הסוציאל-דמוקרטיה של ביבי

גם מעלה מסים וגם מקצץ בכל השאר. הגיע הזמן לגלות לציבור לאן הולך הכסף

מי שפילל בשנה האחרונה לשירותים חברתיים מתקדמים ולמדיניות רווחה סוציאל דמוקרטית, הרבה בזכות המחאה החברתית שעוררה את מעמד הביניים מתרדמת ממושכת, צריך היה להבין שפירוש הדבר מסים גבוהים יותר. זה מה שמנסה לשדר בימים האחרונים ראש הממשלה, בנימין נתניהו, והוא אפילו, לא תאמינו, צודק. אלא שנתניהו ממציא את הסוציאל דמוקרטיה מחדש. גם מעלה מסים וגם מקצץ בכל השאר.

הוא רוצה שתשלמו מסים כמו בשוודיה ותקבלו שירותים כמו באמריקה. בערך כמו לאכול נקניקייה בסניף איקאה בנתניה. סקנדינביה מעוותת בגרסה ישראלית סוג ב', ונתניהו מאכיל את הציבור במעדן הזה כבר שבוע.

האגדה מספרת שהציבור הישראלי מעריך סולידריות עד שהיא מגיעה לכיס שלו. כלומר הוא מגלה הבנה עמוקה לצורך של הרופאים והעובדים הסוציאליים בתוספות שכר, אבל לא על חשבונו. בפועל, ספק אם התזה הזאת נכונה. אפשר להניח שהאזרח הסביר יסכים לשלם יותר מסים אם הוא יידע שהם מופנים למטרות ראויות, בין היתר לטובתו שלו. למשל, מערכת בריאות מתקדמת בלי צורך בעוד ועוד ביטוחים.

למעשה, אין סתירה בין שתי ההנחות: מסים שחוזרים לרווחת הציבור משרתים את הכיס של האזרח. אם בשורה התחתונה זה משתלם, אם החיסכון על גן ילדים ועל טיפולי שיניים במודל של מיסוי גבוה יוצר שקל פנוי נוסף ביחס למודל של מיסוי נמוך, האזרח הסביר יעדיף מסים גבוהים.

נתניהו מבין שלציבור חשוב לדעת לאן הולך הכסף, ולכן הוא מפמפם את הטענה שהקיצוצים יממנו בין היתר את בניית הגדר בגבול עם מצרים ואת המעבר לחינוך חינם מגיל 3. שתי המטרות ראויות, אלא שהן רחוקות מלהספיק. הגדר היא קודם כל צורך ביטחוני עם השפעה חיובית בשוליים של שוק העבודה - זאת מעצם הפחתת מספר המסתננים ש"מתחרים" על המשרות של החלשים ביותר בחברה. חינוך חינם מגיל 3, עם כל הכבוד למהלך, הוא לא יותר מיישום מאוחר מאוד של חוק שעבר בכנסת לפני כמעט 30 שנה.

כדי ליישם כאן מערכת רווחה מתקדמת צריך לזנוח את שיטת השמיכה שבה מזיזים מצד לצד את הכסף, לפי גחמות פוליטיות והפגנות בכיכר. אי אפשר להגדיל את קצבאות הזקנה והנכות אם מחלקים קצבאות אוניברסליות לילדים, גם במשפחות שגוזרות על ילדיהם עולם של תורה ועוני במקום תורה ועבודה.

צריך להגיד את זה בצורה ברורה אבל יותר חשוב - לעשות מעשה. הצעד הנוסף הוא "לצבוע" את הכספים שמיועדים לשירותים ציבוריים חיוניים ולנטרל בכך את הכוח של משרד האוצר לשחק כל שנה מחדש עם הכסף. זה אומר, למשל, להחזיר את "המס המקביל" שייעד את הפרשות המעסיקים לביטוח הלאומי היישר אל תקציב הבריאות.

לא מדובר בגבייה נוספת מהמעסיקים, אלא רק בניתוב הכסף לצורך מסוים ואקוטי. אבל מה עושה נתניהו? מקצץ בתקציבי הפיתוח של בתי החולים, פוגע להם בבטן הרכה ובדרך מעניק מתנה לאסותא. זה הרבה יותר אמריקה משוודיה, למקרה שהתבלבלתם.