הצעה בקונגרס: להעביר 680 מיליון דולר למימון כיפת ברזל

אם היזמה תמומש, היא תתווסף ל-205 מיליון שאושרו לכיפת ברזל אשתקד ■ ברקע: מאמץ רפובליקני לצייר את אובמה כנשיא שאינו תומך מספיק בביטחון ישראל

ועדת השירותים המזוינים של בית-הנבחרים מתכננת להקציב עוד 680 מיליון דולר, בפרישה לשנות הכספים 2012-2015, לרכישת סוללות נוספות של כיפת ברזל, בעקבות שיעור ההצלחה המרשים של המערכת ביירוט רקטות שנורו מעזה. אם היזמה תמומש, ייתווסף הסכום ל-205 מיליון דולר, שאושרו כהקצבה לכיפת ברזל בתקציב ארה"ב לשנת הכספים 2011.

בשלב זה מדובר בתכנית בלבד. היא תועלה לדיון כאשר הוועדה תתחיל לשרטט את מתאר התקציב הצבאי של ארה"ב ל-2013 בשבוע הבא. באופק מסתמנים קיצוצים משמעותיים בתקציב הפנטגון, אך בהתחשב בעובדה שמערכת הבחירות לנשיאות כבר נמצאת בהילוך גבוה, אין כמעט ספק שהסיוע הנוסף לכיפת ברזל יאושר במלואו, או כמעט במלואו. הממשל והקונגרס, שצריכים לנהל מו"מ על גובה הסיוע לכיפת ברזל, לא ירצו להצטייר כמי שביטחון ישראל אינו נמצא בראש מעייניהם.

"תראו את הסכום הזה כמופקד בחשבון הבנק של ממשלת ישראל", אמר אמש ל"גלובס" עוזר למחוקק.

העלאת סכום הסיוע לכיפת ברזל היתה צפויה, לאחר שהפנטגון הודיע במארס, כי יפעל יחד עם הקונגרס כדי להזרים כספים נוספים להרחבת הפרישה של המערכת. "תמיכה בביטחון מדינת ישראל היא קדימות ראשונה במעלה של הנשיא אובמה ושל שר ההגנה פאנטה", נאמר בהודעת הפנטגון. "משרד ההגנה קיים דיונים עם ממשלת ישראל על תמיכת ארה"ב ברכישת סוללות נוספות של כיפת ברזל והמשרד מתכנן לבקש מהקונגרס לאשר רמה מתאימה של מימון מימון... בהתחשב בצרכי ישראל ויכולות הייצור (של המערכת)".

לכל התהליך נתן דחיפה שגריר ישראל בארה"ב, מייקל אורן. במאמר דעה, שפורסם ב"פוליטיקו" ב-18 במארס, כתב השגריר: "... ישראל מוסיפה להיות מחויבת ליישוב הסכסוך על בסיס של שתי מדינות לשני עמים. אך עד שמטרה זו תושג, אין בידינו ברירה אלא להישען על יכולות התקיפה וההגנה שלנו. מבחינת ארה"ב, וגם מבחינת ישראל, השקעה במערכת כיפת ברזל היא השקעה בדיפלומטיה; היא תסייע ביצירת תנאים שיוליכו לשלום". המאמר היה רמז ברור לידידי ישראל בקונגרס והם הבינו את הרמז.

בית-הנבחרים נמצא בשליטת הרפובליקנים. הסנט, בשליטת הדמוקרטים, פשוט מתעלם מיזמות החקיקה שיצאו מאולם המליאה של בית-הנבחרים, ומניח להן לגווע ביסורים. הפעם זה לא יהיה כך. הרפובליקנים אורבים מעבר לפינה לכל סימן אצל מחוקקים דמוקרטיים להרפיית הנחישות לתמוך בישראל.

כך, למשל, באיגרת לאובמה מ-14 בפברואר השנה, כתבו אילנה רוס-לטינן, יו"ר ועדת יחסי החוץ של בית-הנבחרים, והאווארד מקיאון, יו"ר ועדת השירותים המזוינים: "אנו מודאגים עמוקות מכך שבתקופה של איומים גוברים והולכים על בעלת הברית החזקה ביותר שלנו במזה"ת, הממשל מבקש את הסכום הנמוך ביותר אי פעם לתכנית חיונית זו (כיפת ברזל) להגנה מפני טילים".

התמיכה היהודית באובמה נותרת פחות או יותר יציבה, אבל הנשיא חשוף להאשמות, שהחלו עוד לפני תחילת כהונתו, שהוא לא ממש אוהב את ישראל, והוא לא יוכל להסתכן בהתנגדות לגובה הסכום שמבקש בית-הנבחרים להקדיש לכיפת ברזל.

שר הביטחון, אהוד ברק, נועד השבוע עם פאנטה בלשכתו בפנטגון. כיפת ברזל, כמו איראן וסוריה, היו חלק מהנושאים שעלו לדיון.