בני שטיינמץ עוזב לשוויץ? רשויות המס: הוא לא עוזב

ככל הידוע שטיינמץ טרם עזב, בין היתר על רקע התנגדות משפחתו ■ פרקליטו, עו"ד פנחס רובין: "סוגיית עזיבתו לא עלתה במסגרת הדיונים עם רשויות המס"

אין זה סוד שלאיש העסקים הישראלי בני שטיינמץ יש מחלוקת עם רשויות המס בארץ. שטיינמץ, כידוע, עושה את רוב עסקיו - ממכרות יהלומים עד מכרות ברזל - מחוץ לגבולות ישראל, בעיקר במדינות אפריקה, וחלק ניכר מעסקיו אלה מוחזקים על-ידו דרך נאמנויות הרשומות, לפחות בחלקן, במקלטי מס. מבנה ההחזקות והעסקאות הרבות שבהן הייתה מעורבת קבוצת בני שטיינמץ בשנים האחרונות גרמו לרשויות המס בישרא לפקוח עין על שטיינמץ, וכך נוצרו מחלוקות בין הצדדים.

ל"גלובס" נודע כי המחלוקות בין רשויות המס בישראל לשטיינמץ עלו באחרונה מדרגה, ככל הנראה על רקע ניסיונות של שטיינמץ לעזוב את הארץ, ובכך להימנע מהגדרת ישראל מרכז החיים שלו (כלומר, מרכז המס) - הגדרה שלפיה אנשי עסקים כמותו משלמים מס.

לפי הידוע, שטיינמץ שוקל לעזוב את הארץ לאחת ממדינות אירופה, אך עדיין לא עשה זאת, בין היתר על רקע התנגדות משפחתו לעזיבה. גורמים בארץ מאשרים כי אכן שטיינמץ לא עזב את ישראל ולא מתכנן לעזוב.

עם זאת, שטיינמץ עצמו טוען כי הוא עומד לעזוב לשווייץ. כך או כך, ייתכן מאוד שרשויות המס בארץ ממשיכות לראות בו תושב ישראלי לכל דבר, וזה אומר שמרכז המס שלו עדיין בארץ.

בית מהיקרים בישראל

שטיינמץ (56) נולד בנתניה למשפחת יהלומנים, ובסיועה בנה את עושרו הנוכחי. הוא הצעיר מבין 4 ילדיהם של ראובן ואסתר שטיינמץ ז"ל. אמו נולדה בשווייץ וגדלה בבלגיה, ואילו אביו עלה מפולין לאחר מלחמת העולם השנייה ובארץ החל להקים את העסק המשפחתי.

כיום, אחיו של שטיינמץ, דניאל, שותף בעסקיו, ואחותו, המתגוררת בבלגיה, אינה שותפה בהם. אח נוסף של שטיינמץ נפטר בצעירותו.

שטיינמץ נשוי לאניאס, ולשניים 4 ילדים. המשפחה מתגוררת בארץ ביישוב היוקרתי ארסוף, ויש לה בית שנחשב לאחד היקרים בישראל.

שטיינמץ בנה את עיקר הונו מעסקי כרייה, אך במהלך השנים פזל לתחומים נוספים. קבוצת שטיינמץ כוללת, בין היתר, את החברות בייטמן הנדסה (מנהלת פרויקטים בתעשיית המשאבים המינרליים); בייטמן ליטווין (מבצעת פרויקטי Turn KEY בתחומי האנרגיה והכימיה), ואת ה"בייבי" הנוכחי - Octea, בעלת מכרה היהלומים Koidu שבסיירה ליאון. שטיינמץ שוקל להנפיק בעתיד הקרוב את Octea בבורסת הונג-קונג לפי שווי של 2 מיליארד דולר לפחות.

בין העסקאות הכבדות שבהן היה מעורב שטיינמץ וככל הנראה הדליקו נורה אדומה ברשויות המס הישראליות, הייתה העסקה שבה מכר את גרעין השליטה במכרות ברזל בגינאה שהיו בבעלותו תמורת סכום עתק של 2.5 מיליארד דולר - חצי מיליארד דולר במזומן, באופן מיידי, והשאר - לפי אבני-דרך שקבעה הרוכשת, ענקית הכרייה הברזילאית Vale.

לפי הידוע, עתיד יתרת התמורה מוטל בספק. בגינאה התרחשה באחרונה הפיכה צבאית, שבמהלכה ראש הממשלה והנשיא הזמני של המדינה נעצרו על-ידי הצבא. מצב רגיש זה עלול להשפיע לרעה על פעילות המכרות שרכשה Vale, וכתוצאה מכך על התמורה העתידית שאמור שטיינמץ לקבל מהעסקה.

"המגעים - על מי מנוחות"

עו"ד פנחס רובין, בא-כוחו של שטיינמץ, מסר בתגובה: "למיטב זיכרוני, סוגיית עזיבתו של בני שטיינמץ את הארץ לא עלתה במסגרת הדיונים שנוהלו עם רשויות המס. השומות שבמחלוקת משפטית נסובות על שומת מס מן העבר, ומטעם זה נושא עזיבתו את הארץ לא עמד על הפרק.

