דוד ברוך על פיטורי רונן טוב: "הפסדנו מתחרה ראוי"

מנכ"ל אקסלנס, התייחס בוועידת שוק ההון 2012 של "גלובס" ו-BDO זיו האפט לפיטורים של טוב מתפקיד המנכ"ל של פסגות ■ "בסופו של דבר נראה שוק של מעט שחקנים בפנסיה - וזה לא טוב לצרכן"

"הפסדנו מתחרה ראוי, ועוד יותר איש ראוי", כך אמר היום (ד') דוד ברוך, מנכ"ל אקסלנס, בוועידת שוק ההון 2012 של "גלובס" ו-BDO זיו האפט. ברוך התייחס לרונן טוב מנכ"ל פסגות, שרק היום קיבל מכתב פיטורים מהחברה.

ברוך התייחס לגבי הקונסולידציה בענף הפיננסיים הישראלי, ואמר כי "בענף שלנו אפשר למתוח קו מ-2006, מוועדת בכר, עד היום. רצו לבזר את המערכת הפיננסית ולגרום לכך שמרכז הכובד הגדול מאוד שהיה במערכת הבנקאית יתפזר, התהליך הצליח בחלקו. ב-2012 טוב שאנחנו מוצאים עצמנו עם אשראי שהוא לא רק מהמערכת הבנקאית. אבל אוסף רגולציות גורם לכך שנכון לעכשיו, דווקא החלק של בתי השקעות נמצא תחת התקפה".

עוד אמר ברוך כי "כשלקחו את בתי ההשקעות ומדירים אותם מחיסכון ארוך טווח, יהיה לזה מחיר כבד. רואים שבטווח של 5-10 שנים בתי ההשקעות ייצאו משם. כשמסתכלים על השוק, קרנות הפנסיה נחתו בחברות הביטוח. בעוד 10 שנים רוב כספי החיסכון הפנסיוני יהיו מרוכזים אצל 3-4 שחקנים גדולים. היום בוכים על זה שיש מערכת בנקאית ריכוזית, אבל לא מצליחים להתמודד עם זה".

"בסופו של דבר נראה שוק של מעט שחקנים, ושוק כזה יוצר פערים בין הקטנים לגדולים. ברור שתוך מספר שנים יינקו את הקטנים וזה לא טוב לצרכן. הקימו ועדת ריכוזיות, אז אי אפשר פתאום לשנות דיסקט ולהגיד שריכוזיות במערכת הפנסיונית לא מעניינת אותנו", אמר ברוך.

* איך היום האוצר יכול להכניס את בתי ההשקעות למשחק? אם שוק הפנסיה סגור, השוק ההוני הוא המטרה?

"הרבה זמן לא הסתכלו על המערכת הפיננסית באופן כולל וכדאי שיעשו זאת. העובדה שפיצלנו את השווקים והמשימות בין הרגולטורים, כשמנסים לצייר מציאות אין תמונה ברורה. כדאי שיסתכלו מחדש על המערכת הפיננסית.

"יש המון רעיונות להכנסתם למשחק. לדוגמא חברי בורסה שאינם בנקים שהולכים ונעלמים. פלטפורמה שכזו בראיה נכונה יכולה לייצר עוד 5 בנקים שמתחרים. האוצר יכול לאפשר לאותם חברי בורסה, כמו מגדל והראל, לספק שירותים בנקאיים בסיסיים".

* ההרגשה היא שהרגולציה מכבידה על בתי ההשקעות. האם האכיפה המנהלית חוסמת את השוק מלהתפתח?

"בעבירות חמורות, זה בסדר גמור שרוצים תגובה מהירה וסנקציות חמורות. אבל החלק הכי מטריד זה כמות העבירות הפוטנציאליות, זה פשוט אוסף בלתי נתפס של אירועים. ונניח שאת זה עברנו, החלק המטריד הוא המידתיות. אלה כללי משחק לא ברורים. אף אחד מאיתנו לא יודע מה סרגל הענישה. במציאות כזו, ישפיע על ירידה בנטילת הסיכונים, והחלק השני זה התעסקות לא מידתית בהמון בקרות שגוררות עלויות, שמכבידה בייחוד על חברות קטנות".

* אוהבים להאשים את המוסדיים בכך שהיד קלה על ההדק במתן אשראי. מה דעתך לגבי מנפיקי אג"ח שלא עמדו בהתחייבויותיהם?

"עברנו לעולם בו יש אשראי חוץ בנקאי בהיקפים משמעותיים. למעבר המהיר הזה היה מחיר, אבל הוא היה נכון והכרחי למשק. הגופים המוסדיים, יש שיפור משמעותי בתהליכים של הערכת אשראי, בקרה, מעקב ותיפקודם כשהאשראי מסתבך. אנחנו בתהליך של הורדת מינוף, זה קורה בעולם ויקרה בישראל, אני בטוח שרוב הלקוחות הם לקוחות חוזרים. חלק משיקולים במתן אשראי זה היסטוריית אשראי. מי שיש לו היסטוריה טובה, זה ישפיע על הדירוג שלו ועל מחיר האשראי".

* הבורסה מתייבשת. האם כספי החיסכון אמורים לסייע לה? האם צריך לצאת יותר לחו"ל?

זה סיפור בעייתי. שוק הון זה תחום בו נפגשים שני צדדים וצריכים להיות משוכנעים שהוא עמוק ונזיל. חברו להם שלושה דברים - יציאת המוסדיים החוצה מישראל, רגולציות והדרת רגליים של זרים ויש לכך מחיר. אני מקווה שלא יימשך הרבה זמן. אנחנו בשוק שלא מזמין הנפקות חדשות, אז איזה חברה זרה תרצה לבוא כך לישראל? אם לאורך זמן שוק ההון הישראלי יתייבש, זה ישפיע על המחירים, על מוטיבציה של חברה לגייס, יוביל להתנהגות שמרנית יותר של נותני אשראי ויהפך להיות שוק של גדולים. לכן הבעיה הזו דורשת פתרון מערכתי".