אנשי עסקים: "היחסים עם המצרים ימשיכו להיות טובים"

ביום שאחרי זכייתו של מוחמד מורסי, מועמד האחים המוסלמים, בבחירות לנשיאות מצרים, הרבה שאלות תלויות ועומדות ביחס לעתיד היחסים בין מצרים לישראל, והן נוגעות הן להיבטים מדיניים-ביטחוניים והן להיבטים כלכליים.

מעבר הסחורות היבשתי בניצנה שנסגר לעתים תכופות בעקבות החלטות ביטחוניות שמתקבלות בצדו המצרי, העברת סחורות מישראל למצרים דרך הים ומפגשי תיאום בין אנשי עסקים ישראליים לאנשי עסקים מצריים במדינות שלישיות - משום שלישראלים לא נותנים ויזה למצרים - כך נראים יחסי המסחר בין שתי המדינות אחרי המהפכה שהפילה את שלטון מובארק והובילה לעליית האחים המוסלמים לשלטון בקהיר.

למרות כל אלה, אנשי עסקים בישראל שסוחרים עם מצרים מקפידים לדווח על פעילות עסקית סבירה, ולו רק בשם האינטרס של מצרים לספק לחם לתושביה: "שיתוף הפעולה שקיים בין שתי המדינות משרת את שני הצדדים", אומר היום (ב') ל"גלובס" מנהל האגף לסחר חוץ בהתאחדות התעשיינים, דן קטריבס: "יש במצרים מקומות עבודה רבים שנפתחו בעקבות יחסי הסחר עם ישראל וכל ממשלה מצרית שתחזיק במושכות, תרצה בראש ובראשונה לדאוג לפרנסה ולתעסוקה עבור מה שיותר מאזרחיה. אני לא רואה כרגע כיצד השלטון המצרי פועל כדי לפגוע בשיתוף הפעולה שמתקיים כאן שנים. הקשרים העסקיים בין שתי המדינות נשמרו היטב למרות המתח ולמרות העדר היציבות כי הצדדים מסתכלים על הדברים בצורה ריאלית ולא ממהרים להרוס דבר שהוא טוב".

לפי מכון היצוא, בשנת 2011 פעלו בישראל 117 יצואנים למצרים. בשנת 2011 גדל יצוא הסחורות מישראל למצרים בכ-60%, והסתכם בכ-236 מיליון דולר. במכון היצוא מייחסים את הזינוק בהיקף הפעילות לעלייה דרמטית בביקוש המצרי לכימיקלים ישראליים, בעיקר לצורכי דשן לחקלאות. עם זאת , היבוא של ישראל ממצרים רשם אשתקד ירידה דרמטית בשיעור של כ-50% והוא הסתכם בכ-180 מיליון דולר. גם בחודשים הראשונים של 2012 נמשכה המגמה של ירידה חדה ביבוא ממצרים לישראל, חלק ניכר מכך בשל הפסקת הזרמת הגז הטבעי. זאת, כשברקע נמשך היצוא המאסיבי מישראל למצרים, שרשם גידול של לא פחות מ-400%.

"היחסים ימשיכו להיות טובים"

בעלי עסקים ישראליים שסוחרים עם מצרים הקפידו לספר ביומיים האחרונים על אווירה של "עסקים כרגיל": "היחסים עד כה היו טובים וימשיכו להיות כאלה, גם אחרי המהפכה", אמר יו"ר מכון היצוא, רמזי גבאי, שבעצמו מייצא למצרים מוצרי טקסטיל וחומרי גלם המשמשים את הענף: "אין לי ספק שגם ההנהגה החדשה במצרים תראה את הפעילות העסקית עם ישראל כגורם שמחולל תעסוקה בעיקר באזורים מוכי אבטלה, ולכן היא תשאף לשמור עליו. המצב הנוכחי פשוט טוב מדי לשני הצדדים ואני לא רואה שיש למישהו סיבה לשנות אותו - אלמלא יתחילו לחלחל לכל מערכות השיקולים כל מיני מחשבות ומהלכים מדיניים ופוליטיים. אם חלילה זה יקרה, העסקים ייפגעו ונרגיש את זה בתעשיות הטקסטיל והפלסטיקה. אבל אני אופטימי ואני מאמין שמה שהיה הוא מה שיהיה".

אנשי עסקים מישראל כבר התרגלו למציאות החדשה במצרים ומוכנים לשלם עליה בנוחות - למען המשך פעילות רווחית ומניבה, בעיקר בתחום הטקסטיל כשמנגד כוח אדם זמין ובעיקר זול מאוד. לדברי אנשי עסקים ישראליים, מאז המהפכה השלטונות במצרים לא מנפקים לאנשי עסקים ישראליים ויזות, והדבר מונע מהם להגיע לאתרי הפעילות באזורי התעשייה בגיזה ובאזור סואץ ואל-עריש. את המפגשים העסקיים עם עמיתיהם הם נאלצים לעשות אחת לחודשיים-שלושה במדינות שלישיות באירופה.

בשבועות האחרונים הודיעו הגורמים האמונים במשרד התמ"ת לכלל היצואנים מישראל שמייצאים תוצרת למצרים על סגירת מעבר הסחורות היבשתי בניצנה, בעקבות החלטות שמתקבלות בצדו המצרי של המעבר. עובדי רשות שדות התעופה (רש"ת) מפעילים מצדם את הצד הישראלי של המעבר באופן תקין ורציף, אך סגירתו בצדו המצרי לא מאפשרת לקיים מסחר תקין. לדברי יו"ר מכון היצוא גבאי, מצב זה מאלץ יצואנים ישראליים רבים להעדיף את הדרך היקרה יותר, של משלוח התוצרת ליעד במצרים באמצעות מכליות, דרך הים: "בתוך יום אחד זה מגיע למצרים ואין בעיה עם זה", אומר גבאי.