"בני שטיימץ, השוהה רוב ימות השנה בחו"ל, בא מעת לעת לביקורים תכופים של סופי שבוע לישראל, כדי לבקר את משפחתו ואת בנו שמשרת בצה"ל ביחידה קרבית ומקבל חופשות סוף שבוע כדי שיוכל, לעתים לא מזומנות, להיפגש עם אביו. המגעים עם מס הכנסה מתנהלים באופן ענייני, על מי מנוחות וביישוב הדעת".

מרשות המסים נמסר: "בשל חובת הסודיות הקבועה בדיני המס לא נוכל להתייחס לידיעה".

מי נחשב תושב חוץ?

שאלת התושבות לצורכי מס חשובה לגובה החיוב במס או אם בכלל אדם יחויב במס בישראל. בינואר 2007 הוכנס לחוק מבחן טכני-כמותי, שלפיו "תושב חוץ" הוא אדם ששהה מחוץ לישראל 183 ימים לפחות בכל שנה, בשנת המס ובשנת המס שאחריה. כמו כן, אותו אדם יידרש להוכיח שמרכז חייו לא היה בישראל בשתי שנות המס שלאחר השנתיים הללו.

מאז סופרת רשות המסים את הימים שהנישומים שוהים בחו"ל. מומחי מס מבהירים כי ברשות המסים סופרים גם חלקי ימים וגם את יום הכניסה וגם את יום היציאה של הנישום מהארץ.

בהתאם לשיטת המיסוי הטריטוריאלית בישראל, "תושב חוץ" יחויב במס על הכנסתו הפירותית (מעבודה) או ההונית (רווחים בבורסה, הכנסות מנכסים מושכרים ועוד), אשר הופקה בישראל. זאת, בכפוף לקיומה של אמנה למניעת כפל מס.

הנאמנויות שחסכו מאות מיליונים

בפברואר השנה נחשפה ב"גלובס" המחלוקת בין איש העסקים בני שטיינמץ לרשות המסים: אז נודע כי הרשות דורשת משטיינמץ מאות מיליוני שקלים. הסכום הוא ההפרש לכאורה בין המס ששילם בגין עסקיו המוחזקים בנאמנויות שונות, בעיקר בחו"ל, לבין מס האמת שהרשות סבורה כי עליו לשלם בגינם.

במסגרת המחלוקת ערכה רשות המסים בדיקה מקיפה של עסקי שטיינמץ. הבדיקה החלה עוד בתקופתו של מנהל הרשות הקודם, יהודה נסרדישי, ובמסגרתה הגיע שטיינמץ למשרדי הרשות, מסר מידע על עסקיו בחו"ל ואת המסמכים הדרושים, וכן נתן את גירסתו באשר לחבות המס הראויה בעיניו.

בדיקת רשות המסים מתמקדת בעסקיו של שטיינמץ המוחזקים באמצעות נאמנויות שונות. לטענת הרשות, מבני המס השונים שיצר באמצעות נאמנויות אלה הם "יצירתיים מדי" ולמעשה מביאים לכך שהוא משלם פחות מהנדרש בישראל, משום שלכאורה הוא אינו הבעלים, המנהל או השולט באותם עסקים. בפועל, טוענת הרשות, שטיינמץ הנו הבעלים של עסקים אלה, מקבל ההחלטות המרכזי בהם והאחראי על העסקאות הגדולות המתבצעות בהם.

חותרים לפשרה

מבנה הנאמנות משמש כיום מבנה משפטי להתמודדות עם היבטים של מיסוי פרטי ובינלאומי, ובשנים האחרונות הוא נעשה כלי פופולרי בקרב נישומים ישראלים למטרת חיסכון במס. חלק ממבני הנאמנויות, הגם שיוצרים חיסכון של מאות מיליוני שקלים, הם לגיטימיים.

שטיינמץ עצמו טען בתחילת הבדיקה כי מדובר בתכנון מס לגיטימי, העומד בכללי מיסוי הנאמנויות. כעת, כך נראה, הוא מנסה להעלות טענות בנוגע לתושבות שלו ולטעון כי אינו תושב ישראל כלל, ועל כן נטל המס שיוטל עליו כאן צריך להיות נמוך באופן משמעותי מהנדרש ממנו.

המגעים בין הרשות לשטיינמץ מתנהלים במישור האזרחי. המחלוקת היא בעניין מיסויי-משפטי, ואין כל טענה למעשים פליליים מצדו של שטיינמץ. שטיינמץ, ככל הידוע, משתף פעולה ואינו מואשם במעשים הגובלים במירמה או בניסיון להטעות את הרשות.

גורם המכיר את התיק סיפר ל"גלובס" כי הצדדים מנהלים משא-ומתן לקראת חתימה על פשרה, ואולם ההערכות הן כי במסגרת פשרה יידרש שטיינמץ לשלם חלק משמעותי מהסכום הנדרש ממנו, בהיקף של מאות מיליוני שקלים.

שטיינמץ נחשב אחד מאנשי העסקים הבולטים בישראל, אך גם מהקנאים לפרטיותם, ועל כן התקשו ברשות להתחקות אחר כל עסקיו. בין היתר פועל שטיינמץ בתל-אביב, לונדון, מוסקבה, ניו-יורק, שיקגו, יוהנסבורג, אנגולה ומומביי. לשם ייצוגו מול הרשות שכר את עו"ד פנחס רובין, ראש משרד גורניצקי ושות'.

העשירים משלמים פחות
 העשירים משלמים פחות