן את נפילת ה"סוכר" שמתארת בר-יוסף-דדון, הוחלט בקשת להמשיך ללוות את הילדים. "יצאנו לדרך הזאת עם כל משני הזהירות, עם כל הגבולות ועם כל יכולות השמירה שמסביב. מרמת הבטיחות הפיזית ועד לרמה הנפשית. כל זה כדי ללוות את הילדים וגם את ההורים שלהם", אומר גלאם.

בקשת מבקשים להבהיר כי "חוויית הלימודים בתוכנית הזו אמיתית. לראיה - הלימודים ממשיכים הרבה אחרי שהתוכנית יורדת משידור. ההפקה וקשת מעמידות לרשות הילדים סדנה שבועית, שבה הם ממשיכים בלימודיהם עד לחודש יוני 2012".

"נפגשים אצלנו לפחות פעם בשבוע עם מורים לפיתוח קול, עם מורה למוסיקה ועם במאים", מספרת ירדני. "אנחנו לא מניחים להם לפחות לשנה, ואנחנו שומרים על קשר עם ההורים ומנסים לנווט אותם למקומות הנכונים. מה הילד יודע? הילד מאוד רוצה להצליח ולהתפרסם. רוב הפגישות שלי הן דווקא עם ההורים. זאת העבודה שלי, ואני מאוד מרוצה ממה שקרה".

- אתם לא חוששים מדוגמאות עבר של ילדי פלא הוליוודיים, שנפגעו מהעמידה באור הזרקורים ובצל שלהם לאחר ירידת התוכנית או הדחתם?

"כל דבר שאנחנו עושים, גם עם מבוגרים וגם עם ילדים, מלווה בחששות ובהרבה בדיקות", עונה גלאם. "אנחנו בודקים את כל החששות של אנשי המקצוע שאנחנו עובדים איתם ופועלים בהתאם, כשהמטרה היא לשמור בצורה מקסימלית על הילדים".

"אל תתייחסו לדוגמות בעניין הזה", מבקשת ירדני, "ילדים בפריים-טיים הם לא בהכרח בסכנה, לא תמיד. יש עובדות אחרות בשטח. עברה שנה, והילדים של 'בית-ספר למוסיקה' הם רגילים ויותר מזה. לא נתקלנו עד היום בשום תופעה חריגה. התזה הזאת היא תזה, אבל יש חיים, והם מוכיחים אחרת בינתיים".

- את היית מאשרת לילדים שלך להשתתף בתוכנית ריאליטי כזאת?

"אם הם היו מוכשרים ורוצים - אז כן, אבל הייתי שמה אותם רק בידיים של אנשים שפועלים באחריות, כפי שאנחנו פעלנו".

אי-אפשר לנתק את חבל הטבור בין הטלוויזיה לחברה הישראלית

ד"ר רבקה ריב"ק, ראש החוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה, מניחה את כובד המשקל במקום אחר. ריב"ק טוענת כי אסור להפריד את מה שמופיע על המרקע מההוויה החברתית, וכי אי-אפשר לנתק את חבל הטבור שמחבר בין הטלוויזיה והחברה הישראלית.

"תוכניות המציאות בהשתתפות ילדים אינן נפרדות מן החברה שמייצרת אותן ושממנה ואליה הן מדברות", היא אומרת. "כשמשרד החינוך הופך את בית-הספר לזירת מבחנים, שבה השינון חשוב מן העומק והפגנת הידע חשובה מן העיבוד שלו לעומק, האימוץ המפורש של מסגרת התחרות הפומבית הוא הצעד המתבקש הבא".

לדבריה, "התוכניות האלה אינן יותר צעקניות או רדודות או פולשניות מן הרחוב הישראלי המדומיין שאליו הן פונות, ואי-אפשר לצפות מהרגולטור שיעמוד עם האצבע בסכר.

"כך לדוגמה, שמעתי לא מזמן שהספר שאותו נתבקשו תיכוניסטים לקרוא הוא 'ארבעה בתים וגעגוע'. עם כל הכבוד ליצירה הישראלית, אני חושבת שבית-הספר יכול לדרוש יותר וגם לתת יותר, ואז הטלוויזיה כבר תתאים את עצמה.

"במילים אחרות - הטלוויזיה אינה נפרדת מן התרבות שבה היא פועלת, ולטעמי לא נכון יהיה לראות אותה ככוח מוביל או יוזם או למקד את הביקורת החברתית שלנו בה. את הביקורת יש להפנות לנבחרי הצבור שסומכים את ידיהם על 'לפעמים חלומות מתגשמים' ולא נותנים לדור הצעיר את הכלים הדרושים כדי להגשים אותם", מסכמת ד"ר ריב"ק.

ילדים וריאליטי

עוד כתבות

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

ראסל אלוואנגר: "אני חייב הרבה לישראל. היא אפשרה לטאואר להפוך למה שהיא"

טאואר הייתה האקזיט המדובר של 2022, אולם הצעת הרכישה החלומית של אינטל נפלה ● המנכ"ל ראסל אלוואנגר ניצל אותה כדי להכניס רגל בדלת למפעל של אינטל בניו מקסיקו: "זו לא הייתה סטירת לחי גדולה. יש לנו עכשיו קיבולת ייצור" ● את דעותיו על המצב בישראל הוא שומר לעצמו: "להעיר על הנושא זה כמו להתארח אצל מישהו לארוחת ערב ולהגיד לו שהבית מבולגן"

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי