אישום: העתיקו את מרשם האוכלוסין והפיצו אותו באינטרנט

פרקליטות מחוז תל-אביב (פלילי) הגישה היום (א') לבית משפט השלום בעיר כתב אישום נגד 6 נאשמים בפרשת ההעתקה של מרשם האוכלוסין והפצתו ברשת האינטרנט תחת השם "אגרון", כמו גם תחת שמות אחרים.

הפרקליטות מייחסת לנאשמים - שלום ביליק (52), אברהם אדם (36), יוסף ויטמן (32), חיים אהרון (37), משה מושקוביץ (44) ומאיר ליוור (29) - עבירות שונות על חוק הגנת הפרטיות וכן עבירות נוספות. ביליק מואשם גם בביצוע עבירה של הוצאת מסמך ממשמורת חוקית ומסירתו לאחר.

ביחד עם כתב האישום הוגשה בקשה לאיסור פרסום וסגירת דלתיים בקשר לנהלי אבטחה מסוימים שנחשפו במסגרת הפרשה.

כתב האישום מתאר כיצד תוכן מרשם האוכלוסין של אזרחי ישראל הועתק על-ידי ביליק ועבר מידו שלנאשם אחד למשנהו.

תחילת הפרשה, על-פי כתב האישום, בתחילת שנות האלפיים, אז עבד ביליק כאיש מחשבים במשרד הרווחה ותפעל את מאגר מרשם האוכלוסין. במהלך עבודתו העתיק ביליק לרשותו את תוכן המאגר, כמו גם את העדכונים התקופתיים למרשם כפי שקיבל במסגרת תפקידו.

בהמשך, נטען, במסגרת הענקת שירותי מיחשוב לעמותה חרדית בירושלים, התקין ביליק את מאגר מרשם האוכלוסין כפי שנטל לרשותו במחשבי העמותה. ביליק הציג לאברהם אדם, איש העמותה, את מאגר המרשם, והלה השתמש בו והעביר העתק של מאגר המרשם ליוסף ויטמן, מתנדב בעמותה.

על-פי כתב האישום, ויטמן מצא הזדמנות כלכלית במאגר ומכר העתק ממנו לחיים אהרון, איש מחשבים עצמאי. אהרון, שקיבל לידיו ממקורות שונים עוד מאגרי מידע רבים, מיזג לתוך העתק מרשם האוכלוסין גם את העתק פנקס הבוחרים לכנסת ה-17 מפברואר 2006, וכן מיזג נתונים מעוד כ-11 מאגרי מידע נוספים שהחזיק ברשותו. בכך העשיר את מאגר מרשם האוכלוסין בנתונים נוספים.

על-פי כתב האישום, את המאגר המשופר מכר אהרון למספר אנשים וכן מסר אותו למכרו, משה מושקוביץ, תוכניתן מחשבים. מושקוביץ שיכלל את המאגר שקיבל מאהרון בכך שהרכיב עליו תוכנת חיפוש משוכללת, וקרא למוצר שערך "אגרון". מושקוביץ מכר את ה"אגרון" למכרים שונים שלו.

בשלב מסוים הגיעה תוכנת ה"אגרון", על-פי כתב האישום, לידי מאיר ליוור, צעיר בעל ידע בתחום המחשבים, והלה העלה אותה לאינטרנט במספר אתרים שונים בחו"ל, תחת השם "ארי" (aRi).

מרשם האוכלוסין הינו מאגר מידע הכולל מאות נתונים אודות אזרחי ישראל, לרבות קטינים ולרבות אזרחי המדינה שנפטרו במהלך השנים.

הדליפה של מרשם האוכלוסין לאינטרנט אירעה בשנת 2007, והרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים (רמו"ט), בראשות עו"ד יורם הכהן, החלה לחקור את הפרשה בשנת 2009. מחלקת החקירות ברמו"ט, בראשות עו"ד מילי בך, עבדה באופן אינטנסיבי על התיק מעל לשנתיים וחצי ברציפות, על מנת לחשוף את כל החוליות בשרשרת ההוצאה, ההעברה וההפצה באינטרנט של מרשם האוכלוסין.

יצוין כי בפרשה נפרדת וחמורה אף היא, המיוחסת בכתב האישום לביליק, הוא מואשם בהעתקת מאגרי נתונים הקשורים לאימוץ בישראל. ביליק, שעבד כאמור במשרד הרווחה, עסק גם בתיחזוק מערכות המידע של משרד הרווחה הקשורות לאימוץ.

על-פי כתב האישום, במהלך עבודתו על מאגרי הנתונים בנושאי האימוץ נהג ביליק להעתיק לרשותו את הנתונים ולקחת לביתו את המידע אליו נחשף. כך יצר ביליק בביתו העתק של מאגרי המידע הקשורים לאימוץ.

בין היתר כלל המידע הסודי שהעתיק ביליק פרטים אישיים על ילדים המועמדים לאימוץ ועל אימהות שהיו מעוניינות למסור את ילדיהן לאימוץ.