מי צריך דקת דומייה לפיגוע במינכן?

בקשה לטקס זיכרון לספורטאים הישראלים באולימפיאדה תעלה לנו ביוקר

הבקשה לכונן דקת הדומייה לזכר חללי מינכן בטקס פתיחת האולימפיאדה בלונדון, שאותה מקדמות משפחות הנרצחים, היא טעות. כן, בהחלט, צריך למצוא דרך להנציח את זכרם ולהזכיר את המקרה, אבל טקס הפתיחה באולימפיאדה הוא לא המקום לכך.

האיום להחרים את המשחקים אם לא יקיימו את דקת דומיה, יפגע בספורט הישראלי ויהיו בוודאי גם הגורמים לא מעטים שינצלו את הדבר כדי לפגוע בתדמיתה של ישראל כמדינה.

חרם לא מועיל

נימוק הפרת עקרון ההפרדה בין ספורט לפוליטיקה, עקרון הברזל של המשחקים, עלול לעלות לנו בהרחקה מאירועי כדורסל וכדורגל שמקיימים איגודים המסונפים לתנועה האולימפית. אחלה - הספורט המוביל בארץ יהיה שחמט, ועם מדיניות המיסוי על פרסים גם זה לא בטוח.

קשה לנו אולי כישראלים להפנים, אבל יש כללים שאפילו יהודים (שסבלו מספיק, כמאמר המערכון הנודע של החמישיה הקאמרית) לא יכולים לכופף. לאירועי ספורט בינלאומיים יש חוקים נוקשים ועם כל הכבוד לנו, גם אנחנו צריכים לציית להם, אם אנחנו רוצים להיות חלק היום ובעתיד.

נניח שנחרים את המשחקים. מישהו יתרגש? למישהו יהיה אכפת אם שחר צוברי או אריק זאבי לא יגיעו לתחרויות? בואו ונודה - לא ממש. מי שיפגע הם הספורטאים הישראלים, אלה שמרוויחים גרוש וחצי בחודש ונלחמים לקיים את עצמם ולהתאמן בו זמנית.

לספורטאים החרם לא יועיל ולמדינה, הוא רק יזיק.

נזק תדמיתי

בואו ונניח שהנהלת הוועד האולימפי תחליט להקדיש דקה לנרצחים. לא רק שלא נרוויח מזה כלום, הנזק למדינת ישראל ומדיניות החוץ שלה יהיה בלתי הפיך. הפלשתינים שרצחו את הספורטאים הישראלים, ירצו להציג את הצד שלהם בסכסוך ומכיוון שהאיזון מתבקש, יעלה נציג פלשתיני וינצל את הבמה כדי להעביר את המסרים שלו נגד הכיבוש הישראלי.

ולא רק זה. מה אם מחר יטענו הפלשתינים שצה"ל הרג ספורטאי אולימפי שהתאמן בעזה בהפצצה? גם לו תגיע דקת דומייה. ומה עם שני ההרוגים בפיצוץ בכפר האולימפי של אטלנטה? לא מגיע להם רגע זכרון?

ואולי, לפני שאנחנו פונים בבקשות גדולות ומסובכות מקהילת הספורט הבינלאומית, בואו ניתן כבוד לחללי מינכן פה, בארץ.

אף אחד לא משקיע יותר מדי בהנצחתם או מזכיר אותם יותר מפעם בארבע שנים, באזכרות קטנות, או בטקס שמארגן הוועד האולימפי בכל אולימפיאדה, גם בזו של לונדון.

אני מוכנה להסכים עם הטוענים שלו היו הנרצחים אמריקאים, היחס למקרה היה אחר. אבל אנחנו לא אמריקה, הקונצנזוס סביב מדינת ישראל רחוק מלהיות חיובי, ואם נקבל מין תשומת לב מיוחדת כזו, היא עלולה להפוך לבמה להתקפה ולניגוח. לכן בואו ונהייה יותר חכמים מצודקים, נקבל את מצבנו הבינלאומי ברוח ספורטיבית ונעשה לעצמנו טובה ולא נבקש תשומת לב מיוחדת כזו.