"גורמים בפרקליטות רואים בסנגור מטרד ומכשול שיש להסיר"

במאבק מול אנשי המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, יצא עו"ד יוסף בנקל כשידו על העליונה. לאחר ההחלטה להגיש כתב אישום בכפוף לשימוע נגד איש העסקים דני דנקנר, בפרשת ההלוואה מבנק פוזיטיף ובפרשות נוספות, סירבה הפרקליטות להעביר לידיהם של עו"ד בנקל ושותפו עו"ד יורם ראב"ד את חומר החקירה של דנקנר, ובפועל ביקשה להכתיב שאת דנקנר ייצג בשימוע רק עו"ד נבות תל-צור, החבר גם הוא בצוות הסנגורים.

אולם באחרונה, בהמלצת שופטי בג"ץ, הסכימה הפרקליטות לרדת מהעץ, ולאפשר לעוה"ד בנקל וראב"ד לקבל את חומרי החקירה, תוך שמירת זכותה של הפרקליטות לכלול את עורכי הדין כעדים מטעם התביעה, אם תיק דנקנר יגיע לבית המשפט.

בראיון ל"גלובס" חוגג בנקל את ניצחונו, אך מצביע על תופעה חמורה בהתנהלות התביעה - שימוש בסנגוריהם של חשודים במטרה לעשות "קיצורי דרך" בהליך החקירה ובאיסוף הראיות. בנקל: "נקודת המפנה בדיון בבג"ץ הייתה כשהשופט יצחק עמית ביקש לראות את תמלילי העדויות שהמשטרה גבתה מאיתנו. הסכמנו מיד; ותוך כדי שהשופט מעיין בחומר ומעביר אותו לשותפיו להרכב, השופטים סלים ג'ובראן וניל הנדל, היה ברור שהשופטים מבינים שהפרקליטות טיפסה על עץ גבוה בלי שום בסיס. השופטים רצו לקבל הסברים מהתביעה, והם אמרו שהם לא יכולים להסביר בזמן שאנחנו נמצאים. קפצנו ממקומנו והצענו לעזוב את האולם. התקיים דיון במעמד צד אחד במשך 45 דקות, וכשחזרנו לאולם, היה ברור שהכול השתנה מהקצה אל הקצה".

* אולי זה ניצחון טקטי שלכם, אבל המשמעות היא שתיק דנקנר שוב עולה על המסלול.

"תראה את מבחן התוצאה. הפרקליטות הודיעה שהיא נורא ממהרת לעשות שימוע לדנקנר, אבל בפועל היא עיכבה את השימוע בעשרה חודשים, רק משום שהיא ביצעה מהלך שלדעתנו הוא בלתי חוקי, אי אפשר להגדיר את זה אחרת - לנסות לקבוע מי יהיו פרקליטיו של חשוד".

* במה הייתה המעורבות שלכם כסנגורים בתיק גדולה ממעורבות רגילה של עורכי דין, באופן שהצדיק את הפיכתכם לעדים?

"אנחנו שיתפנו פעולה באופן מלא כל הזמן עם הפרקליטות; וגם כשהיא ביקשה חומרים שיתפנו איתה פעולה באמצעות הלקוח שלנו. אבל לא ייתכן שעורך דין, שמילא תפקיד עורך דין של לקוח, ייחקר בתיק. ברור שאם עורך דין חשוד במשהו, הוא צריך להיחקר. אבל הטענה הייתה, שבגלל שהענקנו ללקוח שלנו שירות משפטי כזה או אחר, הצטברו אצלנו חומרים שיש עליהם חיסיון מוחלט על-פי דין. אלה מסמכים שהם ממילא שייכים ללקוח, והמשטרה מעוניינת בהם, ולכן היא רוצה לקצר תהליכים".

* איך החלה המעורבות שלכם בתיק דנקנר כיותר מאשר רק סנגורים?

"התיק התגלגל באופן מאוד מוזר. בהתחלה הם הודיעו לנו שהם סבורים שייתכן שהם יזדקקו לנו כעדים טכניים להגשת מסמכים. כשאנחנו לא הסכמנו עם הגזירה, הם הודיעו שנופיע ברשימת העדים. אחרי שהודענו בבג"ץ שעד מהותי, שאיננו עד טכני, חייב להיחקר במשטרה לפני שהוא מעיד בבית המשפט, הם קפצו ואמרו 'אם ככה נזמן אתכם לחקירה'. בעיניי זה ניצול בוטה לרעה של הסמכויות שלהם רק כדי להתגבר על טענה משפטית".

מלווים את דנקנר שנים

* מה המשטרה שאלה אותך בחקירה?

"בעיקר שאלות משפטיות, שלא נוגעות לידע שיש לנו אלא לעובדות שקיבלנו מהלקוח. אלה דברים שלמדנו מכלי שלישי ורביעי, תוך ניסיון לפגוע בחיסיון גם של לקוחות אחרים. הדוגמה הכי בולטת הייתה ניסיון לברר פרטים על הבית של משפחת דנקנר בעתלית, הבית שבמקרה או לא במקרה, כמה שבועות לאחר שנחקרנו לגביו, פתאום מינהל מקרקעי ישראל הגיש תביעה לפינויו".

עוה"ד בנקל וראב"ד מלווים את דני דנקנר זה שנים רבות, ומעניקים לו שירותים משפטיים רבים, החורגים בהרבה מהתחום הפלילי בלבד. "לגבי חלק מהדברים שנשאלנו בחקירה, אנחנו הענקנו בעבר ייעוץ משפטי", מאשר בנקל, "דברים שהם בשוליים של החשדות נגדו. רוב החשדות מתייחסים לפעילות שלו כיו"ר מועצת המנהלים של בנק הפועלים, אבל לצד הייעוץ המשפטי הפנימי של הבנק, בדברים מסוימים הוא התייעץ גם איתנו. אני חושב שהמשטרה והפרקליטות ניסו לעשות קיצור דרך, ובמקום לחקור בצורה מסודרת ולאסוף את כל החומר, יותר נוח להם לאסוף אותו ממקור אחד, שהוא עורכי הדין. אני חושב גם שהם לא רצו לראות אותנו מופיעים בתיק".

בנקל מסכם כי "מה שהתגלה פה הוא תופעה חמורה. הפרקליטות קיבלה כאן החלטות שהן לא בסמכותה, למעשה נוגדות עקרונות יסוד - גם זכותו של הלקוח לייצוג הולם וגם זכות העיסוק של עורך הדין. אחר-כך היא מתבצרת בעמדתה קרוב לעשרה חדשים, וגייסו לצורך הגנה על עמדה זו את כל משאבי הפרקליטות. אחרי עשרה חודשים הגענו לתוצאה שהצענו מתחילת הדרך. יש פה ראייה של גורמים מסוימים בפרקליטות, שרואים בסנגור מטרד שצריך להסיר מהדרך, לאלף אותו, ושלא יהווה מכשול בדרך לתוצאה שהפרקליטות חותרת אליה".

"לא היה ניסיון להשפיע על איכות הייצוג המשפטי"

דובר משרד המשפטים מסר בתגובה לדבריו של בנקל, בשם המחלקה הכלכלית בפרקליטות: "הכלל המשפטי הידוע והמוכר לכל בתיקים פליליים הוא שאין לחשוף עד תביעה לחומר הראיות הקיים בתיק, על מנת למנוע השפעה על עדותו. כבר בראשית חקירת הפרשה בה מעורב דנקנר, היה ברור שלאור מעורבותם הישירה של עו"ד ראב"ד, בנקל ועו"ד נוספים ממשרדם בפעילותו העסקית והפרטית של מר דנקנר, ולאור העובדה שבשלבים ראשונים של החקירה מסרו עו"ד ראב"ד ובנקל מסמכים שונים למשטרה - כי במידה שיוחלט להגיש כתב אישום הם ישמשו כעדי תביעה בתיק".

"בניגוד לדבריו של עו"ד בנקל, לא רק שהפרקליטות לא ביקשה להשפיע על זהות סנגוריו של דנקנר, אלא היא אף הציעה מספר מתווים לעו"ד בנקל וראב"ד שיאפשרו להם לייצג את דנקנר תוך הפחתת החשש מהשפעה על עדותם כעדי תביעה פוטנציאלים בתיק. זימונם של עו"ד ראב"ד, בנקל ומגריזו לגביית עדות במשטרה נועד לאפשר בסיס להסכמות שיאפשרו להם לייצג את דנקנר בפרשה זו, בהתאם למתווה שהוצע על ידי בג"ץ, דבר שאכן נעשה בסופו של דבר. הפרקליטות דוחה את הטענה שלפיה כביכול היה ניסיון להשפיע על איכות הייצוג המשפטי של דנקנר, שכן דנקנר היה מיוצג לאורך כל התקופה ע"י עו"ד נבות תל צור ועו"ד רותי ליטבק".